ממשלת ישראל קיבלה לאחרונה שתי החלטות שאמורות היו להוסיף לה קצת נקודות זכות: העלאת קצבאות הנכות למרות היעדר תקציב, והפחתת שכר נבחרי הציבור תוך ויתור על עדכון השכר בשנה הבאה.
אלא ששתי ההחלטות הן בבחינת ניסיונות ליישר באופן זמני את הרצפה העקומה של מנגנוני ההצמדה. ניקוד של ממש בבית הדין של מעלה יגיע לשרים כשיקבלו החלטות שישפיעו על המציאות, גם אחרי שהמצלמות יצאו מהחדר.
מנגנון הקיצוץ שהוטמן ב-2003
"כולנו חייבים לשאת בנטל" אמר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקיצוץ בשכר הנבחרים, אבל במהפכת הקצבאות שהוביל כשר אוצר אוצר ב-2003 היו אלא דווקא החלשים ביותר שנשאו בנטל.
כשקיצץ אז במנגנוני הרווחה הסוציאלית בישראל, הטמין נתניהו גם פצצת זמן: הצמדת קצבאות הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן, במקום לשכר הממוצע.
כבר בזמן אמת הוציא מרכז אדווה נייר בנושא, שם התריעו כי מדובר בקיצוץ צפוי של עשרות אחוזים בקצבאות בפועל. הסיבה לכך היא שהשכר הממוצע עולה בקצב מהיר יותר מהמדד: ישראל היא מדינה מתפתחת, וקצב עליית המחירים נמוך באופן קבוע מקצב עליית השכר הממוצע. זה היה המצב מאז קום המדינה, וזה יהיה המצב גם בעשורים הבאים.
כך נוצרו התנאים הכלכליים שהביאו לשחיקת הקצבאות בישראל, בהם קצבאות הזקנה והנכות. תהליך העלאת קצבאות הנכות בממשלה בשנים האחרונות הוא רק תיקון חלקי לנזק שנעשה בהצמדה למדד המחירים לצרכן. בתוך כך, אישור העלאת הקצבאות בהיעדר תקציב מדינה הוא תיקון של עוול קטן בתוך עוול גדול. החלטה מתבקשת, אך לא סיבה למסיבה.
בצד השני של ההצמדה: הימנעות ממבוכה גדולה
החלטתם של שרי הממשלה להפחית משכרם ולוותר על עדכון השכר בשנה הבאה נראית מתבקשת על רקע על המשבר הכלכלי האדיר בו אנחנו נמצאים. עם זאת, יש לשים דברים על דיוקם: חברי הכנסת אמנם יוותר על חלק משכרם באופן זמני, אבל מדובר בהחלטה סמלית לגמרי, המגיעה על רקע עיוות במנגנון עדכון השכר. החלטה שמעל לכל חוסכת לחברי הכנסת מבוכה גדולה.
להחלטה שני מרכיבים: הראשון הוא הורדת השכר לשלושה חודשים ב-10% לכל השרים וחברי הכנסת. זה אכן ויתור. כ-15 אלף שקלים יגרעו על פני שלושת החודשים האלו ממשכורתם של השרים וחברי הכנסת, אם כי הסכום בפועל יהיה נמוך יותר בשל סוגיות של מיסוי.
המרכיב השני והמשמעותי יותר הוא ויותר על עדכון השכר בשנה הבאה. בשונה מקצבאות הנכים, הקשישים והעניים, שכרם של נבחרי הציבור מוצמד לשכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה במרכזית לסטטיסטיקה. כך, היה אמור שכרם של חברי הכנסת, השרים, ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, לעלות באלפי שקלים בינואר שנה הבאה.
הסיבה לכך היא, באופן אבסורדי, מצבו הרע של המשק: יציאת מאות אלפי ישראלים שעובדים בשכר נמוך משוק העבודה הקפיצה את השכר הממוצע והייתה מביאה גם אוטומטית לקפיצת שכרם החודשי של נבחרי הציבור בסכום של בין 5 ל-10 אלף שקלים.
חברי הכנסת זיהו את הבעיה מבעוד מועד, ותכננו להציע שינויים כדי למנוע את הכותרת המבשרת על עלייה בשכרם בלב המשבר הכלכלי והבריאותי העמוק ביותר בתולדות המדינה. על שולחן הכנסת הונחה הצעה עליה חתומים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שהייתה משנה את החישוב כך שיכלול גם מובטלים, החלטה שבפועל הייתה מוחקת את הגדילה.
כך או כך, מבחינת תועלת תקציבית מדובר בהחלטה חסרת משמעות: 8 מיליון שקלים, בערך 0.01% מהוצאות הקורונה.
ומבחינת תועלת מוסרית? ראוי היה יותר לתקן את המנגנון ששוחק את קצבאות הנכים והקשישים. בישראל של 2020 שכרם של הבכירים מוצמד לשינוי ברמת החיים. לחלשים מוסיפים בדיוק מספיק כדי שיצליחו, במקרה הטוב, לקנות את אותם מוצרים במכולת.
