בכ-20% ממשקי הבית בהם היו לפני משבר הקורונה שני שכירים, איבד לפחות אחד מהם את מקום עבודתו, כך עולה ממחקר חדש שפרסם הבוקר (שלישי) בנק ישראל. עוד מצא הבנק כי הכנסותיהם הממוצעות של משקי בית בהם לפחות אחד המפרנסים השכירים איבד את מקום עבודתו, ירדו בכ-20%.

נתון מדאיג נוסף במחקר הוא ירידה משמעותית בשיעור המועסקים לעומת השנה שעברה: רק 84% מהשכירים שעבדו במגזר העסקי לפני המשבר עבדו בחודש יולי השנה, לעומת 91% באותה התקופה בשנה שעברה.

שעות העבודה הועברו לחלק קטן מהעובדים

מגמה נוספת אותה זיהו החוקרים היא שעובדים שהמשיכו לעבוד בזמן משבר הקורונה מילאו את מקומם של אלה שהוצאו לחל"ת.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

על פי הנתונים, נרשמה עלייה ממוצעת של 4-2 שעות עבודה שבועיות בקרב עובדים במשרה חלקית שלא הוצאו לחל"ת, המהווים שיעור קטן יחסית מהעובדים במשרה חלקית לפני המשבר. לעומת זאת, בקרב עובדים במשרה מלאה שלא הוצאו לחל"ת לא חל שינוי בהיקף שעות העבודה השבועיות כתוצאה מהמשבר. חוקרי בנק ישראל הסיקו מכך שמאז תחילת המשבר, חלה תופעה של העברת חלק משעות העבודה שניתנו לעובדים במשרה חלקית למספר מצומצם יותר של עובדים.

דפוס זה עלול ליצור מצב של עלייה במספר שעות העבודה השבועיות בעבור חלק קטן מהעובדים במשרה חלקית, וחסימת מקומות העבודה לאותם עובדים במשרה חלקית שהוצאו לחל"ת ולא עובדים היום.

מצב המשק הוסיף לייאוש

עוד עולה מהמחקר שכ-30% מאותם עובדים שהוצאו לחל"ת והיו בלתי מועסקים, ואותם עובדים שהתייאשו מחיפוש עבודה בחודש מרץ, נשארו במצב הזה גם בחודש יולי.

בתחילת משבר הקורונה, נכתב במחקר, הפכו שכירים רבים למחוסרי עבודה, אבל נותרו במעמד של חל"ת ורק מעטים פוטרו. בחודשים שלאחר הסגר הראשון נפסקה העלייה במספר העובדים שהוצאו לחל"ת, אבל נמשכה העלייה במספר העובדים שעברו ממצב של חל"ת לפיטורים. עם זאת, בחודש יולי הואט קצב החזרה לעבודה של מי שהוצא לחל"ת, והמשיך להתגבר קצב המעבר של עובדים למצב של אבטלה.

על פי החוקרים, מצב המשק הוסיף לייאוש של אותם עובדים שפוטרו וחיפשו עבודה מאז חודש מרץ, ותרמו לעלייה בקצב הוויתור על הניסיון למצוא תעסוקה בכלל.​