דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

שנת הקורונה / "המפתח הוא שיח מפרה"

רוני נומה, אלוף במיל (משמאל) ואברהם רובינשטיין, ראש עיריית בני ברק, בחמ"ל העירוני בימי הגל הראשון (צילום: עיריית בני ברק)
רוני נומה, אלוף במיל (משמאל) ואברהם רובינשטיין, ראש עיריית בני ברק, בחמ"ל העירוני בימי הגל הראשון (צילום: עיריית בני ברק)

האלוף במיל. רוני נומה, וראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, מציגים את מודל שיתוף הפעולה שהצליח לייצב את רמת התחלואה בעיר בגל הראשון | "אף אחד לא כפה את השיטה שלו על האחר ונוצרה פה שיטה חדשה. זה מה שהיה יפה"

שי ניר

האלוף במילואים רוני נומה מתגורר ברמת גן, במרחק דקות הליכה מבני ברק. לפני שהחלה מגפת הקורונה לא יצא לו להכיר את העיר השכנה, למעט נסיעה דרכה ליעדים אחרים, או עצירה קצרה לקניית "חלה בוויז'ניץ".

כשהרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מינה אותו לעמוד בראש ועדת בדיקה לנושא גיוס החרדים לצה"ל, כמה חודשים לפני פרוץ המגפה, סייר נומה בערים ובשכונות חרדיות בירושלים, בית שמש ובני ברק, "כדי להבין", הוא אומר, "את עולם המושגים. מה זה כולל, מהי ישיבה קטנה ומהי ישיבה גדולה, וכללים שלא הכרתי. רציתי לראות את זה בעין".

בדיעבד, אפשר לראות בעבודתו בוועדה מבוא למפגש האינטנסיבי שלו עם הציבור החרדי, מפגש אליו גויס על ידי ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, בגל הראשון, כשהתחלואה בעיר התפשטה במהירות מסוכנת.

"לפני הקורונה לא הכרתי באופן אישי את רוני", מספר רובינשטיין על המפגש ביניהם. "במהלך ההתמודדות שלנו בגל הראשון, חיפשתי אדם בעל שיעור קומה וניסיון במה שאיש לא התנסה עד כה – הובלת מערך כמעט 'מלחמתי' בתוך שגרה עירונית. רוני נענה ברצון ובאצילות לסייע לנו כשליחות וכאתגר ערכי".

מה הוא הביא לעיר?
"מחד, הוא הביא איתו יכולות של מתודולוגיה צבאית, שלא מוטמעת במערכת המוניצפאלית; ומאידך, הרבה קשב והכלה עם רצון כנה ללמוד את אורח החיים שלנו ואת אופי המערכת העירונית והארגונית של עיריית בני ברק".

"ממאקרו למיקרו"

אחרי כחודשיים של עבודה תחת אחריותו של צוות החירום, יוצבה רמת התחלואה בעיר ונראה היה שיש נתיב ליציאה מהמשבר. את ההצלחה מייחס רובינשטיין לשיטת העבודה שהביא נומה – "ממאקרו למיקרו": "הוא הטמיע בחמ"ל העירוני דרכי פעולה, שמקיפות תחילה את מכלול האתגרים הניצבים לפתחנו, ואז במעבר חד ירידה לפרטי פרטים, בדרך לפתרון כל בעיה או אתגר, כולל לקיחה בחשבון של אירועים בלתי צפויים המאפיינים תקופה מאתגרת זו".

חיילי צנחנים במשימת סיוע בבני ברק במהלך מגפת הקורונה. (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)
חיילי צנחנים במשימת סיוע בבני ברק במהלך מגפת הקורונה. (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)

מבחינתו של נומה, "המפתח הוא שיח מפרה. לייצר שיח שמשלב את כל הגוונים, להקשיב שנייה ולא לחשוב שאתה יודע יותר טוב איך עושים את זה. כשיושבים בחמ"ל אנשים שיודעים לדבר את השפה המקומית, שמכירים ומבינים את המנהגים המקומיים, יחד איתנו, אלה שבאים עם דיסיפלינה צבאית של כוחות ומשימות, כל זה ביחד יצר משהו חדש. אף אחד לא כפה את השיטה שלו על האחר ונוצרה פה שיטה חדשה. זה מה שהיה יפה".

נומה למד, לדבריו, הרבה על החברה החרדית: "למדתי הרבה על הצורה שהחברה החרדית מתנהלת והדברים שחשובים להם. הייתי צריך ללמוד אותם בשביל לדעת איך לעזור להם. צריך להבין מה קורה שם ואיך הם מתנהלים תרבותית, דמוגרפית וגיאוגרפית. נחשפתי לצורה שבה החברה מתנהלת על הצדדים היפים כמו החברותא, הרצון לעזור, גמילות החסדים והרבה אנשים שעושים המון דברים טובים ועוזרים אחד לשני; ונחשפתי גם לצדדים היותר בעיתיים".

למשל?
"אורח החיים הצפוף של הקהילה החרדית מובנה, לא רק הדמוגרפיה והגיאוגרפיה דואגת לזה, גם התרבות היא כזו. לצערם, זה כר המחייה של המגפה. המגפה מחפשת מקומות צפופים ואורח חיים צפוף. רוב האנשים, בניגוד לתדמית שיש להם, מאוד מפוחדים ורוצים שיגידו להם מה הם צריכים לעשות. לשמחתי בגל הזה (השני) זה פחות פוגע במבוגרים, כי הם למדו לשמור עליהם. למדתי גם שישנה חשדנות גדולה מאוד כלפי המדינה ומוסדותיה".

ומה עוד למדת?
"שהצורה שבה מציירים את מערכת היחסים של החרדים עם המדינה לא נכונה לגבי רוב האנשים. הם פתוחים יותר ממה שחשבתי. הופתעתי לגלות כמה הם מאוד מכבדים ומאוד פתוחים לשמוע דברים ודעות.

רוני נומה: "הייתי צריך ללמוד אותם בשביל לדעת איך לעזור להם" (צילום: מוטי קמחי)
רוני נומה: "הייתי צריך ללמוד אותם בשביל לדעת איך לעזור להם" (צילום: מוטי קמחי)

"אני הגעתי כשכבר היה משבר. יכול להיות שהייתי חווה את זה אחרת אם הייתי מגיע כמה שבועות לפני ומנסה להשפיע על ההתנהגות שלהם. יכול להיות שהייתה הטייה בתוך המשבר, והם הבינו שמה שנעשה עד אז לא הצליח ונכשל, אבל הם היו פתוחים להקשיב".

יחד עם זאת, נומה נזהר, כדבריו, מלדבר במושגים של הצלחה. "יש עדיין הרבה אתגרים", הוא אומר, "היו גם דברים שלא הצלחנו, וגם את זה צריך לומר ביושר".

מה לא הצליח?
"בשעות הראשונות הקמנו צוות תכנון שיסתכל קדימה איך חיים בצל הנגיף לאורך זמן. רצינו לפתח מודלים שיאפשרו לנו לחיות עם רמת תחלואה נשלטת. במערכת החינוך לא הצלחנו למצוא את האיזון הזה. שיפרנו את מתווה הישיבות, אבל יש עוד הרבה אתגרים, כמו למשל איך מצליחים ליצור רציפות במערכת החינוך לאורך זמן, בלי התפרצויות שיעצרו את הלימודים. בזה לא הצלחנו".

"היה פה מפגש אנושי, שלא תלוי במה שאתה לובש"

המפגש של צה"ל והציבור החרדי טעון מאוד ומהווה מקור למשבר פוליטי מתמשך, בעיקר סביב חוק הגיוס. האם הייתה לכך השפעה?
נומה: "בדרך כלל, השיח הזה שבין הצבא למגזר החרדי מאיים על החברה החרדית. מבחינתם, הם הצליחו לגבש מודל של חברת לומדים שהשירות שלהם, להבנתם ולתפיסת עולמם, הוא לימוד תורה, והם רוצים לראות את זה כחלק מהשירות. המפגש במשבר הקורונה בכלל לא היה באזור הזה. צה"ל לא בא כדי לגייס את בחורי הישיבות, אלא בשביל לחלק אוכל ותרופות ולעזור למי שצריך".

רוני נומה: "הצורה שבה מציירים את מערכת היחסים של החרדים עם המדינה לא נכונה לגבי רוב האנשים"

הגישה לצבא השתנתה בעקבות זאת?
"אני לא יודע להגיד מה יהיו ההשלכות, ואני חושב שצריך לתת לתהליכים לקרות, תהליכים של חיבורים שנוצרים ואמפתיה הדדית. חיילי צה"ל פגשו אנשים נפלאים. לפני שאנחנו חרדים או חיילים, אנחנו קודם כל בני אדם. היה פה מפגש אנושי, שלא תלוי קודם כל במה שאתה לובש ולא במה ההגדרה שלך".

שום דבר?
"הציבור בבני ברק קיבל את החיילים של פיקוד העורף ושל אוגדה 98 בקבלת פנים חמה ולבבית, כמו שהוא היה נוהג בכל מצב. מאז ומתמיד בבני ברק מכבדים כל אדם באשר הוא אדם. תקופת הקורונה והעבודה המשותפת האירה בזרקור את העובדה הזו, שלא היתה ידועה לחלקים מהציבור הישראלי, בשל הצגה מעוותת של תמונת מצב".

אברהם רובינשטיין על רוני נומה: "ככל שמתגלים כישוריו הנדירים, כך נחשפת צניעותו המופתית. זה סוד ההצלחה שלו"

כך או כך, ניהול המשבר בבני ברק מלמד ששיתוף פעולה בין מנהיגות פוליטית למנהיגות מקצועית, מתוך יחסי אמון, מאפשר לקבל החלטות קשות ולגייס את הציבור למילוי הנחיות. אך ייתכן "שהכל אנשים", כמו שאומרים, וההצלחה קשורה בתכונות אישיות. רובינשטיין הוקסם, לדבריו, מאישיותו המיוחדת של נומה: "מדובר באדם, שעיקר ייחודיותו מתבטאת בכך שככל שמתגלים כישוריו הנדירים, כך נחשפת צניעותו המופתית. זה סוד ההצלחה שלו".

"המצב משקף חוסר מנהיגות"

היום, כשישראל נכנסת לסגר שני, ההצלחה בניהול גל המגפה הראשון נראית כאירוע מהעבר הרחוק.

מה השתבש בדרך? מה לא עבד בחודשים האחרונים?
רובינשטיין: "ישראל נכשלה בגל השני בחוסר מנהיגות. נוצרה תחושה שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. כאשר בני ברק היתה על המוקד, חשתי כי קבלת ההחלטות נעשית באופן לא מידתי ולא הוגן, עם חוסר מקצועיות משווע. עובדה, דרישתנו לבטל את הסגר מעל עירנו, בשל המאמצים האדירים שהשקיעה העירייה בבלימת שרשראות ההדבקה, התקבלה לבסוף על ידי ראש הממשלה. המצב הזה משקף חוסר מנהיגות, שמביא את ישראל למצב שבו היא נמצאת היום לצערנו הרב".

אברהם רובינשטיין: "ישראל נכשלה בגל השני בחוסר מנהיגות" (צילום: מוטי קמחי)
אברהם רובינשטיין: "ישראל נכשלה בגל השני בחוסר מנהיגות" (צילום: מוטי קמחי)

נומה מפנה את המבט לציבור, ומבקש לומר לו דבר פשוט: "לא להסתכל למעלה ולחכות לפתרונות שיגיעו ממישהו שהשכל אצלו. אי אפשר לנצח את המגיפה בלי התגייסות של כל הציבור לכללים שקשורים בהתנהגות אחראית. אנשים צריכים להבין שזה תלוי בראש ובראשונה בהתנהגות שלהם. בדרך שבה הם ממשים את האחריות האישית, המשפחתית, העסקית.

"לצערי כולם מחכים שמישהו מלמעלה יפתור את הבעיות. זה לא יעבוד. כדי להימנע מצעדים דרסטיים, צריך את ההבנה ושיתוף הפעולה בשמירה על כללים שיקשו על המגיפה להתפשט. אי אפשר להאשים כל הזמן את האחרים".

אומרים שאין מספיק אכיפה.
"אי אפשר להגיד 'אכיפה אכיפה', כי אי אפשר לאכוף על תשעה מיליון. זה לא יעבוד. גם אם נביא גאון שייתן הנחיות נכונות, והאנשים לא יתגייסו ויהיו אחראים, זה לא יצליח".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!