מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, הגיש היום (שני) ליו"ר הכנסת ח"כ יולי יואל אדלשטיין את הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור לשנת 2015.
על פי הדוח, במהלך שנת 2015 התקבלו בנציבות למעלה מ-17 אלף תלונות, ביניהם גם תלונות על גופים שאין בסמכותה לברר אותן. הגופים ששיעור התלונות המוצדקות לגביהם היה גדול מהממוצע הם דואר ישראל (69%), משרד התחבורה (52%), רשות השידור (48%), צה"ל (44%), חברת החשמל (41%) ומשרד החינוך (40%).
נתוני הדוח מצביעים על עלייה בשיעור התלונות המוצדקות, 33.4% בשנת 2015 לעומת 30.5% בשנת 2014. נציב תלונות הציבור התייחס לעלייה בשיעור התלונות המוצדקות בהודעתו וכתב כי "נתון זה מלמד שהשירות שמקבל האזרח מהמגזר הציבורי חייב להשתפר".
נציבות תלונות הציבור ייחסה חלק מהגידול בתלונות בשנת 2015 לעובדה כי כיום ניתן להעביר אליה תלונות גם באמצעות התקשורת הדיגיטלית – דוא"ל; אתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור; וכן דף הפייסבוק של המשרד. מנתוני הדוח עולה כי חלה עלייה של כ-25% בשיעור התלונות שהוגשו באופנים אלו. "מצב עניינים זה, גם משפר את הנגישות של הפונים למשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור וגם תורם לצמצום עלויות התפעול של משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור", כתב הנציב בהודעתו.
"פֶּה לשכבות החלשות"
נציבות תלונות הציבור הדגישה כי עיקר פעולתה היא עבור השכבות החלשות בחברה וכי היא "משמשת פֶּה במגע שלהם עם רשויות השלטון, וכי הנציבות "למעשה, הפכה להיות הכתובת המובהקת עבור כלל הציבור". עוד טענו בנציבות כי ישנו מאמץ לסייע ולתת פתרון מהיר בתלונות דחופות או תלונות הניתנות למענה מהיר באמצעות טיפול של עובדי הלשכות ללא הליך הברור המוסדר בחוק כדי לתת סעד מהיר למגישי התלונות.
לפי הדוח, הלשכות לפניות הציבור הוקמו במקומות בהם יהיה אפשר להקל על תושבי הפריפריה בהגשת התלונות. הלשכות ממוקמות בקריית שמונה, חיפה, נצרת, לוד ובאר שבע. מבין הלשכות, קיבלה באר שבע את המספר הרב ביותר של פניות – 2,462, כמו גם המספר הרב של תלונות – 1,646.
כך למשל, תושב הפזורה הבדואית החולה במחלה ניוונית קשה ומסתייע בכיסא גלגלים, פנה ללשכת הנציבות בבאר שבע וביקש כי תסייע לאשתו – פלסטינית השוהה בישראל תחת היתר שהייה זמני שהנפיקה לה מנהלת תיאום וקישור (היתר מת”ק) – לקבל אישור להוציא רישיון נהיגה, כדי שתוכל להסיעו לטיפולים רפואיים. בירור התלונה העלה כי ככלל, בעלי היתר מת”ק אינם מורשים להוציא רישיון נהיגה בארץ או לנהוג בכלי רכב ישראלי, וכי בעל היתר כזה שמבקש להוציא רישיון נהיגה צריך להגיש בקשה בעניין לוועדת חריגים של המנהל האזרחי ביהודה ושומרון. לאחר שמידע זה נמסר למתלונן, הוא הגיע ללשכה וביקש את סיועה בהגשת הבקשה לוועדת החריגים. המתלונן ציין שבגלל נכותו אינו יכול לכתוב ומתקשה לדבר בטלפון. עובדי הלשכה התגייסו לעזרת המתלונן, כתבו עבורו את הבקשה ופירטו בה את מצבו המורכב ואת נסיבות חייו הקשות. לאחר זמן הגיע המתלונן ללשכה, הודה על הסיוע וסיפר כי אשתו קיבלה היתר להוצאת רישיון נהיגה.
במקרה אחר שטופל במסגרת הלשכה בבאר שבע, הגישה תלונה קשישה, דוברת אמהרית בלבד, כי ביצעה העברה בנקאית לחשבון בנק שגוי, אולם הבנק מסרב להחזיר לה את הכסף שהעבירה. אף שהבנק אינו גוף שהנציבות מוסמכת לברר עליו תלונות, שוחח עובד הנציבות, אף הוא דובר אמהרית, עם פקידי הבנק, ואלה הפנו אותו לסניף הראשי של הבנק בירושלים. בשיחה עם עובד הסניף הראשי סוכם כי חשבונה של האישה יזוכה לאחר שתמציא מסמך המעיד על ההעברה שביצעה, וכך היה.
"הגנה על חושפי שחיתות היא אינטרס לאומי"
הדוח שהוגש היום מקדיש פרק מיוחד להגנה על חושפי שחיתויות. בשנת 2015 נתן נציב תלונות הציבור 15 צווי הגנה זמניים וחמישה צווי הגנה קבועים במקרים מסוג זה. צו ההגנה בכוחו להקפיא את מצב ההעסקה של המתלונן – באופן זמני או קבוע – כך שלא ניתן לשנות את תנאי ההעסקה או תפקידו של המתלונן.
על ההגנה שמעניקה הנציבות לחושפי שחיתויות אמר שפירא כי, לטעמו, מדובר באינטרס לאומי ועל כן הוא עושה שימוש נרחב בסמכותו לתת צווי הגנה לעובדים כאלה. עם זאת, ציין שפירא כי צו ההגנה לא נותן מענה לצרכים המתעוררים בעקבות חשיפת השחיתות כמו בידוד חברתי והתנכרות של עמיתים לעבודה; קושי במציאת מקום עבודה חלופי; לחץ נפשי וכלכלי; לחץ המופעל על המשפחה ועוד.
כמענה לצרכים אלה, החלה הנציבות להסתייע באנשי מקצוע המלווים את המתלוננים, בני משפחותיהם, המביעים את רצונם בכך, ומסייעים להם להתמודד עם הקשיים שעמם הם נאלצים להתמודד כתוצאה מהחשיפה. זאת ללא קשר להליך בירור התלונה ותוצאותיו. יחס זה מצד המבקר מלמד על כך הרצון לעודד את המגמה של חשיפת שחיתויות.
עוד ברוח הזו מציין המבקר כי חושפי שחיתויות החשופים לפגיעה מופנים לברור זכאות לגנה במסגרת התכנית להגנת עדים של המשרד לביטחון פנים. במקרים אחרים בהם המתלוננים מעוניינים למצוא מקום עבודה חלופי, נציב שירות המדינה ומנכ"ל שירות התעסוקה נעתרו לבקשת הנציב לסייע ולמצוא מקומות עבודה חלופיים.
נציבות תלונות הציבור היא יחידה הפועלת במסגרת משרד מבקר המדינה החל משנת 1971, אז הטילה הכנסת סמכות זו על מבקר המדינה. על הצורך האזרחי בנציבות תלונות הציבור, נכתב באתר הנציבות כי " עקב המעורבות הרבה של רשויות השלטון בחיי הפרט, המאפיינת את מדינת ישראל, נוצרות נקודות חיכוך רבות בין הפרט לרשויות ותלות רבה של הפרט במנגנון הביורוקרטי. תלות זו מגדילה את הצורך בהגנה על הפרט מפני פגיעה אפשרית בו מצד רשויות השלטון."
