ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה לדון בהשלכות החלטת הממשלה להכניס לישראל שש חברות בניה זרות על העובדים המקומיים וחברות הבנייה הקטנות שעשויים להפגע. ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) סיכמה את הדיון ואמרה לנציגי הממשלה "לא הצלחתם לשכנע אותנו שזה הפתרון האולטימטיבי".

חיים פייגין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ אמר כי "מדינות נחשלות בלבד מביאות חברות בניה שיסייעו להן. בגרמניה לא תמצאו חברות זרות שבונות. חבל שנצטרף לרשימה לא מכובדת זו". ח"כ נחמיאס ורבין הסבירה זאת במערכת החינוך המקצועי המפותחת הקיימת במדינות המפותחות "בגרמניה יש מייסטרים – הם מחנכים אנשים ומכשירים אותם לעבודה. הם הבינו את החשיבות של זה".

בענף הבניין הישראלי קיים חוסר בעובדים, הניכר בייחוד בתחום המכונה "עבודה רטובה" בבניין – הקמת שלד, ברזלנות, ריצוף וטיוח. בעבר נתקבלה החלטה להביא לארץ כ-20 אלף עובדים זרים לענף הבניין, החלטה שאף נתמכה על ידי התאחדות בוני הארץ המייצגת את חברות הבניה הישראליות. על פי ההחלטה, העובדים הזרים אמורים היו להיות מגוייסים כחלק מהסכמים בילטרליים, בין מדינת ישראל למדינות אחרות.  אך לאחר שנכשל המשא ומתן בין הממשלה לממשלת סין על הבאת עובדים, החליטה הממשלה להכניס חברות בנייה זרות לשוק המקומי.  "יש כאן ניסיון לעקוף את הקושי בלהביא עובדים זרים באמצעות הבאת חברות זרות" אמרה נחמיאס ורבין.

"זה יכול להוביל לפשיטת רגל של חלק מהחברות הישראליות, ולפגיעה בהכשרת עובדים ישראלים" אמרה נחמיאס ורבין. ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר "הממשלה מקבלת החלטות סותרות. לאחרונה נתקבלה החלטה על הכשרת אלף צעירים לעבודות בניין".

"ההחלטה שלכם להביא 6 חברות, לדעתנו פוגעת במרקם העדין שנוצר פה בין חברות, עובדים והיכולת לפתח את השוק הזה" אמר ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) לנציגי הממשלה. "כשמביאים 6 חברות זרות, זה עלול לערער לחלוטין את המרקם העדין בין המדינה, החברות והעובדים. אתה מאבד את המחוייבות של החברות למוצרים המיוצרים כחול-לבן ומערער את המאזן".

צביקה רוט מהסתדרות עובדי הבניין והעץ הוסיף ואמר "ההסתדרות דואגת גם לעובדים הפלסטינאים ואין לנו ספק שתהיה פגיעה בעובדים בחברות הקטנות והבינוניות. נאבק בעניין זה". נעמה עידן מהסתדרות העצמאיים אמרה כי "חברות הבניה הגדולות שתגענה לא יוכלו לעבוד עם העסקים הקטנים. זגגים נגרים, אינסטלטורים מתקיני מזגנים, אבן שיש וכו', כולם עצמאיים".

איילת נחמיאס ורבין. צילום: הדס פרוש.

לדברי רון בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, המהלך לא יוזיל את עלויות הדירה. לדבריו כבר היום חברות הביצוע הישראליות יודעות לבצע עבודות ב-700-800 אלף שקלים לבניית דירות במסגרת תוכנית 'מחיר למשתכן'. עם זאת אמר כי הבאת החברות הזרות תוכל, אולי לצמצם בכמה חודשים את משך הזמן למסירת דירות.

"יש חשש למקומות עבודה וסגירה במיוחד של חברות קטנות ובינוניות שיהיה להן מאוד קשה לשרוד, ובמציאות הקיימת היום בשוק הנדל"ן זו יכולה להיות פגיעה במאה אלף עובדים" אמר בריק. לדבריו, בשנות התשעים שבהן מדינת ישראל לקחה אחריות להבאת עובדים זרים, ידעו החברות הישראליות למנף את הבניה. בריק אמר כי הוא נושא עיניו אל הסכם שנחתם עם ממשלת אוקראינה להבאת העובדים הנחוצים לענף הבניין. "יש שם אנשים שמומחים לנושא זה, וכבר נחתם הסכם בין המדינות. נעשה מיונים ונביא משם עובדים" אמר. עוד הדגיש כי הקבלנים בישראל מחוייבים ברגולציה, שהוא חושש שהחברות הזרות לא יחוייבו בה, דבר שייצור אף הוא תחרות שהיא לרעת החברות הישראליות.

"אנחנו עושים מאמצים רבים מאוד לקליטת עובדים ישראלים בענף. משקיעים מיליונים בהכשרות מקצועיות" אמר בריק, "זה הזוי לחלוטין – למה לעשות הכשרות כשחברות זרות בונות? לא צריך להיות דוקטור או טייס כדי לבוא לעשות הכשרה בבניין. כל אחד, גם בגיל 40 יכול לעשות הכשרה של שנה עם סטאז' בתחום הבניין. מדינת ישראל בימים אלה הפכה בית ספר בחולון לבית ספר לענף הבניה". צביקה רוט מהסתדרות עובדי הבניין אמר כי מאז שנת 2010 פועלת תוכנית 'בונים ישראלים' אשר הכשירה כבר למעלה מאלפיים עובדים למקצועות הבניה הרטובה, "באים אנשים מכל הגילאים ומכל המגזרים. הם מקבלים הכשרה של שלושה וחצי חודשים ואז עובדים ורוכשים ניסיון בחברות הבניה".

אורי שיין מאגף התקציבים באוצר אמר "כוח עבודה זר בסוף פוגע ברמה זו או אחרת בתנאי השכר של ישראלים. יגיעו לפה חברות שכנראה יביאו לקיצור משך העבודה, אבל יש לזה גם השלכות שליליות שאנחנו לא מסתירים אותן. אני חושב שבסופו של דבר הצעד הזה יגדיל את היצע הדירות למגורים". עם זאת אמר כי אין כוונה לצמצם את הרגולציה על העסקת עובדים זרים, "לא נאמר שעובדים זרים יתקינו מזגנים או יעשו עבודות גבס. יכול להיות שצריך להגביר את הפיקוח והחלטת הממשלה גם מדברת על זה". לדבריו עמדת האוצר היא שדווקא הבאת חברות זרות, ולא רק עובדים זרים תשפיע השפעה ממותנת יותר על העובדים הישראלים.

נתנאל לפידות, אחראי מדיניות ואסטרטגיה במשרד הבינוי, אמר כי כל החקיקה הישראלית תחול על החברות הזרות, ובכללן חוקי ההגנה על עובדים, חוק המכר ופיקוח על בניה. הרישיון שלהן יהיה לחמש שנים, ועוד שלוש אם יעמדו ביעדים שיוצבו להם על ידי הממשלה. לדבריו ישנם שני מסלולים להבאת החברות: כחברות מבצעות עבור יזמים ישראליים, או כשותפות ליזמים ישראלים. "ככל שהחברה תבחר להיות יזמית היא תהיה חייבת לקחת שותפות ישראלית" אמר. לדבריו כיום ישנם 45 אלף עובדים ישראלים העוסקים בעבודות בניין 'רטובות', כשמטרת הממשלה היא 'להגדיל את העוגה' ל-70 אלף. "הכנסת החברות הזרות אמורה לתת פיתרון של הגברת התיעוש בענף. בסוף קבלני האינסטלציה והפיתוח ישארו בידיים ישראליות. החברות הזרות יוכלו לבצע רק את העבודות הרטובות, בהגדרה" אמר.