שווקי ארבעת המינים לא ייפתחו השנה, בשל הנחיות הסגר. יהודים שומרי מצוות נוהגים לפקוד את השווקים הנפתחים בשנים כתיקונן עם צאת יום הכיפורים, לחפש ולרכוש את ארבעת המינים ההכרחיים לקיום מצוות חג סוכות: אתרוג עם פיטם ונקי מפגמים, לולב זקוף, הדס 'משולש' וערבות טריות שעליהן לחים.

לקוחות, סוחרים ומגדלים, מנסים להבין איך להיערך למצב החדש.

"כרגע אני מוכר, ומחר יתחיל הסגר, ואני לא יודע מה נעשה. אף אחד לא יודע", אומר שלומי מ'מרכז ארבעת המינים', שמוקם מדי שנה בחצר בית המדרש בית אהרון של קהילת בעלזא ברחוב רוטשילד בפתח תקווה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"היה דיבור שאולי תהיה החרגה בכל הנוגע למכירת ארבעת המינים. אנחנו בכל מקרה נעשה מה שיגידו לנו, ואם נשאר עם סחורה, זה מה יש. אנחנו יודעים שהפרנסה זה מלמעלה. חיים באמונה הזו, ויותר קל".

מרכז ארבעת המינים בפתח תקווה. (צילום: ניצן צבי כהן)

"אני מניח שאנשים יתקשרו ונעשה שליחויות" הוא מוסיף. "אבל הציבור שקונה אצלנו, זה בדרך כלל אנשים שלא אוהבים לקנות בלי לראות. אם מישהו יבקש סט ברמה מסוימת, אפשר יהיה גם להגיע אליו עם כמה אפשרויות שיבחר ביניהן. אבל אני לא חושב שנגיע למישהו שלא נדע שיקנה מאיתנו בסוף. שיא המכירות כל שנה הוא אחרי יום הכיפורים".

"אנחנו החלוצים בתחום הזמנת המינים באינטרנט" מספר נדב כץ, שמנהל עם זוגתו מרים את אתר 'מצווה-שופ'. "התחלנו כבר לפני 4 שנים, כמובן בהיקף יותר נמוך והתמקדנו באיזור המרכז. אבל השנה כבר מפסח קיבלנו פניות מכל הארץ, והתרחבנו, כי אנשים עוד לפני הסגר חששו לצאת לשווקים".

"אנחנו רואים בזה שליחות שלכל אחד תהיה אפשרות לקבל ארבעת המינים", הוא מוסיף, ומספר על תגבור מערך השליחויות כדי לעמוד בעומס שמזמנת התקופה.

בדיקת הדסים באתר מצווה-שופ. (צילום: אלבום פרטי)

בשנים כתיקונן, אומר נדב, עיקר הלקוחות הם לקוחות חוזרים שמגיעים בשיטת 'חבר מביא חבר. "זה לא פשוט לעבור לקנות ארבעת המינים באונליין" הוא מודה. "אנשים אוהבים להרגיש את הסחורה, לגעת ולמשש". באתר של כץ ניתן לרכוש סט כשר של ארבעת המינים ב 79 שקלים, וסט מהודר עולה 160 שקלים. כידוע, מחיר אתרוג מהודר בשווקים עשוי להגיע לפי כמה וכמה מכך.

לדבריו, העסק מציע  סטים מותאמים לכל הכשרויות ולכל העדות. "אנחנו משתפים גם את הלקוחות שלנו גם בתהליך מאחורי הקלעים במחסן המרכזי שלנו. אנחנו עובדים בקפסולות ויש לנו משגיחים מכמה עדות. הספרדים אוהבים שהלולבים יהיו סגורים עד הסוף, והאשכנזים דווקא אוהבים לפתוח את הלולבים ולראות את ה'קויירה' (קורה) – העלה המרכזי, שהוא סגור".

"אנחנו המגדלים בהחלט חוששים, ועושים חשבון אם בכלל כדאי להמשיך לקטוף", אומר ל'דבר' אליהו אמסלם, מגדל אתרוגים מהזן התימני ויבואן של אתרוגים ממרוקו.

אליהו אמסלם בודק אתרוגים בבית האריזה (אלבום פרטי)

"אתרוגים זה לא תפוחים או לימונים. זה קטיף עדין מאוד שצריך להשקיע בו בכל שלב ושלב, מהקטיף עצמו, דרך האריזה ועד לשיווק, כדי לשמור על הפרי. זו השקעה גדולה. ככל הנראה מחר יהיה יום הקטיף האחרון שלי, ולי ולמגדלים האחרים יש עוד כמות מכובדת של אתרוגים שאני מעריך שלא נקטוף. זה נזק עצום.

"אנחנו בהחלט חוששים. עוד לפני ההכרזה על הסגר, אנשים חששו לצאת מהבית. גם לסוחרים תהיה בעיה עם הסחורה שהם כבר קנו. אין ספק שהשנה השיווק האינטרנטי גם כן יתפתח בצורה מאוד משמעותית. אבל גם שם, זה יהיה בעיקר הסטים הפשוטים והפחות מהודרים כי בדרך כלל מי שרוכש מהודר רוצה לבדוק אותו. בסוף זה ישפיע על המגדלים שמשקיעים הרבה כדי להציע תוצרת מהודרת. יאמר לזכותו של עם ישראל שיש להם את החביבות של מצוות ארבעת המינים והם עושים את כל המאמץ הנדרש כדי שיהיה להם אותם".