משרד התקשורת פרסם אתמול (ראשון) בערב שימוע לבחינת ההפרדה בין שירות תשתית רחבת-פס לבין שירות גישה לאינטרנט ("ISP"). המצב הנוכחי בישראל, בו כל לקוח מחוייב להיות מחובר לחוד גם לספק תשתית וגם לאינטרנט בנפרד הוא מצב ייחודי בעולם.

בשימוע מודה המשרד בחסרונות הרבים של מצב זה – מדובר בתחרות מלאכותית במקטע ה-ISP, הנכפית על-ידי המשרד, שלא משיאה תועלת ללקוחות כבר שנים רבות, אך כן משיאה נזקים – היא כופה על החברות הוצאות נוספות של שיווק והתחשבנות עם הלקוחות, מה שמייקר את השירות הכולל ומסרבל את הליכי החיבור והניתוק, כך שיש אלפי לקוחות שממשיכים לשלם במשך שנים תשלומים לספקי אינטרנט ללא כל שימוש בשירות שלהם. המשרד מעריך את התשלומים העודפים בכ-50 מיליון שקלים בשנה.

ארון תשתיות של חברת הוט (צילום: יהל פרג׳).

הכרזות לחוד ומציאות לחוד

שר התקשורת, יועז הנדל הודיע כי: "הרפורמה נועדה לתקן את מבנה שוק האינטרנט שהיה נכון לשעתו. אחרי 20 שנה הגיע העת לשים סוף לפיצול בין ספק לתשתית ויצירת מוצר אחד שנקרא "אינטרנט". כתובת אחת להתקנות ולפתרון תקלות, אחריות מקצה לקצה, ביטול תופעת המנויים כפולים".

בחינת פרטי השימוע עצמו, מגלה שינויים מהותיים בין אמירת השר להצעת המדיניות המעשית. כיום מוצעים לציבור עשרות מסלולים שונים לרכישת שירות אינטרנט, אך בשימוע לא מוצע לבטל אפילו אחד מהם.

במקום זאת, המדיניות מציעה להוסיף עוד שני מסלולים חדשים – בהם הוט ובזק יורשו לספק שירות מלא משנת 2022, בהתאם למקובל בעולם. במקביל, מוצע לאסור עליהן כבר כיום לצרף לקוחות למסלול 'באנדל הפוך' – מסלול בו הלקוח מתקשר בהסכם עם חברת התשתית (הוט או בזק) וחברת התשתית מבצעת את ההתקשרות בעבורו עםISP לבחירתו.

בזק והוט יחוייבו למסור ל-ISP את פרטי הלקוחות המלאים בהסדר זה. הפרטים אמורים להיות מועברים אוטומטית, מבלי שללקוחות עצמם יש אפשרות למנוע את מסירת פרטי ההתקשרות המלאים שלהם מחברה אחת לשניה למטרות שיווקיות.

רשימת החברות העיקריות הפועלות המשווקת חבילות אינטרנט (מתוך דו"ח משרד התקשורת).

עוד הוגדר כי ייאסר על הוט ובזק לבצע מהלך בשם 'צמצום מרווחים' – כלומר להעניק ללקוחות מחיר נמוך במידה כזו, שהוא יהפוך את התחרות בבזק והוט לבלתי משתלמת. משרד התקשורת מצהיר על כוונה זו כבר שנים, אך נמנע מלספק הגדרה מתי מצב זה נכנס לתוקף, מה שמונע כל אפשרות לאכיפה.

המשרד קובע כי אם בזק או הוט ינסו לעכב בדרך כלשהי את התהליך או יפגעו במתחרות, הרי שזכאותן לספק שירות אחוד תידחה בשישה חודשים.

לקוחות קיימים בשלושת סוגי המסלולים האחרים (שירות מפוצל לשניים, שוק סיטונאי ובאנדל הפוך) יוכלו להמשיך במתכונת השירות ללא הגבלת זמן. הדחיה ל-2022 ושמירת המסלולים נועדה להפוך את השינוי להדרגתי בעבור חברות ה-ISP, שייפגעו ממנו בוודאות.

השינוי לא יחול על המגזר העסקי, שבו חברות ה-ISP מספקות מגוון שירותים נוספים, ולכן מתאפשרת בו התנהלות עסקית תקינה.

עובדים בפיר תקשורת של בזק, פברואר 2018 (צילום ארכיון: עובדי בזק)

ההשלכות

לציבור הרחב מדובר בבשורה מעניינת – האפשרות ראשונה לקבל כתובת אחת ואמיתית לשירות אינטרנט אחוד, ללא פיצול ממשי לשתי חשבוניות, וללא הסדרי מעקפים (שוק סיטונאי ובאנדל הפוך).

המדיניות המוצעת תשפיע מהותית על בזק ובייחוד על חברת הבת, בזק בינלאומי, ששירותי ISP לציבור הן חלק עיקרי בפעולתה. תחום שיחות הטלפון הבינלאומיות, שהיה הסיבה הראשונית לקיומה, דעך כבר מזמן, בזכות שיחות קוליות בחינם על-גבי האינטרנט. כעת מוצע גם לאפשר ללקוחות להתקשר עם בזק ישירות ו"לדלג" על הצורך בחברה.

מכיוון שהמשרד רואה בהסדר "השוק הסיטונאי" כמנגנון תחרותי מרכזי בעתיד, הרי שהוא בעצם מעודד את חברת הבת להתחרות בחברת האם שלה על מנת להתקיים. בעבר, התכוון המשרד להתיר לבזק לאחד לתוכה את החברות הבנות תוך ביטול ההפרדה המבנית, אך כיום המשרד מתנגד לכך בתוקף, מה שישאיר על כנו את ניגוד האינטרסים בתוך קבוצת בזק ויאיים בעיקר על עתידם התעסוקתי של עובדי בזק בינלאומי.

בקבוצת הוט מדובר בשינוי קטן. הסדרי השוק הסיטונאי מעולם לא התבססו ברשת הוט. המשרד מעולם לא טיפל בשליטת החברה בתחום המודמים, וקבע מחירים לשימוש סיטונאי ברשת הוט שאינם משתלמים מספיק למתחרות. בפועל, רק פרטנר מסכימה להציע שירות כזה על רשת הוט, ולא במהירות של 500 מגה, אלא רק ב-100 ו-200 מגה.​