בלה קרבס, בעלת משתלת "יהלום", שפועלת כ-80 שנה במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, כבר ראתה תקופות של עלייה משמעותית במכירות, אך עלייה כזאת, כמו בימי הקורונה, עוד לא הייתה לה. "אנחנו בתקופה מאוד עמוסה. קונים הרבה יותר צמחי בית".

ריבוי הקונים במשתלה של קרבס, מבטא מגמה הולכת וגוברת של טיפוח עציצים, ובחלק מהמקרים גינות של ממש במרפסות ובבתים. וכבר ממש לא מדובר רק בהשקייה וגיזום קל. בקבוצות פייסבוק ייעודיות לנושא מתקיימים דיונים ערים ומלאי אמוציות בנושא ייחור, השרשות וטיפול במזיקים.

"קיבלנו במתנה סחלב ענקי, ואני מבוהלת", מתחננת מישהי לעזרה ב"מרפסות אורבניות", קבוצת פייסבוק, שכבר מזמן הפכה לקהילה, המונה כ-20 אלף חברים, ומצרפת תמונה של הצמח החדש. ובפוסט נוסף כותב אחר: "כל הצמחים שלי מלאים בחרקים לבנים קטנים. מכירים? זה מזיק? זה מועיל? זה לא משנה?", ומקבל את התשובה שאף מגדל צמחים לא רוצה לשמוע: כנימות. "הם 'הרעים'", עונה לו 'מומחה' בעל ניסיון. "אני שטפתי את הצמחים מתחת לברז מים, ניקיתי עם מטלית עם סבון אחד אחד. אבל רק כשנפתרתי מצמח מרושע אחד שהם אהבו במיוחד הצלחתי להעלים אותם מחיי".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ויש גם כאלה שמפרסמים רק כדי להשוויץ ולקבל מחמאות. "יומני היקר שלום, הצלחתי לגדל גוג'י ברי", כותב אחד, וקוצר את הפירות: מאות לייקים ותגובות נדהמות.

"לקוחות באים ואומרים שהם נמצאים הרבה בבית ומתעסקים יותר בשתילה ובגינון", מעידה קרבס, והיא לא היחידה. ערב ראש השנה, התורים במשתלות ברחבי הארץ מתארכים, ובקבוצת "מרפסות אורבניות" החברים אף תהו אם משתלה נחשבת לעסק חיוני. התשובה לשאלה הזאת היא לא. אבל כמה משתלות הבטיחו בתגובות כי יעבדו במהלך הסגר במתכונת של משלוחים.

"כל היום אני מסתכלת על הצמחים שלי"

"מאז הקורונה יש חשק לגדל ולטפח צמחים בבית", אומרת ניצן פוקס (34), ציירת מתל אביב. "השקעתי ממש במרפסת. עיצבתי אותה מחדש, סידרתי פינת ישיבה והזמנתי עוד עציצים. הקורונה נתנה לי המון מוטיבציה לעשות משהו שאני אוהבת שהרבה זמן לא עשיתי".

ניצן פוקס והסנסיוורה שלה. "מאז הקורונה יש חשק לגדל ולטפח צמחים בבית" (צילום: אלבום פרטי)

"התחלתי עם זה לפני כשנה-שנה וחצי", מספרת יסמין טרוגובוף (31), מפתחת תוכנה מראשון לציון, "כשהתחלתי להיכנס לכל הקבוצות בפייסבוק. נכנסתי לזה חזק בגלל הקהילה, ובשנה האחרונה סביב הקורונה זה הפך ליותר רציני. גם אני וגם בן זוגי עובדים מהבית וכל היום אני מסתכלת על הצמחים שלי. בקורונה הוספתי המון צמחים".

כמוה, גם עמרי אשר (30), סטודנט לרפואה וטרינרית מראשון לציון. "השקענו המון, הבאנו צמחים חדשים, שתלנו המון פרחים עונתיים, וארגנו מחדש את הצמחים במרפסת".

"אחרי שנתיים יצא אננס"

"יש ממש עליה בטרנד הזה, יש דברים מטורפים", אומר ניר שוחט (30), במאי ומורה למשחק מיפו, ויש לו גם ביקורת. "אנשים מוציאים על זה הון. אין לי בעיה ללכת למשתלה ולקנות מלא צמחים, אבל הקניה לא מספקת אותי. וגם", הוא מוסיף, "קורונה, אין כסף. אצלי מעל 80% מהצמחים זה או השרשות או ייחורים".

ניר שוחט והקולאוס. "אצלי מעל 80% מהצמחים זה או השרשות או ייחורים" (צילום: אלבום פרטי)

מה זה ייחור? בקצרה: לוקחים חתיכה מהצמח – גבעול, פרח, עלה או אפילו תחתית או ראש של ירק או פרי; מנקים מעט את העלים, שמים בכוס מים וממתינים. למה ממתינים? שיצאו שורשים.

עם המון סבלנות, אשר גידל כך אננס. "זכרתי שקראתי משהו באינטרנט על זה שאפשר להשריש אננס מהראש שלו. קראתי איך עושים את זה והלכתי על זה. מורידים קצת עלים מהראש בהתחלה, מכניסים את תחתית הראש לתוך כלי עם מים עד שהוא מוציא הרבה שורשים, ואז שותלים באדמה".

עומרי אשר והאננס. "הוא היה עציץ ממש יפה, לא ממש האמנתי שיצא ממנו באמת פרי" (צילום: אלבום פרטי)

האננס. פעם הוא היה עציץ (צילום: אלבום פרטי)

כעבור שנתיים, הוא ובת זוגו אכלו את האננס שגידל. "זה לקח המון זמן, אבל זה לא כזה קשה. הוא הוציא עוד ועוד עלים וכבר נהיה ממש גדול, פשוט חי לו במרפסת. הוא היה עציץ ממש יפה, לא ממש האמנתי שיצא ממנו באמת פרי. אבל אחרי כמעט שנתיים התחיל לצאת ניצן קטן מאמצע הצמח, ואחרי כמה חודשים הוא כבר ממש הפך לצורה של פרי, ואחרי כמה ימים הוא כבר היה צהוב עם ריח משגע של אננס. אכלנו את האננס, שהיה טעים מאוד, ושוב השרשתי אותו. ככה זה, מין מעגל".

"היה לי קשה לעזוב את הירוק של הקיבוץ"

בקבוצות הפייסבוק של מגדלי הצמחים, "בהלת הירוק" מביאה ליצירת לא מעט עסקאות סחר חליפין של ענפים ועלים. לצד זאת, ניתן גם להיתקל בלא מעט יוזמות נדיבות. "צריכה לדלל את ה-Donkey tail שלי ואשמח למסור ענפים מוכנים לשתילה לידיים אוהבות. רק לתקוע באדמה וזהו", כותבת גולשת אחת, והתגובות לא מאחרות להגיע: "אני רוצה"; "בואי נדבר בפרטי ונתאם"; "לאן להגיע?".

אצל שוחט, "שנירור" חלקי צמחים, הפך למומחיות של ממש. "סיפרתי ללקוחות במסעדה שאני עובד בה שאני מגדל צמחים, והם נתנו לי חתיכות מהצמחים שלהם לייחר. יותר מ-10 לקוחות נתנו לי צמחים, זה נפלא", הוא אומר.

"החלפות" כאלה, מאפשרות לחלקם ליצור לעצמם בנוף האורבני האפור, פינה שמזכירה להם את הבית בכפר, כמו במקרה של פוקס, במקור מקיבוץ שדה נחום שבבקעת בית שאן: "כשעברתי לתל אביב לפני 5 שנים", היא מספרת, "ליקטתי פרחים וצמחים מהשכנים שלי בקיבוץ. כל אחד נתן לי חתיכה של צמח שיפה בעיניו וייחרתי לי אותם.

יסמין טרוגובוף והקלדיום. "לפני שנה התחלתי לטפח גם את הגינה בבניין" (צילום: אלבום פרטי)

"תמיד גידלתי צמחים, ותמיד אהבתי צמחים וירוק, בבית של אבא שלי יש גינה ממש גדולה ויפה, לאמא שלי יש המון עציצים יפיפיים. כשעברתי לתל אביב היה לי קשה לעזוב את הירוק של הקיבוץ, אז התחלתי לגדל צמחים במרפסת, שיהיה קצת ירוק יותר", היא אומרת.

גם טרוגובוף, שגדלה בישוב גבעת אלה בצפון, מגדלת צמחים כדי לפצות על החוסר, וכנראה שזה עובר בירושה. "יש לי הרבה צמחים. התחלתי עם צמחי תבלין בבית, זה המשיך לפרחים וצמחי בית. לפני שנה התחלתי לטפח גם את הגינה בבניין. זה כנראה תורשתי, ההורים שלי כל הזמן אומרים שהדירה שלי נראית כמו של הדירה סבא וסבתא. גדלתי בישוב עם גינה והרבה טבע מסביב, ועכשיו אני גרה בעיר, והירוק הזה חסר, אז מנסים למלא אותו במה שאפשר".

"מקפיץ לבית את הלוק והופך אותו לוואו'"

עבור המגדלים, לא מדובר רק בטיפול בצמחים עצמם אלא בעיצוב פנים (או חוץ) של ממש. "אני חובב עיצוב וגם מאוד אוהב לבחור בקפידה את הכלים בהם אני שותל את הצמחים", אומר ים בן צבי (34), מורה לאנגלית מקיבוץ גינוסר. "אני אוהב לרכוש כל מיני דברים מעניינים בגוונים ים-תיכוניים של טורקיז. אתה שם צמח בכלי טורקיז מהמם, מסדר את הצמחים בצורה מרשימה, זה ישר מקפיץ לבית את הלוק והופך אותו לוואו'".

ים בן צבי ובן זוגו אלון יוסלביץ' בגינה-מטבח. "גינה זה כמו תרפיה בשבילי" (צילום: אלבום פרטי)

על דק העץ מחוץ לדירתו הקטנה, הקים גינת-מטבח. "אין לנו הרבה מקום בבית, הדירה שלנו בגודל של 30 מ' מרובע. היינו צריכים לשים את התנור בדק בחוץ, ולא ידענו איך זה יכול להיראות נורמלי. לאט לאט הוספנו עוד פריט, ועוד עציץ, ועוד שידה, וכך נרקם הרעיון".

ויש גם כאלה שהצבעוניות של הצמחים מעוררת בהם את רוח היצירה. "אני מציירת נופים ופרחים ומציירת המון את הגינה של הקיבוץ", אומרת פוקס. "זה ממש בדם שלי. המרפסת שלי נותנת לי המון השראה".

הנעליים של שוחט. "עד עכשיו שתלתי צמחים בארבע זוגות נעליים" (צילום: אלבום פרטי)

שוחט מצא השראה דווקא בזוג נעליים ישנות. "יש לי אוסף נעלי אולסטאר ועד עכשיו שתלתי צמחים בארבע זוגות נעליים. זה דורש עבודה, לדאוג שזה יהפוך להיות עציץ ולא ייהרס. צריך להוריד את הסוליה של הנעל, להכניס שקית, לחתוך לצורת הנעל ולמלא באדמה".

אלוקסיה אהובתי

במשתלה של קרבס הצמחים הכי נמכרים הם צמחי תבלין ופרחים, "ובזמן האחרון גם יותר צמחי בית וסוקולנטים". למתחילים היא ממליצה להגיד לעובדים במשתלה לאיזו מטרה מחפשים את הצמח ומה המיקום הרצוי. "חשוב לדעת אם זו גינה, מרפסת, או עציץ בתוך הבית. כך נדע להתאים בדיוק את הצמחים ללקוח".

המגדלים הוותיקים יודעים בדיוק מה הם אוהבים. בן צבי למשל, הכי אוהב סוקולנטים. "אני מאוד אוהב את העובדה שהם ירוקים תמיד, יש גם כאלה בגוונים קצת יותר אדמדמים, בהירים וסגלגלים. זה נורא נחמד שיש צמח שמאוד פשוט לטפל בו, הוא לא צריך הרבה מים והשתילה שלו מאוד פשוטה, הם בשרניים ויפים ופשוט מייפים את הבית".

הגינה-המטבח של ים בן צבי. "לאט לאט הוספנו עוד פריט, ועוד עציץ, ועוד שידה" (צילום: אלבום פרטי)

גם פוקס אוהבת סוקולנטים מאותן סיבות, אבל התאהבה דווקא בסנסיוורה. "אני אוהבת אותו כי הוא לא דורש הרבה התעסקות, הוא ממש טוב לקני הנשימה והוא יפיפה. יש לי בעיקר צמחים שלא יכולים למות".

"אני מאוד אוהבת בתקופה האחרונה את הקולאוס", אומרת טרוגובוף. "וגם צמח חדש שהתחילו לשווק בארץ – הקלדיום, שממש הפך לאהבה חדשה שלי", והיא אוהבת אותו "בעיקר בגלל הצבעים המיוחדים, שנותנים מראה טרופי ומיוחד", ואת הקולאוס "בגלל שפשוט אין סוף לגוונים ולצורות בהן הם באים, זו סוג של התמכרות".

"אני מאוד אוהב את האלוקסיה", אומר שוחט. "היא מפונקת מאוד, צריך לנקות לה את העלים, לשים לה אבנים רטובות בשביל לחות, ולמרוח על העלים שמן קוקוס, מה שמבריק אותם ועוזר לה לפוטוסינטזה".

"פשוט לדחוף את האצבע לאדמה"

יש להם כמה טיפים למי שרוצה להיכנס ל"עסקי הגינון". "פשוט צריך להביא צמחים קלים לטיפול", ממליץ אשר, "כמו כל מיני סוגים של סוקולנטים וצמחים אחרים שמתאימים לבית ולא צריכים הרבה השקיה וטיפוח".

המרפסת של אשר וחתולה מצויה (צילום: אלבום פרטי)

"טיפ מאוד חשוב", אומרת פוקס, "הוא לדעת מתי להשקות. פשוט לדחוף את האצבע לאדמה. משקים רק כשהאדמה יבשה", היא מדגישה. "יש צמחים שצריך להשקות אותם גם פעם בשבועיים. לכל צמח יש את זמן ההשקיה שלו. כדאי גם להוריד את הענפים והעלים שמתייבשים מהצמח, ככה נותנים פתח לעלים חדשים לצמוח. יש גם אפליקציות מדהימות של גידול צמחים. אפשר לצלם את הצמח והיא מראה לך ממש איך לטפל ומתי להשקות".

המרפסת של פוקס. "לכל צמח יש את זמן ההשקיה שלו" (צילום: אלבום פרטי)

"יש צמחים", מסביר שוחט, "כמו הסנסיוורה הגלילית, שצריך ממש להתעלם מהם, לא לתת מים, לא לגעת בהם, כדי שהם ישגשגו. אני אישית חוקר ומאוד אוהב לקרוא מה צריך לעשות, מה כדאי, מה ההמלצות. חשוב לקרוא על כל צמח, ואפשר גם להיכנס לקבוצות בפייסבוק ולשאול הכל".

אבל "הסוד הגדול", אומר בן צבי, "זה להתחיל בלהגיד מה זה עושה לי". הוא ממליץ לבחור פינה, "לדמיין בראש איך זה הולך להיראות, ולאט לאט לבנות אותה – להוסיף עוד עציץ, עוד שתיל. לא לפחד להתחיל משהו ולהגיד: 'אוקיי, אני לא אוהב את זה, ולארגן מחדש. אין גבול לעיצובים. מי שאין לו חזון ספציפי יכול לפתוח פינטרסט, להיכנס לקבוצות בפייסבוק, לקבל השראה. גינה זה כמו תרפיה בשבילי", הוא מסביר. "זה רגע לעצמי, לטפל במשהו מהמקום הכי אוהב, לרצות שמשהו יחיה, שיעשה לך יפה אחר כך".

המרפסת של טרוגובוף. "לגדל צמחים דורש מחוייבות וסבלנות" (צילום: אלבום פרטי)

"לגדל צמחים דורש מחוייבות וסבלנות", אומרת טרוגובוף. "לא להתייאש, לאט לאט לומדים, גם אם צמחים מתים בדרך, חשוב להתמיד. אני רואה שאנשים שמתחילים עם זה פשוט מתמכרים, ואני חושבת שזה פשוט עושה טוב יותר על הלב לראות ירוק בבית".