ד"ר אנה יוסף, רופאה במחלקה פנימית בבית החולים אסותא אשדוד, נעדרה היום (שני) מהמחלקה לא בגלל כניסה לבידוד או העברה למחלקת קורונה. היא נאלצה להישאר בבית כדי לשמור על בנותיה בנות ה-2,4 ו-6.
יוסף תעבוד השבוע רק יומיים, מכיוון שבעלה ממשיך גם הוא לעבוד בתחום תקשורת המחשבים, והמסגרות החינוכיות סגורות. "זה מכעיס שמצפים מאיתנו לא להפקיר את המטופלים ואת חבריהם בצוותים, אבל לא מציעים לנו פתרונות" אומרת ד"ר יוסף ל-'דבר'. "הייתי מצפה מהמדינה להמשיך להפעיל את מערכות החינוך עבור עובדים חיוניים".
המחלקה הפנימית של ד"ר יוסף מטפלת בחולים מורכבים עם סרטן, מחלות לב וריאות. היום עבדו רק 5 מ-10 הרופאים הקבועים במחלקה, משום שאחד למד למבחן רפואה, אחת הועברה למחלקת קורונה, וד"ר יוסף ועוד רופאה נשארו בבית עם ילדיהם. "משמעות המחסור בכוח אדם היא שאנחנו לא יכולים לתת מענה מספיק טוב כמו שהיינו רוצים. אנחנו פשוט לא מספיקים להגיע לכולם", היא אומרת.
"הבדיקות מחכות, מטופלים מחכים יותר זמן עד שאנחנו מצליחים להגיע אליהם. במקום לבדוק 4-5 חולים אני צריכה לבדוק 8-9 חולים. העבודה מרגישה כמו כיבוי שרפות. לעשות את הדברים הדחופים מהר, לא להיות אמפתית, לא להתעמק במה שעובר על המטופל".
בחלק ניכר מבתי החולים ברחבי הארץ עוד לא נפתחו מסגרת לילדי העובדים, מה שמשאיר מאות רופאים ללא פתרונות הולמים לתקופת הסגר ומחמיר את בעיית כוח האדם בבתי החולים. פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרופואית, התריע בשבוע שעבר על בעיית הרופאים ההורים, במכתב לשרי הבריאות והאוצר, קרא לגבש פתרון שיאפשר לרופאים להגיע למקומות עבודתם.
בבית החולים אסותא אשדוד נפתחה כבר בשבוע שעבר מסגרת לילדי העובדים, אבל רק בשביל ילדים בגיל 3 ומעלה, ולכן לא פותרת את בעייתה של משפחת יוסף, בעיה המשותפת לרופאים רבים ברחבי הארץ. לפי פרופ' חגי, יש מאות זוגות בהם שני ההורים הם רופאים (שלא לדבר על עובדי צוותי רפואה שהם הורים יחידים).
לכן, בהיעדר מסגרות וללא אופציה להיעזר בקרובי משפחה, בגלל הסיכון להדבקה, אין מנוס אלא להיעדר מבית החולים כדי לטפל בילדים. בבתי חולים שיבא והעמק בעפולה, נפתחו גם כן מסגרות עבור ילדים בגילאי 3 ומעלה, ובבתי החולים בילינסון, וולפסון ופוריה, טרם נפתחו מסגרות לילדי העובדים. בבית החולים איכילוב נפתח היום (שני) פעוטון לילדים בגילאי אפס עד שלוש.
