"רוב האוניברסיטאות עוד לא הודיעו כלום לגבי שנת הלימודים הקרובה" אומרת ל'דבר' גאיה אלון, שאמורה להתחיל ללמוד השנה יהדות, פילוסופיה וערבית במרכז שלם בירושלים. "זה מבאס כי בשוק הדיור של הסטודנטים רוב הדירות מתחלפות כבר ביולי – באוקטובר כבר קשה למצוא דירה. זה אומר שרוב הסטודנטים כבר עברו, ובהם רוב החברים שלי".

עם זאת, לדבריה ישנם גם סטודנטים רבים המתלבטים ממש עד הרגע האחרון האם לשכור דירה בעיר, חלקם החליטו כרגע להישאר אצל ההורים. "יש גם הרבה שמדברים על לקחת הפסקה בלימודים" היא מוסיפה. "אני מקבלת מלגה מהצבא ובלעדיה גם אני הייתי במצב הזה. אני עובדת בארגון חינוכי ומסתכלת קדימה ומבינה שבחצי השנה הקרובה כנראה שלא תהיה לי עבודה".

"בינתיים אני מחפשת עבודה אחרת שתתאים גם בתנאי סגר", אומרת אלון. רוב המשרות המתאימות לסטודנטים לדבריה, התבטלו: מלצרות, ברמנים, תיאטרון, חינוך. "זה שיקול של הרבה חבר'ה" היא מוסיפה.

אם לא תמצא עבודה, ובהנחה שהלימודים בסמסטר הקרוב הולכים להיות מרחוק, אלון תשקול לחזור לבית ההורים, שמתגוררים כיום בקפריסין. "זה יחסוך כסף וגם יאפשר לי להמשיך ללמוד מרחוק כי הפרש השעות לא גדול".

הביקוש למעונות לא ירד

"בשלב הזה אנחנו יודעים שהשבועות הראשונים של הסמסטר הראשון יהיו בלמידה מרחוק, אבל אנחנו עוד לא יודעים מעבר לזה. יש הרבה חוסר וודאות" מודה ישי פרנקל, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית בירושלים. עם זאת לדבריו, נכון להיום הביקוש להרשמה למעונות הסטודנטים של האוניברסיטה, לא ירד.

ישי פרנקל, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית (צילום: האוניברסיטה העברית)

"הקורונה לא תמשך לנצח ויבוא שלב, אנחנו מקווים שבקרוב, שבו חלק גדול מההוראה יחזור להיות פרונטלי". לדבריו גם בתקופה זו ישנן אוכלוסיות שמקיימות הוראה פרונטלית כמו מקצועות הרפואה, והסיעוד וכן נמשכת העבודה המעבדתית במקצועות המדעים המדויקים והעבודה המחקרית של סטודנטים נוספים – הנדרשים גם כיום למגורים בסביבת האוניברסיטה.

"כרגע ההרשמה של הסטודנטים שמעוניינים להיכנס למעונות דומה לשנים קודמות", אומר פרנקל. "יש ביקוש רב שאנחנו רוצים להיענות אליו, ולא תמיד יש לנו מספיק מקומות – המעונות כוללים כ-4000 חדרים ומאכלסים על פי רוב כ-20% מתלמידי האוניברסיטה. אבל המצב מאוד דינמי בכל המדינה, ויכול להיות שיהיו סטודנטים שיבקשו בהמשך למשוך את ההרשמה שלהם".

בסמסטר ב' של השנה החולפת לדבריו, היו כמה מאות סטודנטים שביקשו לבטל את חוזי השכירות במעונות. "האוניברסיטה ניסתה לבוא לקראת הסטודנטים בהקלות, הפחתת שכר דירה, מלגות, ופתרונות כלכליים אחרים. הקלנו מאוד גם בתנאי ביטול החוזה וההחזרים".

באשר לשאלה האם הוא ממליץ לסטודנטים לעשות את המאמץ ולעבור לגור בקרבת האוניברסיטה, למרות החשש מפני שנת לימודים וירטואלית? משיב פרנקל: "אם אני צריך להמליץ לסטודנטים או אפילו לילדים שלי – בהחלט אני חושב שזה עדיף.

"אני מקווה ומאמין שהסגר לא יימשך שנה שלמה, יבוא הזמן והדברים ייפתחו. ושנית, כשנוצרת חבורה וקבוצה של סטודנטים שלומדים יחד יש לזה ערך לימודי מאוד גדול. וכשהסטודנט נשאר בבית ההורים – אין את זה. חווית הלמידה ואיכות הלמידה יורדת".

מחפשים חוויה סטודנטיאלית

"התחושה היא שהחבר'ה בגילי בפאניקה" אומר רפאל קלנר פוליסוק. הוא  צפוי להתחיל לימודי תלמוד ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים והוא מרגיש שעבור רבים מחבריו "הקרקע נשמטה להם מתחת לרגליים בשנה הראשונה לעצמאות שלהם".

"חשוב לי לנצל את השנה, ושתהיה לי חוויה סטודנטיאלית גם אם הלימודים יהיו בזום" רפאל קלנר פוליסוק (אלבום פרטי)

"הרבה חברים שלי שמחפשים עבודה בפאניקה מוחלטת – מה עושים עכשיו? הסיפור הכלכלי הוא רק חלק מזה. החיים איבדו את חוט השדרה הפנימי. אנשים השתחררו מהצבא או ממסגרות אחרות, מחפשים להתחיל את החיים – מה עושים עכשיו? איך בונים עכשיו חיים? אני מכיר חבר'ה שהחליטו להקפיא את התואר ולחפש מסגרת יותר יציבה".

קלנר פוליסוק מתכנן להיכנס למעונות הסטודנטים בירושלים. "חשוב לי לנצל את השנה, ושתהיה לי חוויה סטודנטיאלית גם אם הלימודים יהיו בזום. התחושה היא שלהישאר בבית ההורים לא יועיל לשום דבר ועדיף לי להשקיע את הכסף הזה, אפילו סתם בשביל ליהנות. ירושלים יותר נושמת, יותר חיה".

"בסגר הקודם, היו בעלי דירות שהראו לסטודנטים את הדירות בזום, עברו עם המצלמה של הטלפון בין החדרים. הבנתי כבר אז שזה נורא מלחיץ אותי ואני רוצה קרקע בטוחה, זו אחת הסיבות שהלכתי על האופציה של המעונות" הוא מסביר.

לדבריו שמע מחברים נוספים שהשיקול לבחור השנה במעונות היה דומה. "בירושלים אנשים אוהבים לגור בנחלאות או במרכז העיר. זה נחשב קצת חנוני לגור במעונות. אבל אנשים הפעם הולכים לאופציות היותר זולות ובטוחות".

30-40% מהסטודנטים הודיעו שהם עוזבים

"המצב לא פשוט" אומרת ל'דבר' בטי ניומארק, מנכ"לית חברת 'אמהל'ה דיור לסטודנט' המחזיקה כ-170 דירות להשכרה בבאר שבע, רובן בשכונה ג' הסמוכה לאוניברסיטת בן גוריון. "אנחנו יודעים שהשנה הקרובה תהיה מאוד קשה לסטודנטים, כי בדרך כלל הם היו עובדים בקיץ כדי לשלם עבור שנת הלימודים והדיור אבל השנה זה לא התאפשר. מקומות העבודה היו סגורים".

"גם אני אמא ויש לי שלושה ילדים סטודנטים. אנחנו מבינים את זה. הצענו הנחות למי שצריך. כל מקרה לגופו. אפילו לחבר'ה שכבר היה להם חוזה והתקשרו להגיד שיתקשו לעמוד בו".

סטודנטים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ביום הראשון ללימודים בשנים קודמות (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

לדבריה, בדרך כלל רוב הסטודנטים ששוכרים דירה מהחברה ממשיכים לגור בה עד סיום התואר, אבל השנה, 30-40% מהסטודנטים הודיעו שהם עוזבים. "נשיא האוניברסיטה בבן גוריון, שהיה חולה בעצמו – חזר והבהיר שאצלם הכל הולך להיות בזום, שלא הולכים להיות לימודים היברידיים כמו בחלק מהאוניברסיטאות האחרות. בגלל זה הרבה סטודנטים אמרו שהם לא רוצים לחדש את החוזה אלא לחזור להורים".

מנגד, היא אומרת, שדווקא עכשיו, ממש ימים ספורים טרם תחילת שנת הלימודים האקדמית – הם מקבלים המון טלפונים של סטודנטים שהבינו שיהיה להם קשה ללמוד ברצינות בבית. "הצוות שלי בימים אלה עסוק כל יום בלעזור לשלושה או ארבעה סטודנטים חדשים שמחפשים מקום לגור בו כי חשוב להם לצאת מהבית".

ניומארק מספרת על סטודנטית שמתגוררת עם אמה וסבתא. "היא התלבטה מה לעשות. היא לא רצתה ללכת למעונות סטודנטים כי יהיה לה קושי לחזור הביתה והיא לא רוצה לסכן את סבתא. בסופו של דבר היא מצאה דירה עם שתי בנות אחרות שהסכימו ביניהן שהן יקפידו מאוד ויזהרו כדי שתרגיש בנוח לחזור הביתה".

דוד שגב, בעל חברת התיווך והנדל"ן סיטי מקס – שגב נכסים משדרות, רגיל בכל שנה לטפל  בסטודנטים במכללת ספיר שמחפשים דירות, ולדבריו הוא לא מרגיש ירידה בביקוש. "אין לי כרגע נתונים מספריים מדוייקים ובדוקים. אבל אני רואה הרבה סטודנטים שמחפשים דירות, כי הם לא רוצים להמשיך לגור עם ההורים. מחפשים חיים פרטיים, לצאת לעצמאות".

"בשדרות יש גם חיים סטודנטיאליים די עשירים שמושכים צעירים. אני לא מזהה כרגע שינוי לרעה או הימנעות, ולהערכתי הרוב המוחלט, מעל 70%, בסופו של דבר כן יעברו לעיר כמו שתכננו לעשות אלמלא הקורונה".