שנת הלימודים האקדמאית תפתח בעוד 10 ימים, ביום ראשון ה-18 באוקטובר, עבור כ-315 אלף סטודנטים. 6 מתוכם, סטודנטים למדעי המוח, מתמטיקה, משחק, חינוך, סוציולוגיה ורפואה, מספרים על הלמידה המיועדת ב׳זום׳ (״שגרה שוחקת״), החיים הסטודנטיאלים (״נעלמו״), והחשש מפגיעה בלימודים (״ההכשרה נפגעת״).
שקד פלגי (30), מדעי המוח: ״החיים הסטודנטיאליים נעלמו״
״אני מרגיש שיש לי הרבה מזל״, אומר שקד פלגי (30) סטודנט למדעי המוח, ״סיימתי את כל הניסויים שרציתי לעשות בדיוק לפני שהתחילה הקורונה״.
פלגי יסיים בקרוב תואר שני במכון ויצמן. ״בדרך כלל, בשביל לעשות את זה, צריך להיות במעבדות של הקמפוס משך ימים או שבועות ברצף. כשביום אחד מודיעים שיש הגבלות, או שנכנסים לבידוד מתחיל בלבול נוראי. יש לי חברים שהעבודה המחקרית שלהם פשוט נעצרה״.
פלגי אומר שבמדעי המוח יש הרבה עבודה שקשה לעשות מהבית, ולכן הוא קיבל אישור מיוחד להגיע. ״אגב, זה שלי מותר היום להגיע לא אומר שאנשים שאני עובד איתם יכולים. כל אוניברסיטה מחליטה לעצמה על ההתנהלות. לחלק מהסטודנטים יש ילדים בבית, מה שמקשה מאוד על עבודה מחקרית, שלפעמים גם צריך להגיע למעבדה בשבילה״.
האוניברסיטאות באות לקראת ההסטודנטים?
״אני כרגע קיבלתי הארכה של כמה חודשים בהגשת התזה, אבל יש לי חברים שאמרו להם שכל הארכה תהיה על חשבונם״
איך הלמידה ב׳זום׳?
״אני פחות מודאג מהלמידה דרך הרצאות בווידאו, כי אצלנו הרבה קורסים היו מצולמים ולא מעט סטודנטים העדיפו לצפות בהרצאות מהבית. מה שהולך להיפגע הכי הרבה זה "החיים הסטודנטיאליים". כשאומרים את המושג הזה אנחנו מדמיינים לרוב מסיבות, או היכרויות בקמפוס, אבל צריך לזכור שמדובר לפעמים גם בדברים ממש פשוטים כמו לשבת ביחד ולעבור על הרצאה, להתכונן לבוחן או דברים בסגנון. זה כמעט נעלם״.
נעם צמחוני (27), מתמטיקה: ״אני חוסכת הרבה זמן על נסיעות״
נעם צמחוני (27), מתחילה תואר שני במתמטיקה באוניברסיטה העברית. ״זה תואר שקל לעשות און ליין מכיוון שאין בו ניסויים, לומדים הכול מהבית. המון אוניברסיטאות בעולם נמצאות עכשיו במצב הזה ולכן הרבה סמינרים משודרים באינטרנט, ונפתחים לציבור הרחב. יש אתרים שמרכזים לינקים לאלפי סמינרים במתמטיקה מכל העולם״.
חסרה לך ההליכה לאוניברסיטה?
״לי מאוד נוח ללמוד מהבית. חלק מהחברים שלי לא מצליחים ללמוד ככה בכלל. אנשים עם משפחות בבית וכד'. סך הכול, החיים שלי זה לעשות הרבה מאוד תרגילים בבית, אני חוסכת הרבה זמן על נסיעות ואולי זה דבר טוב. אבל יש כאלו שקשה להם שמקומות כמו הספרייה, הכיתה או המועדון נסגרו״.
את מרגישה שיש משהו שאת מפסידה?
״הלימודים נעשים בלי כל הקשר החברתי שבדבר, אנשים חדשים שהולכים איתם להרצאות ביחד, מכירים וכו'. זה מבאס. זו לא המטרה שלשמה אני הלכתי ללמוד אבל זה גורם משמעותי שמשנה את הלמידה ואת החיים. שגרת הזום היא שוחקת ולא נעימה״.
יואב בבלי (24) משחק: ״אני מבין כמה שזה לא מובן מאליו להופיע בפני קהל״
״אני משתדל לא לדמיין יותר מידי את שנת הלימודים הקרובה״, אומר יואב בבלי (24) סטודנט למשחק שנה ג׳ בסמינר הקיבוצים, ״כדי לא להתעייף מזה ולא להתאכזב. בסגר הקודם הייתי עסוק כל הזמן במה יהיה, איך נופיע וכמה הפסדנו. אף אחד לא באמת יודע מה יהיה, אז אני מנמיך ציפיות״.
אפשר ללמוד תיאטרון ב׳זום׳?
״אני נזהר מלהגיד שאי אפשר ללמוד תאטרון באופן מקוון, כי אפשר, אבל מעט וזה מאד מוגבל. לפני חודש התחלנו לעבוד על ההפקה הראשונה של שנה ג', יצירה תנועתית מקורית עם הבמאית גליה פרדקין. בחזרות אנחנו חוקרים איכויות תנועה, ואיכויות של הגוף, אין שום דרך ליצור יצירה כזאת בלי להפגש בסטודיו כל יום ולהזיע אחד על השנייה.
״אני מאמין שכן נלמד איכשהו, אולי בקבוצות קטנות יותר, מקווה מאד שגם נופיע בפני קהל מתישהו, בינתיים זה נשמע רחוק״.
מה אתה בעיקר חושש להפסיד?
״שנה ג' היא שיא בלימודי המשחק, העבודה הקשה בשנתיים הראשונות מכינות אותנו לקראת הצגות שעולות 15-20 פעם מול קהל גדול. אני רוצה להאמין שאולי בהמשך השנה תהיה דרך שבה נופיע גם אם בפני מעט קהל. זה עדיין חשוב לנו ולקהל לא לוותר על התרבות. זה גורם לי להעריך ולהוקיר כל רגע על הבמה, ואת הזכות להופיע, כמה שזה לא מובן מאליו״.
איתן גולדשטיין (26), חינוך בלתי פורמלי: ״מחכה כבר להתחיל״
״קשה לי לדמיין שבאמת נוכל לחזור מתישהו לקמפוס״, אומר איתן גולדשטיין (26) סטודנט לתואר בחינוך בלתי פורמלי בבית ברל, ״אני מניח שכל השנה תעבור ב׳זום׳״.
איך לומדים חינוך בלתי פורמלי ב׳זום׳?
״אני לא יודע להגיד איך בדיוק איך זה ייראה, אבל כן מחכה לעבור את התכנים של התכנית. אני מגיע בתחושה שאנחנו נצליח להמציא דרכים חדשות לפרוץ את המגבלות של הלמידה המקוונת״.
זה התואר הראשון שאתה עושה?
״יש לי תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון מארה"ב. שם אגב יש בלגן גדול. אוניברסיטאות פרטיות אומרות לסטודנטים שהם חייבים להגיע ליום-יומיים לקורסים בקמפוסים, כדי לאלץ את הסטודנטים לשלם שכר לימוד ולייצר הכנסות לקמפוס. אבל גם שם הרבה מאוד קורסים עברו לזום״.
קים הר-פז (30), סוציולוגיה: ״כשהודיעו שיש קפסולות התרגשתי, אבל זה בוטל״
קים הר-פז (30) לומדת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. ״אני מרגישה שאני לא מבינה כלום ואין לי מושג לאן אני נכנסת. לקח לי מלא זמן להבין איך להירשם, מתי זה קורה, גיליתי תיבת מייל אוניברסיטאית שיש בה מלא הודעות שלא קראתי.
״בהתחלה הודיעו שיהיו קפסולות, מאוד התרגשתי שאני אוכל לפחות לפגוש את כל מי שהשם משפחה שלו הוא א׳-ה׳, אבל בסוף גם זה ירד. ניסיתי תקופה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, אבל בגלל שהרגשתי שזה לא מתאים לי עשיתי מה שצריך כדי להתקבל לאוניברסיטת ת"א ועכשיו זה מרגיש כאילו זה בדיוק אותו דבר כמו הפתוחה רק שהיה יותר קשה להתקבל״.
איך את מדמיינת את השנה הקרובה?
״אני מדמיינת שאני בעיקר יושבת הרבה בבית כי אפילו אין בתי קפה או מקומות שאפשר לשבת ללמוד בהם בחוץ, כמו שהיה אפשר פעם. מקומות לשבת בהם עם המחשב ולהתאוורר מהסלון. אני מודה שאותי זה מלחיץ שאני אצטרך להיות כל היום בבית בין אם בשיעורים ובין אם בלשבת ללמוד״.
אייל שניידר (34), רפואה: ״מוזר ככה לסיים את הלימודים״
״אני נמצא בשנה הקלינית האחרונה״, מספר אייל שניידר (34) סטודנט לרפואה בבאר שבע, ״בדרך כלל בשנים האלה המטרה העיקרית היא להיחשף לקליניקה, לבדוק חולים ולצפות בפרוצדורות. גם בשנה הקודמת, בגלל הקורונה, חלק גדול מהזמן העברנו בהרצאות או הסברים פרונטליים, ופחות זמן ליד המטופלים עצמם״.
אתה חושש מזה?
״אני חושש שבעקבות המצב אנחנו נפספס חלקים חווייתיים מההכשרה שלנו, שחלקם זו הפעם היחידה שאנחנו נפגוש לאורך כל חיינו המקצועיים. חלקנו גם ייחשפו לחולים ויצטרכו להיות בבידוד זאת בנוסף לכך שמראש מצמצמים את המגע שלנו עם מטופלים.
״אני מקווה שההתנהלות השנה תהיה יותר גמישה ועם חשיבה מקורית ככה שבאמת נוכל לחוות כמה שיותר מ״שנה רגילה״.
איך זה לסיים ככה 7 שנות לימודים?
״זה מוזר מאוד לסיים ככה את הלימודים, התקופה הזאת מוזרה לכולם ושונה ממה שאנחנו מכירים ובטח ממה שציפינו. אני יודע שלפחות מבחינה הצהרתית הפקולטות ומשרד הבריאות רוצים שהשנה הזאת תתנהל בצורה כמה שיותר שגרתית, אבל עדיין המצב באמת מורכב מאד.
״ההכשרה שלנו נפגעה, כמו כולם היינו בסגר במהלך החודשים הראשונים וחלק מהסבבים שלנו במחלקות בוטלו או קוצרו. לא מעט חברים מהכיתה נפגעו כלכלית, הקושי העיקרי הוא אצל הורים עם ילדים קטנים שהיו צריכים ללמוד למבחני גמר עם הילדים בבית, מכיוון שלילדים אין מסגרות״.