חוקרים במכון ויצמן מצאו קשר מובהק בין מעמד כלכלי חברתי לבין הסיכוי להידבק, להתאשפז ולמות מקורונה. צוות החוקרים בראשות פרופ' ערן סגל גילה שמספר החולים המאומתים בקורונה למיליון תושבים ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי 1 (הנמוך ביותר), גבוה פי 6.3 מאשר ביישובים באשכול 10 (הגבוה ביותר).

מספר המאושפזים למיליון נפש באשכול התחתון גבוה פי 3.8 מבאשכול העליון, ומספר המתים למיליון נפש גבוה פי 6.3. הנתונים מבוססים על נתוני משרד הבריאות.

הפער בחולים המאומתים בין האשכול הנמוך לגבוה: פי 6.3

החוקרים גילו קשר רציף בין מעמד כלכלי חברתי לבין מספר חולי הקורונה המאומתים למיליון נפש; ככל שהמעמד עולה, מספר החולים המאומתים והמאושפזים יורד. בעוד שבאשכול התחתון אובחנו 89,166 חולים מאומתים למיליון נפש, בעשירון העליון עומד מספר החולים המאומתים למיליון נפש על 14,223.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

חולי קורונה מאומתים בישראל למיליון נפש, לפי אשכול כלכלי חברתי של היישוב (נתונים: עיבוד של פרופ' ערן סגל לנתוני משרד הבריאות, גרפיקה: אידאה)

באשכול 5 אובחנו 28,724 חולים למיליון נפש, כך שבאשכול 1 הנמוך ביותר יש פי 3 חולים מאומתים מהאשכול האמצעי. בניתוח הפערים לפי צמדי אשכולות, עולה כי הפער בחולים המאומתים למיליון נפש בין שני האשכולות הנמוכים לשני האשכולות הגבוהים הוא פי 5.4.

באשכולות הנמוכים נערכו אמנם יותר בדיקות לאיתור חולי קורונה, אבל פער הבדיקות לא גדול כמו פער החולים המואמתים שנמצאו חיוביים בבדיקות. לפי פרופ' סגל, מצב זה מצביע על יותר 'תחלואה חבויה' באשכולות הנמוכים.

בדיקות קורונה בישראל למיליון נפש, לפי אשכול כלכלי חברתי של היישוב (מקור: עיבוד של פרופ' ערן סגל לנתוני משרד הבריאות, גרפיקה: אידאה)

הפער במאושפזים בין האשכול הנמוך לגבוה: פי 3.8

מספר המאושפזים מקורונה הוא מדד 'קשיח' יותר ממספר החולים המאומתים, מאחר שאינו תלוי במספר הבדיקות המתבצעות ובשיעור החולים הלא סימפטומים. גם למספר חולי הקורונה שאושפזו בבית חולים למיליון נפש יש קשר רציף למעמד חברתי כלכלי.

באשכול התחתון היו 3,046 חולי קורונה מאושפזים למיליון נפש, בעוד שבאשכול העליון היו 811; פער של פי 3.8. באשכול החמישי עמד מספר המאושפזים למיליון נפש על 1,581; פי שניים יותר מבאשכול העליון. הפער בין שני האשכולות הנמוכים לשני האשכולות העליונים במספר המאושפזים למיליון נפש הוא פי 3.5.

חולי קורונה מאושפזים למיליון נפש, לפי אשכול כלכלי חברתי של היישוב (עיבוד של פרופ' ערן סגל לנתוני משרד הבריאות, גרפיקה: אידאה)

באשכול הרביעי שיעור הנפטרים הגבוה ביותר

מספר הנפטרים מקורונה אף הוא מדד 'קשיח' להתפשטות המחלה. האשכול עם שיעור הנפטרים הגבוה ביותר הוא האשכול הרביעי, שבו היו 347 נפטרים למיליון נפש, לעומת 267 באשכול 1, ו-95 באשכול 10. מהאשכול הרביעי ועד לאשכול 10, מספר הנפטרים למיליון נפש יורד.

נפטרים מקורונה בישראל למיליון נפש, לפי אשכול כלכלי חברתי של היישוב (מקור: עיבוד של פרופ' ערן סגל לנתוני משרד הבריאות, גרפיקה: אידאה)

הפער בין האשכול התחתון לעליון במספר הנפטרים למיליון נפש עומד על פי 2.8, והפער בין האשכול הרביעי לאשכול העליון עומד על פי 3.6. הפער בין שני האשכולות הנמוכים לשני האשכולות הגבוהים הוא פי 2.2, והפער בין ממוצע אשכולות 3-4 (שבהם מספר הנפטרים הגבוה ביותר) לשני האשכולות הגבוהים הוא פי 2.7.

חוקרי בריאות הציבור המליצו לצמצם פערים

ממצאים אלה תואמים הערכות של מומחי בריאות הציבור מתחילת התפרצות המגפה בישראל. דו"ח שפרסם באפריל צוות בריאות הציבור ציין את השפעתם של פערים כלכליים-חברתיים על מערכת הבריאות, והתריע כי השפעות אלה יחלחלו גם להתמודדות עם נגיף הקורונה.

הצוות, בראשות פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' ניהאיה דאוד מאוניברסיטת בן גוריון, ציין מחקר מ-1999 שמצא קשר בין מצב סוציו-אקונומי לבין סיכוי כללי לתמותה בקרב גברים ישראלים. חברי הצוות המליצו על צעדים לצמצום פערים סוציו-אקונומים כאופן התמודדות עם ההשלכות הבריאותיות של הנגיף.

גם מחקרים ברחבי העולם הראו שהנגיף פוגע יותר בעניים. מחקר של המרכז למניעת ובקרת מחלות בארה"ב (CDC) ציין כסיבות לכך את נטייתם של אנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך לעבוד בעבודות שלא ניתן לבצע אותן בבית, וחיים בתנאי מגורים צפופים.

תל שבע ומודיעין עילית מול סביון וכפר שמריהו

הדירוג החברתי-כלכלי של למ"ס מבוסס על משתנים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה ברשויות המקומיות, המשקף את הרמה החברתית-כלכלית של תושבי הרשות. מתוך הדירוג נוצרים עשרה אשכולות של יישובים בעלי מאפיינים דומים.

לפי הדירוג שפורסם ב-2018, היישובים באשכול 1 – העניים ביותר – הם יישובים שתושביהם ערבים בדואים או יהודים חרדים: המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום, תל שבע, שגב-שלום, ערערה-בנגב, חורה, מודיעין עילית, כסיפה, לקיה, ביתר עילית ורהט. בין היישובים באשכול 2 נמצאים בית שמש, בני ברק, צפת, אום אל פחם, טמרה ופוריידיס.

היישובים באשכול 10 – המבוססים ביותר – הם כפר שמריהו וסביון. היישובים באשכול 9 הם רמת השרון, שוהם, כוכב יאיר, עומר, להבים, כפר ורדים, הר אדר ומועצה אזורית גדרות.