על גבעת טרשים באזור תל ערד ניצב אוהל גדול מעורות עיזים, בפסי חום ולבן. ילדים מטפסים במעלה הגבעה, בזמן שבאוהל נערכים סידורים אחרונים ליום למידה נוסף בבית הספר המאולתר "המועדון של אבו ג'ודא".

המועדון החל לפעול בשבוע שעבר. "בזמן שגרה הילדים לומדים בבתי ספר בסביבה, בעיקר בכסייפה (היישוב הבדואי הקרוב, י.ש)", מספר עבד אל רחמן, מזקני משפחת אבו ג'ודא. סגירת מערכת החינוך בעקבות התפשטות מגפת הקורונה השאירה את הילדים ללא מענה חינוכי. העובדה שבבתיהם אין מחשבים וחיבור לאינטרנט לא אפשרה להם ללמוד באופן מקוון. "אני צריך לעלות להר הקרוב כדי שתהיה לי קליטה לטלפון", אומר מוחמד אבו ג'ודא.

המועדון של אבו ג'ודא. "ראיתי, התרשמתי, בניתי אוהל והתחלנו". (צילום: יח"צ)

המועדון של אבו ג'ודא. "ראיתי, התרשמתי, בניתי אוהל והתחלנו". (צילום: יח"צ)

לדבריו, "הרעיון הגיע מאחד הסטודנטים, שהתחיל ללמד 5-4 ילדים בחדר קטן, בלי זום ובלי אינטרנט. כי אין לנו תשתית של אינטרנט. יש אלחוטי אבל אין קליטה. ראיתי, התרשמתי, בניתי אוהל והתחלנו".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אבו ג'ודא, מורה לחינוך מיוחד ומתמטיקה, מספר שהתלמידים יזכו במועדון להעשרה והשלמות בלימודי עברית, אנגלית, מתמטיקה וגם ערבית.

"הילדים מבסוטים עד הגג, כי גם להם נמאס"

באוהל, חלק מהילדים יושבים על כסאות פלסטיק וחלקם על שטיחים או מזרנים הפרושים על האספלט המקורצף. בצדדים עומדים כמה לוחות מחיקים. הילדים מתחלקים לקבוצות למידה של 5-4 תלמידים, לפי גיל. חלקם בתוך האוהל, חלקם בחוץ וקבוצה נוספת בחדר קטן הנמצא בסמוך. חלקם סביב שולחן, וחלקם רוכן מעל ספר הפתוח על ברכיהם. המורים והמורות מסתובבים בין הקבוצות.

המועדון של אבו ג'ודא. "עכשיו כשיש לנו את בית  הספר הקטן הזה, הם מבסוטים עד הגג". (צילום: ללא קרדיט)

המועדון של אבו ג'ודא. "עכשיו כשיש לנו את בית  הספר הקטן הזה, הם מבסוטים עד הגג". (צילום: ללא קרדיט)

"המורים כולם מהמשפחה, כולנו גרים בשכונה" הוא מסביר, "יש כאן מורות, יועצות חינוכיות. זה אמר 'אני בא בשמונה', זה מגיע בעשר".

מסביב לגבעה פזורים בתי משפחת אבו ג'ודא. מרחוק נראים בתיה של כסייפה. חם מאוד באוהל, אבל הילדים והמבוגרים מקפידים על עטיית מסכה ועל המרחק הנדרש.

עבד אל רחמן מביט בנעשה במועדון, כשחיוך גדול מרוח על פניו. "וואלה זה מציל את הילדים ומציל את ההורים שלהם", הוא אומר, "כל יום הייתי רואה את הילדים רצים בשטח, אין להם פה חשמל, אין מחשבים, אז הם היו רצים ונופלים וחוצים את הכביש בצורה מסוכנת. עכשיו כשיש לנו את בית  הספר הקטן הזה, הם מבסוטים עד הגג, כי גם להם נמאס".

ב-10:30 כולם יוצאים להפסקה, ואוכלים את מה שהביאו איתם מהבית. כמה  דקות לאחר מכן נאספים הילדים שוב לפעילות יצירה ומלאכת יד עד השעה 12:00. "בארבע חלק חוזרים, אם יש מי שיישב איתם", אומר אבו ג'ודא,  שהעייפות מיום הוראה ארוך ניכרת עליו.

"מקווה שיקומו עוד יוזמות כאלה של הורים אחראים"

ביום הפתיחה ילדי המשפחה התלבשו יפה ובאו ל"כיתה" המאולתרת. באוהל חיכו להם מוחמד ויתר המורים. ראש מועצת אל קסום, סלאמה אל אטראש, הביא  ציוד בסיסי: כסאות שולחנות, עפרונות ומחברות, והבטיח להביא כסאות נוחים יותר.

המועדון של אבו ג'ודא. "תיזכרו שכל אחד מכם יכול אם ירצה להיות רופא, מדען או אסטרונאוט". (ללא קרדיט)

המועדון של אבו ג'ודא. "תיזכרו שכל אחד מכם יכול אם ירצה להיות רופא, מדען או אסטרונאוט". (ללא קרדיט)

"תנצלו את ההזדמנות המיוחדת הזאת ", אמר אל אטראש לתלמידים, "ותיזכרו שכל אחד מכם יכול אם ירצה להיות רופא, מדען או אסטרונאוט".

אל אטראש אמר כי יעודד יוזמות נוספות של הורים בשטח המועצה. לדבריו, ההורים מודאגים ומנסים לצמצם את הפער הלימודי של הילדים, והם מנצלים את העובדה שרבים מבני המשפחה הם מורות ומורים. "אני מקווה שמנהלת הבדואים לא תפגע ביוזמה הזאת ושיקומו עוד יוזמות כאלה של הורים אחראים", הוסיף.

לנימה הזו שותף גם מוחמד אבו ג'ודא. "אני מחכה ששר החינוך יבוא ויראה את התנאים שלנו" הוא אומר בסיום השיחה, "אנחנו שומרים על כל התנאים של משרד החינוך ומשרד הבריאות, עם מסכות ובקבוצות של 5-4".​