בית הדין הארצי לעבודה קיבל בשבוע שעבר את ערעור ההסתדרות ועיגן את זכותם של כל עובדי מערכת הבריאות להתקדם באמצעות מכרז פנימי. מדובר במשרות שונות במערכת הבריאות המופנות לאיוש הן על-ידי רופאים והן על-ידי דירוגים שונים, ביניהם דירוג האחיות, מיקרוביולוגים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, רנטגנאים ותפקידים פרא-רפואיים.

פסק הדין התקבל בעקבות ערעור שהגישו ההסתדרות והמדינה בעקבות פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שקיבל את טענת ההסתדרות הרפואית וקבע כי לאיוש משרה בינתחומית בשירות המדינה, המופנית לכמה דירוגים ובהם לדירוג הרופאים, יש לקיים מכרז פומבי ולא מכרז פנימי הפתוח ראשית לעובדים הנמצאים כבר בשירות המדינה.

איך הולכים למכרז?

הרקע להליך הוא הכלל לפיו עובדים מגוייסים למשרות בשירות המדינה בשלב הראשון באמצעות מכרזים פנימיים, המאפשרים לעובדים הקיימים בשירות המדינה אופק התקדמות מקצועית. ככל שלא נמצא מועמד מתאים במכרז הפנימי, מתקיים הליך של מכרז פומבי. איוש משרות בדירוג הרופאים הוא חריג לכללים אלו, שכן בו מתקיים מכרז פומבי כמכרז ראשון. השאלה שעמדה בפני בית הדין האזורי לעבודה הייתה באיזה כלל יש לנהוג כשמדובר במשרה 'בינתחומית' המופנית לכמה דירוגים וביניהם גם דירוג הרופאים: האם יתקיים מכרז פנימי בשלב ראשון כפי שסברה ההסתדרות – או שמא יתקיים מכרז פומבי כמכרז ראשון ויחיד כפי שסברה ההסתדרות הרפואית?

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

סוגיה נוספת הנגזרת מסוג המכרז היא הרכב הוועדה הבוחנת לתפקיד – בעוד שבמכרזים פנימיים ישנו יצוג גם להסתדרות הכללית, ארגון העובדים המייצג את עובדי המדינה – וועדת הבוחנים במכרזים חיצוניים כוללת רופא, נציג משרד הבריאות שאינו רופא וחבר נציג ארגון הרופאים עובדי המדינה. החשש הוא כי הרכב הוועדות במכרזים החיצוניים עשוי להפלות לרעה עובדים שאינם רופאים – גם לתפקידים שלכאורה מתאימים גם להם.

בעוד שבית הדין האזורי קיבל בפסק דינו ממאי 2016 את עמדת ההסתדרות הרפואית בנושא, וקבע כי מכרזים שכאלו יתקיימו באופן פומבי, בית הדין הארצי קיבל את ערעור ההסתדרות וקבע כי במכרזים שכאלו יבוצע קודם כל מכרז פנימי בקרב עובדי המדינה, והרופאים עובדי המדינה ביניהם. במסגרת הערעור טענה ההסתדרות כי המכרז הפנימי הוא כלי חשוב שנועד להבטיח את זכותם של העובדים להתקדם בעבודתם ולזכות בביטחון תעסוקתי, כי מדובר בנוהג המתקיים מזה עשרות שנים לגבי עובדי המדינה שאינם בדירוג הרופאים וכי הוא חלק מתנאי העבודה שלהם. ההסתדרות הוסיפה כי משרה המופנית גם לדירוג רופאים אינה משרה לרופאים בלבד, אינה מצריכה בהכרח הכשרה רפואית ויכולים להתמנות אליה גם עובדים שאינם רופאים. לעמדה זו הייתה שותפה גם המדינה שהייתה צד לערעור והגישה ערעור גם מטעמה.

העדפת הקבוצה הקטנה על-פני הגדולה

עוד עמדה ההסתדרות על טעויות שנפלו בפסק הדין וטענה כי בית הדין האזורי נתן עדיפות לזכויותיהם של העובדים המדורגים בדירוג הרופאים, על-פני 34 אלף העובדים המדורגים בדירוגי הבריאות השונים שאינם רופאים – בטענה כי מדובר בהעדפה של קבוצת עובדים קטנה בהרבה מן הקבוצה השנייה וכי בית הדין האזורי לא נתן בפרשנותו משקל ראוי להתנהגות הצדדים משך השנים.

הרכב השופטים, בראשות סגן הנשיאה, השופט אילן איטח, קבע בין היתר כי בפרשנות שנתן בית הדין האזורי לתקנון שירות המדינה נלקחו בחשבון אך ורק האינטרסים של הרופאים, "ולא ניתן כל ביטוי לאינטרסים של עובדי המדינה בדירוגים שאינם דירוג הרופאים, המבקשים להתקדם בעבודתם באמצעות מכרזים פנימיים, במשרות בינתחומיות הכוללות את הדירוג שלהם, לצד דירוג הרופאים".

את ההסתדרות יצגו בהליך סגנית ראש הלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי, עו"ד מאיה צחור-אבירם ועו"ד סיון רדיאן. מההסתדרות הכללית נמסר כי "פסיקתו של בית הדין הארצי מבטיחה את בחירת המועמד הטוב ביותר למשרה תוך מתן יחס והזדמנות שווה לעובדים באשר הם בין אם מדובר באח, ברנטגנאית, בעובד מקצועות הפרא-רפואיים או ברפואה".