תעשיית היין האיטלקית בת מאות השנים אינה נוטה לשינויים מהירים, אבל מגפת הקורונה שינתה את הדרך שעושים הענבים מהגפן לבקבוק בחודשים הספורים של בציר סתיו 2020.
ביקב קסיל דל ג'יגליו שבארגו פונטינו מדרום לרומא, קבוצת עובדים עטויים במסכות נעה בשיטתיות לאורך הכרם בספטמבר הלוהט. ענבי הפטי ורדו צונחים לסלים השחורים ומשם למשאית הנוהמת בין השורות.
אנטוניה פלמה עובדת שם 13 שנה ונוסעת מדי יום 70 קילומטרים לעבודתה. בעבר היו הסעות לעובדים, שמונה בכל רכב, אך היום נוסעים בכל פעם רק שניים. הם מביאים עימם ארוחת צהריים מוכנה. הקפיטריה סגורה בשל מגבלות הקורונה.
תעשיית היין הייתה מהתעשיות הראשונות שנפגעו באיטליה עם הופעת הנגיף בסוף פברואר והפיכת המדינה למוקד התפרצות. קריסת התיירות וסגירת המסעדות וחנויות היין פגעו קשות במכירות.
"זה היה רגע נורא לכולם. זה היה קשה מאוד כי היתה התרסקות במכירות. חרדה עצומה, פחד על העתיד", אומר אנטוניו סנטרלי, הבעלים של קסיל דל ג'יגליו, כשהוא עומד בין חביות היין במרתף היקב.
![אנטוניו סנטרלי. "היה קשה מאוד כי היתה התרסקות במכירות. חרדה עצומה, פחד על העתיד" (AP Photo/Alessandra Tarantino)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2020/09/240920_italy4.jpg "אנטוניו סנטרלי. "היה קשה מאוד כי היתה התרסקות במכירות. חרדה עצומה, פחד על העתיד" (AP Photo/Alessandra Tarantino)")
אבל לא כל שינוי הוא רע, אפילו שהוא נגרם בגלל מגיפה עולמית. יותר ויותר אנשים החלו לשתות יין בביתם ולהזמין ישירות מאתרי האינטרנט של יצרני היין. גם אספנים החלו לפתוח בקבוקי יין יקרים במקום לשמור אותם לחגיגות עתידיות, ועם פתיחת הסגר היקבים המקומיים היו בין היעדים המועדפים ליציאה ראשונה לבילוי.
