עמותת ער"ן מדווחת על עלייה משמעותית בכמות הפניות לסיוע מהמוקד הטלפוני של העמותה. מאמצע חודש מרץ ועד סוף ספטמבר התקבלו 220,146 פניות, לעומת 200 אלף פניות לאורך כל שנת 2019. מהנתונים שנמסרו ל'דבר' עולה כי כמחצית מהפונים הם קשישים ובני נוער. בחודש ספטמבר לבדו התקבלו 30,767 פניות, לעומת 18,162 פניות בספטמבר 2019.

לעומת הסגר הראשון השיחות כעת מתאפיינות ברמה גבוהה יותר של מצוקה רגשית. "עד חודש מאי, שיחות רבות הגיעו מאנשים שחרדים מההיבטים הרפואיים של המחלה, מהידבקות והדבקה", אומרת ל'דבר' ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן. "כעת אנו מקבלים את עיקר פניות המצוקה סביב בדידות, פגיעה כלכלית משמעותית שמהווה טריגר להתמודדות נפשית, קונפליקטים בזוגיות או במשפחה ומחשבות אובדניות של ייאוש וחוסר תקוה". 

דניאלס מסבירה: "קשישים מבודדים, האוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגדול ביותר לאובדנות בישראל, מקבלים מענה בשירת הטלפוני. מתבגרים וצעירים עד גיל 24, שגם הם בקבוצת סיכון, מעדיפים לרוב לקבל מענה בשירות המקוון. בעיקר באמצעות הצ'ט האישי או הפורום הקבוצתי".

ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית, עמותת ער"ן (צילום: אלבום פרטי)

היא מדגישה כי "לצד הכאב הנפשי, מרגש לחוות גם את הכוחות הטמונים בחברה הישראלית. פניה לעזרה מעידה על עוצמה והיא דרך התמודדות פרו-אקטיבית לבניית חוסן".

איך אנשים מגיבים למצוקות האלו?
"אנשים שונים מגיבים באופן שונה לאירועי חיים משבריים. קיומם של גורמי חוסן, אישיים וסביבתיים, כמו יכולת גבוהה של פתרון בעיות, תפיסה אופטימית, מוכנות לבקש ולקבל עזרה ורשת תמיכה, מהווים גורמים מגנים המקטינים את המצוקה הנפשית ורמת סיכון, בעוד היעדרם מעלה אותו.

"חשוב לגלות רגישות לסימנים העלולים להעיד על מצוקה, שחורגים מעבר לחרדה זמנית וצפויה בעקבות התפשטות הנגיף. אנחנו קוראים לציבור לגלות ערנות ולפנות אלינו לתמיכה ועזרה נפשית ראשונה בטלפון – 1201 ובאינטרנט – www.eran.org.il ".

מתנדב של ער״ן בחיפה (ער״ן)

"מרבית הפניות הן של נשים שמחליטות לפעול"

במוקד נעמת לאלימות במשפחה מדווחים על הכפלה במספר הפניות מאז ראש השנה. לדברי רותי עוזרי, מנהלת מרכז נעמת לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, "בסגר, מאז ראש השנה יש בסביבות 7-8 פניות ביום. בשבוע שעבר כשפורסם השם של אביעד משה שמואשם בניסיון רצח של שירה איסקוב, ופרסמו במקביל תמונה של איסקוב מבית החולים, היו 13-14 פניות טלפוניות". 

"רוב הפונות הן נשים, הגברים שפנו זה גברים שרוצים לעזור, אבא לבת, חבר לידידה". עוזרי מציינת שמרבית הפניות אינן של נשים שנמצאות בסכנת חיים, אבל שהסגר והשהות הממושכת בבית עם בן זוגן נהיית בלתי אפשרית עבורן, "מרבית הפניות הן של נשים שמחליטות לפעול, החליטו לעזוב את הבית, השהות הממושכת מאוד קשה".

"יש גם פניות של הרבה אנשים טובים", מוסיפה עוזרי: "יש לי חברה, גיסתי, שכנה, איך אני עוזרת לה, איך אני יכולה לגרום לה להתקשר'. מרבית הפניות הם בהיבט המשפטי, הכוונה מה נכון או לא נכון לעשות. נשים במצוקה שמתקשרות צריכות הכלה, יש כאלה שמטופלות בלשכות רווחה, לא מעט דיווחים היו שלא מקבלים מענה, הרצון היה לאפשר לדבר עם מישהו".​

במשרד הרווחה המרכז את הפניות שמגיעות למוקד 118 מקשישים ובתחום אלימות במשפחה, אומנם ניכרת ירידה מחודשי הסגר הראשון בתחום הסיוע במזון וציוד, אבל כן נראית עלייה בפניות לעובדות סוציאליות, קצבאות מענקים וסיוע כלכלי ושירותי סיוע לאזרח. בחודש ספטמבר התקבלו במוקד החירום של משרד הרווחה 627 פניות.