עדיין אין הערכות כמה עובדי אבטחה יצאו לחל"ת בסגר השני, אולם בסגר הראשון יצאו בין 40 ל-50 אלף עובדי הענף לחל"ת, ורק כ-20 אלף מתוכם חזרו לאחר מכן לעבודה, כך אומר ל-'דבר' פיני שיף, מנכ"ל איגוד חברות האבטחה. שיף חושש מהשלכות הסגר השני על החברות בענף ועל עובדיהן.

"הענף שלנו הוא אחד הגדולים במשק ומעסיק בימים כתיקונם כמאה אלף עובדים", מסביר שיף. "הענף בנוי מנישות. יש למשל חברות שמתמחות באבטחת אירועים וחברות שמתמחות באבטחת טיולים, ואלה ענפי משק גדולים שמושבתים בתקופת הסגר השני, לצד ענף המלונאות שהוא גם צרכן גדול של שירותי אבטחה. אלה ענפים שמעבר לסגר הנוכחי, נמצאים על סף קריסה כלכלית. ענף האירועים נפתח לרגע ושוב נסגר. המלונות, אלו מהם שחזרו לפעול פנו למשטרת ישראל בבקשה לצמצם את היקף האבטחה שהם נדרשים לה כי זו הוצאה כבדה. ענף הטיולים שמשרד החינוך היה מקיים בעבר בכל ימות השנה, מסעות תגלית וכו', מושבת למעשה מתחילת המשבר ועד היום".

פיני שיף, מנכ"ל איגוד חברות האבטחה בישראל (צילום: אלבום פרטי)

גם מוסדות החינוך שבהם עובדים כ-5,000 מאבטחים נסגרו, הן בסגר הקודם והן בסגר הנוכחי, וכן בערים אדומות במסגרת מודל הרמזור בין שני הסגרים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"כאן זו בעיה ייחודית" אומר שיף",  משום שב-2016 נחתם הסכם מיוחד בין ההסתדרות והאוצר. אבי ניסנקורן שהיה אז יו"ר ההסתדרות ומשה כחלון שהיה שר האוצר הסכימו שמאבטחי מוסדות החינוך יקבלו שכר 12 חודשים בשנה, כולל בחודשי הקיץ ובחופשות, וישמרו על רצף תעסוקתי.

"אבל עכשיו, עם סגירת מערכת החינוך, האוצר החליט שהוא לא מעביר כסף למשרד לביטחון פנים שמתקצב את הרשויות בגין אבטחה. אז גם העובדים האלה שוב בחל"ת".

ארגון חברות האבטחה פנה בנושא למשרדי האוצר והפנים, לצד ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי, אך לשווא, למרות שחברות האבטחה הן עסקים לכל דבר וענין, המחזיקות משרדים וציי רכב, מכשירות כוח אדם ועוד. "המאבטחים זה מקצוע במגע תכוף עם אוכלוסייה, ונאלצנו לשלם הרבה גם על עובדים שנכנסו לבידוד בתקופת הקורונה", מוסיף שיף.

עד סוף החודש הנוכחי, משולמים ימי הבידוד על ידי המעסיקים כימי מחלה. ארגון חברות האבטחה היה חלק מהעתירה לבג"צ נגד הסדר זה, עתירה שהתקבלה וצפויה להיכנס לתוקף ב-30 בספטמבר. לדברי שיף, ההסדר המסתמן לאחר מכן, יהא כזה שבו המדינה נושאת לפחות בחלק מעלויות תקופת הבידוד לעובד.