חטיבת המחקר בבנק ישראל הודיעה היום (רביעי) על ניתוח שערכה לשווי התיאורטי למשק, אם יורשו להיפתח כלל העסקים שאינם מקבלים קהל. לפי הניתוח, לצעד זה פוטנציאל לתרומה של כ-10 אחוזי תוצר, שהם כ-2.8 מיליארד שקלים לשבוע.

מדובר בעסקים שאינם פעילים כרגע אם לא נכללו ברשימת העסקים החיוניים. מתוכם בוצע גם ניתוח לעסקים קטנים שמעסיקים עד 10 עובדים שבסגר הנוכחי לא הותרה עבודתם. על פי האומדנים, עסקים אלו מהווים עד כ-4.5% מסך התוצר המשקי (כ-1.2 מיליארדי ש"ח לשבוע במונחי תוצר 2019), ורובם (3%) מגיע מענף השירותים המקצועיים.

לפי הניתוח, עסקים מושבתים ללא קבלת קהל מונים כיום כ400,000 עובדים, וכ-195,00 מהם בעסקים קטנים של עד 10 עובדים.

חטיבת המחקר ערכה את הניתוח על סמך החלטות הממשלה שפורסמו לגבי הענפים הסגורים ועליהם ערכה את הסימולציה. העסקים בניתוח כוללים פעילות בענפי תקשורת (ללא היי-טק), תעשייה, שירותים מקצועיים (דוגמת עורכי דין ורואי חשבון), שירותי תמיכה וניהול ושירותי תיקון מחשבים.

פרופ׳ מישל סטרבצ’ינסקי, ראש חטיבת המחקר של הבנק, התייחס לניתוח אמש בדיוני צוות היציאה מהסגר כדי להדגיש את החשיבות בהחזרת עסקים ללא קבלת קהל לפעילות לאור תרומתם לכלכלה לצד סיכון התחלואה הנמוך בגין הפעלתם.

בבנק ישראל העריכו את השפעת הסגר עד סוף חג סוכות בירידת תוצר של 10 מיליארד ש"ח וב-9 מיליארד ש"ח לכל שבוע נוסף. לפי הערכות מוקדמות של הלמ"ס ברבעון השני התכווצה כלכלת ישראל באופן חסר תקדים ב-29% בחישוב שנתי.