ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרועי-פרייס, אמרה היום (חמישי) כי תכנית היציאה מהסגר תהיה "איטית וזהירה" ותתבסס על מדדי מספר החולים המאומתים החדשים ביום ומדד ההדבקה (R) – "ולפי המדדים האלה בלבד אנחנו נפתח את המשק". במסיבת עיתונאים במרכז השליטה למאבק בקורונה אמרה אלרועי כי "כל המדדים האלה יהיו בשקיפות מלאה לציבור, וכל הזמן הציבור יידע איפה אנחנו נמצאים בכל רגע ולמה אנחנו עוצרים או פותחים את השלב הבא".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, אמר כי "היציאה מהסגר היא יציאה שונה מהפעם הקודמת, היא יציאה הרבה יותר מדורגת, יציאה שנלקחת וננקטת לפי קצב עליית התחלואה ומספר החולים. אנחנו לא רוצים להגיע למצב של 'אקורדיון', שהוא כלי נהדר אבל אנחנו לא יכולים לפתוח סגר, לסגור סגר, זה לא תורם לחוסן הנפשי וגם לחוסן הכלכלי".

מתווה משרד הבריאות: יציאה מהסגר להגבלות אחידות ולאחר מכן להגבלות אזוריות

לפי אלרועי פרייס, תהליך היציאה מהסגר יכלול שמונה שלבים, שבשלושה הראשונים מביניהם יפעלו הגבלות על כלל האוכלוסיה, ולא במודל ה'רמזור' המבוסס על הגבלות אזוריות. "אנחנו יוצאים בנתוני תחלואה שהם לא בעשרות והם גם לא במאות, כי אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו לא מעכבים את המשק עכשיו עם (יעד של) 50 חולים ביום. נצטרך לראות ששיעורי התחלואה ממשיכים לרדת, ורק אז נוכל לצאת לתכנית הרמזור. בשלבים הראשונים אנחנו נתייחס לכל המדינה כמקום אדום, ובהמשך יפעלו הגבלות אזוריות. אנחנו חייבים להשתמש בכלי של אזור מוגבל למניעת תחלואה באופן רציף".

בתגובה לשאלות על הקושי להפעיל את תכנית הרמזור ולחצים פוליטיים שמנעו יישום של סגרים מקומיים, אמרה אלרועי פרייס: "אני מקווה שכולנו למדנו מהחודש של ספטמבר, גם הציבור, גם אנחנו, וגם הפוליטיקאים. צריך להבין שאם יש מקומות עם שיעורי תחלואה גבוהים ואנחנו לא נוקטים בפעולות לצמצם את שיעורי התחלואה, אנחנו מהר מאוד נגיע למצב שכל המדינה היא במצב אדום, כי הווירוס עובר ממקום מקום". היא הדגישה כי "גם סוג של סגר כזה או אחר יעיל, וגם לתת להם סיוע, כי צבע אדום זה לא עונש, צריך להבין שהם צריכים עזרה כדי להוריד את התחלואה".

שיעור התושבים החיים ביישובים 'אדומים' ירד במהלך הסגר מ-65% ל-40%

אלרועי פרייס אמרה כי הסגר הנוכחי אפקטיבי, בין היתר מכיוון שהצליח להוריד את שיעור התושבים שמתגוררים ביישוב 'אדום' שבו רמת התחלואה גבוהה. לפי הגרף, ב-28 בספטמבר, עשרה ימים מהפעלת הסגר הכללי הראשון, 65% מאוכלוסיית ישראל חיה ביישוב אדום. "מהמצב הזה אי אפשר להמשיך", אמרה. החל מתאריך זה שיעור החיים ביישוב אדום החל לרדת, וכיום הוא עומד על כ-40% בלבד. "היום אנחנו במצב של 4000 מאומתים אתמול ועדיין אנחנו רוצים להיות במצב של פחות מכך", אמרה.

על הסקר הסרולוגי: "רחוקים מחסינות עדר"

פרופ' לוי וד"ר אלרועי פרייס התייחסו בתדריך לפרסום התוצאות הראשוניות של הסקר הסרולוגי שנערך בישראל, שלדברי לוי הוא הסקר הגדול מסוגו בעולם כיום, בהשתתפות 55 אלף נבדקים. לפי התוצאות שפורסמו הבוקר, בקרב 3.8 אחוזים מהנבדקים נמצאו נוגדנים לנגיף הקורונה, מה שמעיד על כך שנדבקו בנגיף, גם אם לא נבדקו ולא הופיעו אצלם תסמינים. בעיבוד הנתונים למדגם מייצג של כלל האוכלוסיה בישראל, נמצא כי כ-5.5 אחוז מהציבור, כחצי מיליון תושבים, כבר חלו בקורונה.

לדברי לוי, "הנוגדנים נמצאים בריכוז הרבה יותר גבוה בקרב האנשים שאנחנו יודעים שחלו בקורונה בעבר, לעומת אוכלוסיה שלא חלתה בקורונה. ושם אחוז הנשאים של הנוגדנים האלו קטן יותר. מצאנו שאנשים עם נוגדנים נמצאים יותר בערים, בעיקר באוכלוסיה צעירה יותר. מצאנו גם שיעור גבוה מאוד בקרב האוכלוסיה מהמגזר החרדי. זה לא מפתיע אותנו, משום התחלואה שהיתה ועדיין גבוהה במגזר החרדי, ואך טבעי הוא הדבר שוירוס הקורונה פגע בהם, שוטט בגופם וגרם גם לתגובה חיסונית שיצרה גם את הנוגדנים שמצאנו".

לוי ואלרועי פרייס הדגישו כי משמעות הסקר שישראל רחוקה מאוד מהמצב המכונה 'חסינות עדר' – הידבקות של חלק גדול בציבור בנגיף, שמאפשרת לדכא את התפשטותו. "אנחנו נשאלים רבות האם זו עדות לחסינות עדר, והתשובה שלנו היא – לא ולא", אמר לוי, "חסינות עדר, כפי שראינו במקומות שונים בעולם, מופיעה עם אחוז גבוה יותר של אנשים עם נוגדנים, והיא כרוכה בתחלואה רבה ובתמותה רבה, ואנחנו לא רוצים להגיע לכיוון הזה. לכן חשוב שכולנו נקפיד על ההנחיות – על מסיכה, על מניעת התקהלויות ועל היגיינה."

אלרועי פרייס אמרה כי מאחר שהסקר נערך בחודשים יולי עד תחילת ספטמבר, קשה מאוד להעריך מה שכיחות הנוגדנים באוכלוסיה כרגע. לדבריה, "אנחנו בטוח יותר מ-3.8 אחוז או 5.5 אחוז מתוקנן. אני מעריכה שזה לא מעל 20%. צריך להבין שחסינות עדר זה עשרות רבות של אחוזים, אנחנו לא צריכים לשים את יהבנו בכיוון הזה". לדבריה, המשרד מתכנן בימים אלה את הסקר הבא, וכבר בשבוע הבא ייערכו בדיקות בקרב עובדי רפואה, גם בבתי החולים וגם בקהילה. "אנחנו נמשיך לבדוק יותר אנשים כדי לבדוק את שכיחות הנגיף".

"פתחנו כ-1,500 מיטות נוספות בבתי החולים, בפעימה השנייה נפתח עוד 750"

לדברי לוי, העומסים במחלקות הקורונה בבתי החולים פחתו מעט לאחרונה, לא בשל ירידה בתחלואה אלא עקב פתיחת מיטות נוספות בבתי החולים. "פתחנו כ-1500 מיטות נוספות, בפעימה השנייה נפתח עוד 750 כדי להתכונן לעוד תחלואה כזו עם עליית העומסים. נתנו לבתי החולים אחיות ורופאים נוספים, אנשי מינהל ומשק ועובדי מקצועות הרפואה, זה לא תמיד מספיק ואנחנו פועלים כדי להוסיף". לדבריו, "אחנו יודעים לווסת את מערכת הבריאות באופן מרכזי, כולל מעבר חולים שהחלימו או שמצבם הוטב והם בגיל המתאים, גם למוסדות גריאטריים, שגם שם הוספנו מיטות".

לוי הוסיף כי הנסיונות לווסת עומסי מטופלים בין בתי החולים נתקלים לעיתים בקשיים. "אנחנו עם בתי החולים כאשר התחילו להסיט מיטות חדשות או לווסת מיטות עוד בעיצומו של הגל הראשון. אנחנו מווסתים באופן מרכזי חולים לעיתים משפחה אינה רוצה להתווסת או לעבור מירושלים לשפלה מסיבות שונות. לעיתים קשה לווסת חולים כשהחולה כבר מורכב ומטופל באמצעים מאוד מורכבים, וכל מעבר כזה יכול לסכן את חייו ולגרום לעלייה בתמותה. לכן אנחנו משתדלים לווסת את החולים האלה טרם הגעתם לחדר המיון אם מדובר באיזור שיש בו מספר בתי חולים, או העברתם למקום יותר מרוחק לאחר הגעתם למיון."

"אי אפשר להגיע ל-35 אלף איש ביום"

פרופ' חזי לוי אמר בתדריך כי "אנחנו נדרשים להוריד את התחלואה, לקטוע את שרשרת ההדבקה, וגם זה יכול להיעשות בצורה אופטימלית רק אם נוריד את מספר החולים. אין דרך לקטוע את שרשראות ההדבקה אם אנחנו אמורים לתחקר ביום 7000 חולים מאומתים, שלכל אחד יש ביום ארבעה או חמישה מגעים, זה להגיע ל-35 אלף איש ביום, בזמן סביר אין דרך לעשות את זה, גם לא באמצעים דיגיטליים, וזו גם אחת המטרות של הסגר."

לדברי לוי, "אנחנו נמצאים כעת בצומת. זה לא סוד שהתחלואה בישראל הלכה וגאתה והגענו למצב של 7000 מאומתים ביום עם כ-10 אחוזי מאומתים ביום. המצב הזה הביא לעומס על מערכת האשפוז בקהילה. מדי יום היינו עם 60 אלף מאומתים מדי יום שהטילו עומס רב על הקהילה, בבתי החולים אנחנו נמצאים עם מעל 1600 חולים מאושפזים מדי יום ועוד חולים מאושפזים במערך הגריאטרי, שמתוכם חולים קשים רבים וחולים מונשמים רבים. כל זה כשאנחנו בפתחו של החורף חורף שיכול להביא גם לתחלואה כפולה, ולחולי דרכי הנשימה ושפעת שנזקקים לטיפול מורכב".

"דבריו של מנהל 'מעייני הישועה' אינם רלבנטיים לדיון הציבורי ולמלחמה בנגיף"

פרופ' לוי התבטאותו של מנהל בית החולים 'מעייני הישועה' המתפטר, פרופ' מוטי רביד, כנגד הציבור החרדי. "כשאנחנו עוסקים בנושא הקורונה העניין המגזרי חייב להיות מחוץ לוויכוח. אנחנו כולנו מרקם אחד, אנחנו כולנו חולקים לצערי את המחלה, את החרדה ממנה ואת הרצון להדביר אותה. כפי שאנחנו מבינים הווירוס אמנם חכם, הוא מתעתע בנו אבל הוא לא ידוע להבחין בין ערבי, חרדי, דתי, מגזר כללי. אנחנו רואים את זה גם בדפוסי התחלואה, ואני חושב שהדברים האלה אינם רלבנטיים לדיון הציבורי כעת ובטח לא למלחמה בנגיף."

"מבין שהציבור כבר עייף מהמחלה ומהסגרים, אבל אלו החיים שלנו"

לוי אמר בתדריך נדרש ציות להנחיות למרות השחיקה בקרב הציבור. "אני מבין שלעיתים הציבור מבולבל, אני מבין שהציבור כבר עייף מהמחלה ומהסגרים, אבל הציבור נדרש לא להיפגש, להימנע מהתקהלויות, מכל סוג של התקהלות, ללא שום קונוטציה פוליטית. כולנו ביחד בערבות הדדית ובאחריות כי אלו החיים של כל אחד מאיתנו, אלו החיים של הילדים שלנו, אלו החיים של ההורים שלנו שאולי חלקם עם מחלות רקע".