חברת 'מקורות' מפתחת תכנית מהפכנית להשחיל סיבים אופטיים לאורך רוב צינורותיה בישראל, כ-10,000 ק"מ. לפי הודעת החברה היום (רביעי), הסיבים נועדו בראש ובראשונה כחיישנים לזיהוי בעיות בצנרת המים, אך במקביל הם יכולים לשמש חברות תקשורת לחסוך לעצמן הנחת סיבים בכל המקטעים שמחוץ לערים. התכנית קיבלה לאחרונה את אישור משרד משאבי המים.

מערכת הסיבים האופטיים שתטמיע 'מקורות' בתפעול משאבי המים ברחבי הארץ, נועדה לאתר במהירות ובדיוק מרבי נקודות של חבלות, גניבות ונזילות בקווי מים ובאספקת המים. בנוסף, תאפשר המערכת המתקדמת להעביר דרכה תקשורת נתונים.

מוטי שירי, סמנכ"ל טכנולוגיות ב'מקורות' (צילום: מיקי לנגנטל)

מוטי שירי, סמנכ"ל טכנולוגיות ב'מקורות', מסביר בשיחה עם "דבר" את היוזמה החדשה: "אין היום מערכת שמודדת פחת מים או לחצים רציפים בכל מקום. יש לנו יש מדי לחץ בכל קילומטר או שניים. היקף הבעיה הוא משמעותי ברמה עולמית. בישראל צמצמנו את הפחת ל-3% בשנה, אבל אם תבדוק בלונדון, תגיע ל-40% בשנה".

אכן, כמויות המים שאובדות בלונדון נשמעות דמיוניות לאוזן הישראלית – קרוב ל-700 מיליון ליטר בכל יום, בשל מערכת מים מזדקנת ודולפת, וזאת לאחר 39,000 תיקוני דליפות בשנה, בצנרת המשרתת קרוב ל-9 מליון תושבים. בישראל, גם 3% של פחת מים בצנרת של מקורות, הם סיבה טובה לשדרג את המערכות. "פחת מים, זה אבדן של מים יקרים, מים שעברו טיפול והם מתבזבזים. מצאנו פתרון מהפכני שמבוסס על טכנולוגיה של צה"ל. בזמנו הצבא שם בלבנון סיבים אופטיים, שמחוברים למרכזת, שתפקידה לפענח את הרעשים שהסיב קולט. זה כל היופי – הסיב עצמו הוא החיישן".

"אם הסיב קולט רעשים של אנשים, מכוניות וחפירות", ממשיך שירי, "למה לא לקחת אותו לצנרת המים? עשינו ניסוי ביהודה ושומרון עם סיבים אופטיים כדי לזהות גניבות מים בלילה. הדבר השני שהבנו זה שנזילת מים עושה רעש. אז הבנו שאפשר לשים מרכזת כל 30 קילומטר, שמפענחות את הרעשים ואז נוכל לדעת בדיוק איפה יש דליפה".

עובדי מקורות. ארכיון (צילום: משה שי/פלאש90)

איזה סוגי מידע יכול סיב אופטי לנטר? 
"בכל אחת מהמערכות הטכנולוגיות יוטמן הסיב האופטי באדמה בקרבת קו מים. הסיב יקלוט שינויים בלחצי המים ובחיישני איכות המים, שייגרמו מפעילות בסביבת הקו, ברדיוס אפקטיבי של עד חמישה מטרים ממנו. בכל כמה קילומטרים יותקן חיישן, שיזהה בטווח נתון שינויים באות האופטי שבסיב. בקצהו יחובר הסיב למערכות השליטה והבקרה של 'מקורות', כך שבעת הפרעה בסיב תדע המערכת להצליב נתונים במהירות ולהפנות למקום צוות פעולה במידת הצורך."

הפוטנציאל: מהפכה בתחום התקשורת 

פריסת סיבים אופטיים היא דבר יקר, ומצבה בישראל איננו מזהיר. החלק המסובך והיקר בפריסה נקרא ה'מייל האחרון' – מתעלות תת-קרקעיות אל הדירות, שם מקורות אינה פעילה, אבל יש משמעות גם לפריסה ב'ליבת הרשת' – קווי האורך והרוחב הגדולים, שם למקורות יש מה להציע.

"יש גורמים מסחריים שהביעו עניין להתחבר לסיבים שלנו", אומר שירי. "אם יהיה לי, למשל, סיב מהערבה התיכונה עד אילת, כל חברה אחרת שתרצה לשים שם סיב משלה תצטרך לשלם הון תועפות".

השירות רלוונטי לחברות תקשורת שזקוקות לתעבורה קווית בין מגדלי שידור של רשת סלולר, או מרשתות סיבים שפרוסות בתוך הערים, דרך הסיבים של מקורות, אל נקודה נוספת במיקום בו חברת התקשורת כבר פרסה סיבים משלה. "למקורות אין רישיון תקשורת, והיא לא משווקת תקשורת, אלא רק השכרה של סיב אופטי. התקשורת היחידה שנעשה בסיב היא לצרכים של מקורות, לניטור של הצנרת".

זול להשחיל סיבים בצנרת

החברה קיימה עד כה פיילוט בחו"ל של הטכנולוגיה, אשר מחייבת אישור ממשרד הבריאות של סיב שיושחל בתוך צנרת המים. לפי שירי, היעד הוא להשחיל סיבים בתוך כשני שליש מכלל הצנרת של מקורות בעזרת רובוט השחלה ייעודי, כאשר סיבים יותקנו מחוץ לשאר הצנרת.

הערכת העלות של החברה לשלב א' בפריסה היא 30 מליון ש"ח, לפריסה צמודת צנרת בהיקף מוגבל. השלב הבא, להשלמת הפריסה דרך הנחת סיבים בתוך הצינורות, אמור להיות יעיל הרבה יותר, כך שאפשר להשלימו באלפי קילומטרים בתוספת של 100 מליון שקל בלבד.

הנחת סיבים אופטיים תת קרקעיים (צילום: Shutterstock)

"אנחנו מניחים קרוב ל-200 קילומטר בשנה של צינורות. בעתיד נרצה להגיע לכל הצנרת שלנו, כ-10,000 קילומטר. אני לא צריך לחפור, ואין לי כמעט בעיות של חיתוך בטעות של הסיב בזמן עבודות תשתית, כמו שקורה לחברות תקשורת".

שר משאבי המים, זאב אלקין התייחס לתכנית ואמר כי מדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית. "הסיבים האופטיים יסייעו לאתר דליפות וחבלות לאורך צינורות המים, ישמשו לתקשורת מהירה ומאובטחת בין מתקני החברה ויאפשרו לחברות תקשורת לרכב על התשתיות ובכך לחבר גם את הפריפריה לתשתיות תקשורת מתקדמות ומהירות".