האפיפיור פרנציסקוס טען במכתב שהפיץ אתמול (ראשון) כי מגפת הקורונה הוכיחה ש"התאוריות הקסומות" של הקפיטליזם כשלו, וכי העולם זקוק לפוליטיקה מסוג חדש. כזו שתקדם סולידריות ודיאלוג ותדחה מלחמה בכל מחיר.
האפיפיור הציג את חזונו ליום שאחרי הקורונה, המשלב את יסודות משנתו החברתית, במכתב ששלח לחשמנים של הכנסיה הקתולית תחת הכותרת "אחוות הכלל" (Fratelli Tutti) לרגל יום הקדוש על-שמו הוא קרוי.
המכתב שואב השראה ממשנתו של הקדוש ומכתביו הקודמיו של האפיפיור, בהם דן בחוסר הצדק שבכלכלה הגלובאלית והרס כדור הארץ, וקישר אותם אל קריאתו להגברת האחווה האנושית במטרה להתמודד עם "העננים השחורים האופפים את העולם הסגור".
השבריריות של המערכות העולמיות הוכיחה כי לא כל דבר יכול להיפתר על-ידי כוחות השוק
במכתב שלל האפיפיור אפילו את הדוקטרינה של הכנסייה הקתולית עצמה, המצדיקה מלחמה כאמצעי הגנה, וכתב כי נעשה שימוש תכוף מדי בטיעון לאורך המאות האחרונות והוא כבר לא תקף. "קשה מאד היום ליישם את הנימוק ההגיוני ממאות קודמות אודות 'מלחמה צודקת'", כתב בפסקה המסתמנת כאחת השנויות במחלוקת בתוך הכנסייה הקתולית.
האפיפיור החל לכתוב את המכתב, השלישי שהוא שולח לחשמנים מאז תחילת כהונתו, בטרם פרצה מגיפת הקורונה וסימנה את מה שהוא מתאר כ"קריסה של אחוות האדם". לטענתו, קריסה זו החלה טרם המגפה והקורונה רק חשפה אותה ביתר שאת וחיזקה את אמונתו כי המוסדות הפוליטיים והכלכליים המודרניים זקוקים לרפורמה על-מנת לענות על צרכי האנשים שנפגעו מהמגיפה.
"מלבד הדרכים השונות בהן בחרו המדינות להגיב למשבר, ניכר כי הן נעדרות יכולת לפעול במשותף", כתב פרנציסקוס. "כל מי שחושב שהפתרון הוא לשפר את מה שאנחנו כבר עושים או לחדד מערכות קיימות, מתכחש למציאות".
לאפשר למשרות חדשות להיווצר
פרנציסקוס התייחס לאובדן המשרות של מיליונים ברחבי העולם כראייה לכך שהפוליטיקאים צריכים להקשיב לתנועות עממיות, איגודים ותנועות שוליים ולעצב מדיניות כלכלית חברתית צודקת יותר. "השבריריות של המערכות העולמיות לנוכח המגיפה הוכיחה כי לא כל דבר יכול להיפתר על-ידי כוחות השוק", כתב. "זה חיוני לקדם כלכלה אקטיבית המתעדפת גיוון בייצור ויצירתיות עסקית ומאפשרת למשרות חדשות להיווצר ולא להיחתך".
האפיפיור יצא נגד פוליטיקה פופוליסטית הקוראת להתבדלות והסתגרות וקרא ל"תרבות של מפגש" המקדמת דיאלוג, סולידריות ומאמץ כן לעבודה משותפת למען טובת הכלל. בשל כך, דחה האפיפיור את הרעיון של חופש הקניין המוחלט הקיים כיום עבור יחידים וטען כי במקומו יש לחשוב על "תכלית חברתית" ו"טובת הכלל" בשיטת החלוקה של משאבי כדור הארץ. בתוך כך חזר האפיפיור על הביקורת שלו אודות השיטה הכלכלית ה"מעוותת" המשאירה את העניים בשוליים בעודה מנפחת את עושרו של קומץ.
האפיפיור גם דחה את "תיאוריות החלחול" השכיחה כיום בקרב הוגים ופוליטיקאים הדוגלים בקפיטליזם ולפיה השקעה בעשירים תגיע בסופו של דבר גם אל העניים וטען כי "הנאו-ליברליזם פשוט משמר את עצמו בהשתמשו בתאוריות קסומות אודות 'זליגה' או 'חלחול' כפתרון היחיד לבעיות החברה. יש מעט מאד התייחסות לכך שה'חלחול' הזה לא פותר את אי-השוויון, המגביר בתורו צורות חדשות של אלימות המאיימות על המרקם החברתי".
