ליד כביש שקט בבירת הודו, מצטופפים על מדרכה רחבה מרוצפת אבנים אדומות, ילדים בני 14-4 שבתי הספר שלהם נסגרו בגלל מגיפת הקורונה. הילדים הולכים למעלה משני קילומטר, מהצריפים שבהם הם גרים על גדות נהר ימונה, לכיתה המאולתרת בצד הכביש, שם ילמדו בחינם מתמטיקה, מדע, אנגלית וגם חינוך גופני. המורים: וירנדרה ווינה גופטה, דיפלומט הודי בדימוס ואשתו.

הילדים צועדים בכל יום כ-2 ק"מ מביתם לכיתה המאולתרת בניו דלהי (AP Photo/Manish Swarup)

את ההחלטה ללמד את בני העניים, אפילו ברחוב, קיבלו בני הזוג אחרי שעוזרת הבית שלהם, דולי שרמה, המתגוררת על גדת הנהר, התלוננה באוזניהם על כך שבתי הספר נסגרו וילדי הקהילה הענייה מסתובבים ברחובות ללא מעש. "אם ישארו בבית ולא יעשו כלום ייעשו בטלנים", אומרת שרמה בדירתם רחבת הידיים של בני הזוג גופטה, המשקיפה על גדת הנהר ושכונת הצריפים.

"אין להם גישה לאינטרנט, בתי הספר שלהם סגורים ואין להם אמצעים אחרים ללמוד", אומרת וינה גופטה, זמרת וסבתא לשלושה. היא ובעלה הביאו עמם ספרים, עפרונות, מחברות וחומרי למידה והקימו כיתת לימוד קטנה באוויר הפתוח, תחת צילו של עץ בניאן.

הסגר המחמיר הביא לסגירת בתי הספר ברחבי הודו בשלהי מרץ, ורובם נשארו סגורים לאחר שמספר הנדבקים במדינה חצה את ה-5 מיליון, והודו הפכה למדינה השניה שנפגעה הכי קשה מהמשבר לאחר ארה"ב.

אמו של אחד התלמידים מתרשמת מהעבודה שעשה "בבית הספר" המאולתר. את הספרים, המחברות וכלי הכתיבה, מביאים בני הזוג גופטה מהבית (AP Photo/Manish Swarup)

בעוד שבתי ספר פרטיים רבים עברו ללמידה דיגיטלית ולשיעורים מקוונים, לילדים ברוב בתי הספר הממשלתיים אין אפשרות כזו, או שאין להם את האמצעים לרכוש מחשבים ניידים או סמארטפונים.

"במשפחתי יש רק טלפון נייד אחד והוא בדרך כלל נמצא אצל אבי. אני לא יכול ללמוד באינטרנט", סיפר ניטין מישרה, תלמיד כיתה ט' בכיתת המתמטיקה של וירנדרה. אמו של מישרה עובדת במשק בית במשרה חלקית ואביו אינו מצליח למצוא עבודה מכיוון שכלכלת הודו נפגעה קשות מהמגפה.

תלמיד מנסה לפתור תרגיל בחשבון על לוח שנתלה על גדר בפינת הרחוב (AP Photo/Manish Swarup)

עם הזמן, הכיתות שהקימו בני הזוג ברחוב הלכו וגדלו. כעת בני משפחת גופטה, הנעזרים גם בנהג המשפחתי היירה, מלמדים שלוש קבוצות שונות, שלוש פעמים בשבוע, במשמרות בוקר וערב. לאחר השיעור, הילדים נהנים מלימונדה ביתית ועוגיות שמכינה וינה. לדברי בני המשפחה, ילדי השכונה גורמים להם להרגיש קרובים יותר לנכדיהם, המתגוררים בחו"ל.

וינה גופטה מעבירה לתלמידים שיעור חינוך גופני (AP Photo/Manish Swarup)

"אבי היה מכריח אותי ללמוד במשך כל חופשת הקיץ את תכנית הלימודים של השנה הבאה מראש", מספר וירנדרה, שהיה בעברו שגריר הודו, בין היתר בדרום אפריקה. "זה חיזק מאוד את הביטחון שלי וגרם לי להתעניין בלימודים, וזה מה שאני מנסה לעשות עם הילדים האלה, כדי שכשבית הספר שלהם יפתח מחדש, הם יקדימו את יתר הכיתה".

וינה הוסיפה שהיא מקווה לגייס עוד מתנדבים שילמדו בכיתות שבצדי הדרכים. "העניין הוא לא הכסף שאנשים יכולים לתרום ולתת, זה הזמן", היא אומרת. "עליהם לתת קצת מזמנם הפנוי. אם לא שעה ביום, אז שעה ביומיים. לבוא ולעזור לילדים האלה".