לאחרונה נשמע אקורד הסיום של שנת הלימודים האקדמית, אתו יצאו אלפי סטודנטים ישראלים לשוק התעסוקה. בעידן הנוכחי, על דבר אחד כבר אין ויכוח – תעודת גמר ממוסד אוניברסיטאי, מוצלחת ככל שתהיה, אינה מַספקת  לצורך השתלבותו של בוגר במקום עבודה, שכן נדרש גם ניסיון פרקטי. כיום, פופולרי לדבר על שילוב הוליסטי בין האקדמיה ובין התעשייה והתעסוקה. גישה הנחשבת כיום לשכיחה בקרב רוב מוסדות החינוך שמבינים כי לצד תכנית לימודים מושקעת, יש להנגיש לקהל הסטודנטיאלי תכניות התמחות (סטאז') מותאמות.

הדיון הער סביב התמחותם של עורכי הדין, שהתקיים לאחרונה, כבר נשכח למרבה הצער. אתו ובלעדיו, לא רבים ערים לעובדה כי כעת נראים ניצנים ראשוניים לביסוסה של ההתמחות במקצועות נוספים. מה שהתחיל בחוגי הרפואה, והמשיך לעריכת דין וראיית חשבון, נפוץ כיום באופן אקראי בחוגים נוספים, למשל בתחום התקשורת, קרימינולוגיה, חינוך לגיל הרך, קיימות ועוד. גם ארגונים, עמותות חינוך וקרנות פרטיות למתן מלגות מבינים שמודל ההתמחות הוא המתאים ביותר להשלמת הפער האקדמי ואף מעניק הזדמנות אמתית לשילובם של הבוגרים בתעסוקה, כך שלצד תעודת הגמר הם מצוידים בשורה נוספת ומשמעותית בקורות החיים.

אין ספק כי מֵעבר להתמקצעות של הסטודנטים, תרומתם לארגונים שבהם הם מוצבים כמתמחים מורגשת לכול. בעבר אמנם דובר על כך שהם מנוצלים לטובת עבודה "שחורה", שעובדים ותיקים בארגון נמנעו מלבצע. אולם, בעידן הנוכחי יש שינוי בגישה. חשוב להבין שהמתמחים מהווים כוח תעסוקתי רענן המביא גם חדשנות אל תוך הארגון.

כהתמודדות לאומית עם הסוגיה, נדרש כעת להקים ארגון ארצי שייקח אחריות מלאה על ענף ההתמחויות. הכוונה לארגון-על שיאגד את כלל הסטז'רים בארץ, וישזור את כלל המתמחים לכדי רשת חברתית-תעסוקתית אחת גדולה. חשיבותו של ארגון לאומי למערכת בישראל היא אקוטית להמשך קיומה של ההתמחות בגופים ציבוריים ופרטיים ולחיזוקו של עולם התעסוקה.

בעוד שבארצות הברית למשל, ה-internships כפי שהם מכנים אותם – הם דבר בשגרה, בישראל האקראיות חוגגת. מה שבפועל עלול להותיר אנשי מקצוע שאינם "בשלים". לכשיוקם ארגון התמחות לאומי הוא יוכל ללוות התקדמותם באופן מוסדר, לעמוד על זכויותיהם באם תופרנה, וחשוב מכך להציב סטנדרטים ונורמות עבודה. לעניין זה צד חשוב נוסף, מַעבר לשילובה של אוכלוסיית הסטודנטים הכללית.

ארגון לאומי חדש שכזה עשוי לסייע גם בשילובם של החרדים בתעסוקה. שכן, לטעמי, הדיונים הציבוריים הערים סביב שילובם בחברה חסר שלב חשוב. המנעד הנוכחי המדבר על שילובם במסגרות הצבאיות, האקדמיות ומשם כקפיצה ישירה לעולם התעסוקה אינו מקיף דיו. הקמת ארגון התמחות לאומי יהווה גשר בין לימודי ההשכלה הגבוהה לעולם התעסוקה ויסייע בשילובם באופן מיטבי. במילים אחרות, השקעה בהתמחויות, תוך התייחסות ליריעה גדולה של מקצועות ואוכלוסיות, תיטיב עם המשק הישראלי. יתרה מכך – מסגרת ההתמחות בעבור סטודנטים הנמנים עם אוכלוסיות מגוונות תהווה הזדמנות לנטוורקינג ארצישראלי, נקודת מפגש משמעותית עם אוכלוסיות ממגזרים אחרים, וזה לכשעצמו צעד חשוב למרחב התעסוקתי בישראל.

יצחק משיח הוא יועץ תקשורת, ולשעבר מתמחה ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו