תמר (38) ויהודה (42) לוי, עובדים סוציאליים שניהם, מתגוררים בנהריה עם שלושת ילדיהם: אורי בן 9, זיו בת 6 ועברי בן 3. תמר עובדת בעמותת אנו"ש ומטפלת במתמודדי נפש, ויהודה עובד במחלקת הרווחה של המועצה האיזורית. עברי הקטן סובל מתסמונת גנטית נדירה ומדי יום הוא הולך למעון יום שיקומי בבית החולים נהריה.

איך מסתדרים בסגר?
"שנינו עובדים חיוניים, אז חלק מהזמן אנחנו עובדים מהבית, מה שמתאפשר לנו, אבל חלק מהזמן אנחנו חייבים מן הסתם לצאת לעבודה. אנחנו מתחלקים ביננו, עושים לו"ז שבועי – באיזה ימים מי נמצא בבית ולפעמים אפילו באיזה שעות".

"אורי וזיו לומדים בזום, ויש להם ימי למידה די מלאים בין 8:00 ל-12:30. זה מוריד מעט מהלחץ כי אורי מתפעל את הרוב לגמרי לבד. לזיו שבכיתה א' צריך לעזור לתפעל את הזום. תכלס היא הספיקה ללכת לבית הספר רק שבוע".

ומה עושים עם הצפיפות שכולם ביחד בבית?
"הילדים שלושתם גרים באותו חדר, מבחירה. יש עוד חדרים בבית. כשהם לומדים אחד מהם יושב בחדר והשני בסלון. המבוגר שאיתם יושב בדרך כלל ליד הילדה. אם שנינו בבית אז אחד מאיתנו עובד במרפסת".

אם היה אפשר להוסיף משהו בבית מה הייתם מוסיפים?
"הייתי שמחה אם היה לי בית קרקע. אנחנו גרים בדירה. הייתי שמחה אם היתה חצר והילדים היו יכולים לשחק בה".

מה גיליתם אחד על השני בתקופה הזו?
"מאוד התחדד לי כמה אורי הוא ילד אחראי. ידענו את זה גם קודם, אבל עכשיו אנחנו רואים ילד הרבה יותר בוגר. הוא אחראי על הלימודים, יוצא להפסקות וחוזר בעצמו בזמן, ולא מוותר לעצמו. זה חשוב לו. גם העצמאות שלו חשובה לו. הוא מכין לעצמו אוכל: חביתה, ירקות. עוד דבר שגיליתי עליו זה כמה הוא חברתי וזקוק לחברה. כמה קשה לו שהוא מוגבל במפגשים שלו עם חברים".

מה היה הכי קשה?
"הכי קשה עד עכשיו היה בסגר הראשון, כשלעברי לא היתה המסגרת והטיפולים והוא היה סגור כל היום בבית. לא היה לו גם מעון, והפסיקו לו גם את הטיפולים הפרטיים, הפיזיוטרפיה והריפוי בעיסוק. וזה היה הקושי הכי גדול שלנו.

"אגב מה גילינו אחד על השני – זה היה מדהים לראות את הדאגה של אורי וזיו לעברי. הם ממש טיפלו בו. ראית איך הם לומדים לתרגל איתו דברים בבית, משחקים איתו בדברים שעוזרים לו בהתפתחות, מוליכים אותו בבית. הפעם יש לו מסגרת וטיפולים וזו הקלה גדולה מאוד".

יש גם דברים טובים בסגר?
"משהו נחמד שיצא מזה זה שעד עכשיו כל אחד מאיתנו היה עשה ספורט בנפרד ועכשיו אנחנו כן מוצאים את עצמנו יוצאים לשעה לרוץ ביחד. משאירים את הילדים לשעה ויוצאים לרוץ – כי זו פעילות שמותר לעשות ביחד. זו תקופה מורכבת והייתי מוותרת עליה, אבל יש בה הרבה ביחד, המון שעות משחק עם הילדים".

למה מתגעגעים?
"אנחנו ממש מתגעגעים לפגוש את החברים שלנו בהרכבים מלאים. יש לנו קבוצת חברים שמטיילים ביחד, יוצאים לחופשות ובכלל מבלים. זו ממש התקופה שאנחנו בדרך כלל היינו מטיילים בה. חברות שגרות רחוק ואני מתגעגעת אליהן. המשפחה המורחבת. אמא שלי שלא מגיעה לכאן".

טיפ למשפחות אחרות
"אני חושבת שכדאי לכל הורה למצוא את הדבר שעושה לו טוב, שגורם לו להרגיש טוב ושהוא מסוגל לעשות אותו במגבלות הסגר – ולעשות אותו כמה פעמים בשבוע. אם זה ספורט, קריאה, לשבת בחדר ולשמוע מוסיקה. משהו שמאפשר רגע להרגיש טוב, לקחת הפסקה לקבל כוח הלאה להתמודדות עם העבודה, והילדים. משהו שישמור על החוסן הנפשי".