בתי החולים, בתי האבות וקופות החולים בישראל החלו לאחרונה להצטייד ולהכניס לשימוש מכשירים לבדיקות קורונה מהירות. בבתי החולים כבר ניתן לזהות את ההקלה על הצוותים בזכות היכולת לזהות חולי קורונה מהר יותר. אך לטכנולוגיה שהחלה להתפתח כבר באפריל פוטנציאל רחב בהרבה לתחומים נוספים, אותו ניתן לתמצת בחיי שגרה בטוחים יותר בצל הנגיף. בינתיים, השגרה הזו היא בגדר תכנית בלבד.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס לנושא בשידור פייסבוק בשבוע שעבר, ואמר שהשגרה שאחרי הסגר תבוסס על בדיקות מהירות. כדוגמה לכך ניתן לדמיין בית ספר בו כל התלמידים נבדקים בתדירות גבוהה, ולכן תלמיד חיובי מזוהה לפני שהוא גורם להתפרצות. אז מה הן באמת הבדיקות המהירות, ומתי הן יתחילו להקל על שגרת הקורונה של כולנו?

מכשיר בדיקות קורונה מהירות בשם סופיה (צילום: דוברות קופת חולים כללית)

מהר יותר, מדויק פחות

הבדיקות המהירות שונות מבדיקות המעבדה בהן נעשה שימוש מראשית המגפה. בבדיקות המעבדה משתמשים בטכניקה המכונה PCR, קיצור של Polynuclease  Chain Reaction. בטכניקה הזאת, עובדת המעבדה מוסיפה לדגימה חומרים שמכפילים את שברי ה-RNA הייחודים של נגיף הקורונה ב'סבבים', ומוסיפה עליהם סימן שניתן לזהותו. מכיוון שבכל סבב כזה כמות ה-RNA של הנגיף מוכפלת, אפשר לזהות בעזרת מספיק סבבים גם כמות קטנה מאוד של הנגיף בדם.

מצד אחד, הרגישות הגדולה הזו מאפשרת לבדיקות PCR לאתר נדבקים עוד לפני שהנגיף נפוץ מספיק בגוף כדי להדביק אחרים, כך שאם התוצאות חוזרות בזמן והאדם המאומת נכנס לבידוד לפני השלב המדבק, ניתן לקטוע את שרשרת ההדבקה. מצד שני, פענוח הבדיקה אורך מספר שעות, והלוגיסטיקה של הבאת הדגימה למעבדה ורישום התוצאות לוקחת גם היא זמן יקר.

בעייה נוספת בבדיקות המעבדה היא ששברי ה-RNA יכולים להישאר בגוף גם אחרי שהנגיף כבר לא פעיל, כמו זבל שהנגיף השאיר מאחוריו. בעקבות זאת, הרגישות הגבוהה של בדיקת ה-PCR גורמת לתוצאות חיוביות של אנשים שכבר אינם מדביקים אחרים. משום שהשלב הזה ארוך יותר מהשלב המדביק שלפני שהנגיף מתפשט בגוף, רגישות בדיקות ה-PCR יכול להוות יותר מטרד מאשר תועלת. 

הבדיקות המהירות פועלות בטכניקה שונה. במקום לחפש שברי RNA, הן מחפשות חלבונים של גוף הנגיף, חלקיק גדול בהרבה. הן לא מכפילות אותו, אלא מזהות אותו בלבד. לכן בדיקה מהירה היא רגישה פחות, ונוטה לתת תשובות שליליות עבור נבדקים שבדיקת PCR הייתה מאתרת כחיובית. עם זאת, העלות הנמוכה יותר (עשרות שקלים עבור כל בדיקה, לעומת כמה מאות עבור בדיקת PCR) וכמובן הזמן המקוצר עד לקבלת התוצאה הם יתרונות משמעותיים לבדיקה המהירה.

חוקרים מסמנים ביצוע בדיקות מהירות בתדירות גבוהה כבטוח יותר

לפני כחודש פרסם צוות חוקרים בהובלת פרופ' מיכאל מינה, אפידמיולוג מהרווארד, מאמר בכתב העת היוקרתי "Nature" בו נטען כי בדיקות תדירות יאפשרו לייצר שגרת קורונה, וכי תדירות הבדיקה של כל אדם ומהירות קבלת התשובה היא חשובה יותר מאשר רגישות הבדיקה. החוקרים טענו שפתיחת בתי ספר בהם ייערכו בדיקות מהירות של כל תלמיד פעמיים בשבוע תהיה בטוחה יותר מאשר ביצוע בדיקות PCR פעם בשבועיים.

כמובן שבדיקות מהירות אינן מספיקות בשביל למנוע התפרצויות קורונה, אבל הן יכולות לזהות אותן ולהגביל את היקפן. דוגמא אקטואלית לכך אפשר לראות בהתפרצות הקורונה בבית הלבן בארה"ב- גם שם הסתמכו על בדיקות מהירות יומיות, וזה לא הספיק בשביל למנוע את ההתפרצות הנוכחית. מקרה הבית הלבן ממחיש גם את חשיבות תדירות הבדיקות – דוברת הבית הלבן, קיילי מקנאני, צייצה כי היא "נבדקה כשלילית באופן רציף", עד שקיבלה אתמול תוצאה חיובית.

אין תכנית למימון בדיקות במוסדות החינוך ובמלונות

נכון להיום מאושרות חמש בדיקות מהירות על ידי מינהל התרופות והמזון בארה"ב (FDA). כולן מבוססות על מכשירים בגודל של טוסטר קופץ ובודקות דגימות רוק. הטכנולוגיה הראשונה מתוכן שקיבלה אישור, בדיקות ה"סופיה" של חברת קוויבל, נרכשה על ידי משרד הבריאות הישראלי ונמצא כבר בשימוש אצל קופות החולים מכבי וכללית, בתי אבות, ובתי חולים. בדומה להמלצות ה-FDA, גם בארץ, תוצאה שלילית של הקוויבל מחייבת אישור באצמעות בדיקת PCR.

סגן שר הבריאות יואב קיש, הממונה על נושא הבדיקות המהירות במשרד הבריאות, מקדם תכנית לפיתוח מנגנון בדיקות מהירות כדרך לפתוח את אילת ואת אזור ים המלח לתיירות. התכנית כוללת ביצוע בדיקות מהירות לתיירים בכנסה לאילת, ומתן אפשרות למלונות לבדוק אורחים לפני כניסתם.

עם זאת, כרגע אין תכניות למימון בדיקות מהירות במרחבים נוספים מעבר לשימושים הקיימים. שר הבטחון בני גנץ צייץ אמנם כי הבדיקות של חברת ויסבי הישראלית יוכלו לאפשר "טיפול בחשש להתפרצויות בבתי הספר", אך גורם ממשרד הבריאות אמר ל'דבר' כי אין כרגע תכניות לייצר מקורות מימון להפעלת בדיקות מהירות תדירות בבתי הספר או במקומות אחרים.

על פי ציוץ של שר הביטחון בני גנץ, סוג נוסף של בדיקות מהירות שפותח על ידי החברה הישראלית ויסבי וקיבל אישור FDA השבוע, יעבור בחינה מהירה על ידי משרד הבריאות.