מהן הטעויות המרכזיות של ישראל ביציאה מהגל הראשון ובנסיון ליצור שגרת קורונה, ומה ניתן ללמוד מכך? פרופ' ערן סגל, מומחה למדעי המחשב במכון ויצמן, מסמן 5 לקחים מרכזיים שאותם הוא ממליץ למדינות אחרות בעולם ליישם. פרופ' סגל עוקב ומנתח את נתוני התחלואה בישראל מתחילת התפרצות המגפה, וגיבש יחד עם הסטודנטים שלו מודל לחיזוי תחלואה עתידית שהתגלה כמדויק יחסית.

פרופ' ערן סגל, מכון ויצמן למדע. "אם תסתמכו על סף הקיבולת של מערכת הבריאות, תיאלצו להגיע אליו" (צילום: יח"צ)

פרופ' סגל פרסם בחשבון הטוויטר שלו שרשור ארוך בשפה האנגלית שכותרות "ישראל: מה השתבש?". בפתח השרשור הוא כותב "איך הגענו לראש טבלת המאומתים החדשים בעולם? מה גרם לגל השני, מדוע הוא היה כל כך רע, ומדוע הסגר עובד? מבט על ישראל, המדינה הראשונה ליישם סגר שני, עם הרבה לקחים (של 'אל תעשה') ללמד את העולם". מכאן הוא מונה חמישה לקחים מרכזיים.

1. "אל תפתחו את בתי הספר כשמספר הנדבקים היומי גבוה ושיעורי ההדבקה גבוהים (מקדם ה-R סביב 1). זה יתדלק התפרצות נוספת, ובכל מקרה יהיה לא אפקטיבי עקב בידודים רבים של תלמידים ומורים."

2. "אל תנהלו את המגפה באופן המבוסס על סף הקיבולת של מערכת הבריאות שלכם. זה כרוך בלהגיע אליו. בנקודה הזו, ההתפרצות תגיע לשיא, למספר מתים גבוה, יידרש סגר, וזה ייקח הרבה זמן להוריד את המספרים למטה. פעלו מוקדם."

3. "התפרצות בקרב אוכלוסיה צעירה תגיע באופן בלתי נמנע לאוכלוסיה הבוגרת בתוך שבועות."

4. "התפרצות בערים מסוימות תתפשט באופן בלתי נמנע לערים אחרות, עקב ערבוב אוכלוסיות". סגל מציין כי "לנו היו סגרים מקומיים אך לא יכולנו ליישם סגר דיפרנציאלי עקב סיבות פוליטיות, ובסופו של דבר ההתפרצויות התפשטו (ממקום למקום)".

5. "באוכלוסיה הטרוגנית, לסגרים תהיה השפעה שונה על קבוצות שונות, בהתאם להתנהגויות שונות של אותן אוכלוסיות. שבועיים לתחילת הסגר, ההתפרצות נעצרה באוכלוסיה הכללית אך ממשיכה להתפשט באוכלוסיה החרדית."