ממשלת ישראל יכולה וצריכה להמשיך לתמוך במשק, ועליה לייצר תכנית על שתאפשר גם יציאה מהמשבר וגם צמצום של הפערים הכלכליים הקשים בחברה הישראלית. כך טוענים חוקרי ה-OECD בדו"ח לציון עשור להצטרפות ישראל לארגון. לדבריהם יש להמשיך עם התמיכה התקציבית למשק, להגדיל את ההוצאה על שירותים חברתיים ולהרחיב את השקעה בפרויקטי תשתיות גם כשהמאבק בנגיף יסתיים.
מרבית הדו"ח נוגע כמובן להשפעות המשבר על הכלכלה הישראלית, אך בסקירה שנוגעת לאספקטים רבים במשק הישראלי, מודגש כי הפערים בישראל הם גדולים במיוחד, גם באוכלוסייה הכללית ולא רק בקרב האזרחים הערבים והחרדים, שם רמות העוני גבוהות מהממוצע של כל אחת מהמדינות החברות בארגון. על פי הדו"ח, בקרב הערבים שיעור העוני עומד על 45.3%, ובקרב החרדים על 42.3%.
"כמו מדינות רבות אחרות בארגון, הצעדים שננקטו בישראל להתמודדות עם משבר הקורונה הביאו לזינוק של כ-25% בחוב הממשלתי בטווח הקצר", כותבים בדו"ח, ומציינים את רמות החוב הנמוכות איתם נכנסה ישראל למשבר כגורם המאפשר מרחב פעולה תקציבי.
"המדיניות התקציבית צריכה להמשיך להיות מרחיבה בטווח הקצר", כותבים החוקרים. לדבריהם, בשום מצב אין לתת לרמת ההוצאה הגדולה לפגוע בתמיכה בעסקים ובמשקי הבית כל עוד הנגיף ממשיך להתקיים ואתו המיתון. "המדיניות הכלכלית חייבת לאפשר למייצבים האוטומטים לפעול באופן חופשי".
הכותבים מציינים שכשהסכנה הבריאותית תחלוף יהיה צורך במהלכים להורדת רמות החוב הממשלתי, אבל כותבים שחלק מהגידול בהוצאות ימשיך גם לאחר משבר הקורונה, ובייחוד גידול בהוצאות על השירותים החברתיים ובהשקעות ממשלתיות בתשתיות. על פי ה-OECD, המשך השקעה נרחבת בשירותים החברתיים יכול להועיל להורדת רמות אי השוויון הגבוהות בישראל.
"ככל שהצורך לתמוך תקציבית במשק יפחת, תהיה הזדמנות להזרים תקציבים לאזורים שיוכלו לסייע בתמרוץ המשק, בהעלאת הפריון ובהורדת רמות אי השוויון הגבוהות בישראל", כותבים החוקרים. "בייחד השקעה בשירותים חברתיים ובפרויקטי תשתיות, שנמצאים עדיין ברמה נמוכה בהשוואה בינלאומית".