״מה שראיתי לקחתי״, מספרת אלה דוידוב שהיתה צריכה להתפנות מביתה בנוף הגליל בשישי בבוקר. לשונות של אש ליחכו את היער הצמוד למרפסת ביתה. ״לקחנו מגבות, משחת ומברשת שיניים וסבון, וגם דרכון, תעודת זהות, כסף וזהב. זו האמת״.

זינה, ביתה הגדולה של אלה, מספרת: ״התעוררתי בבוקר מהריח של העשן. יצאתי לסיגריה וראיתי עשן שחור עולה מיער צ'רצ'יל. למרות הכול עוד הייתי רגועה. אחרי שעה עליתי שוב לגג, וחשכו עיני, הבנתי את המצב. הפאניקה התחילה כשראינו את האש מתקרבת לבית של דוד שלי בסוף הרחוב, ומהר מאוד שמענו ברחוב ניידות שביקשו מאיתנו להתפנות".

משפחת דוידוב – אלה האמא, זינה הבת הבכורה וגל הבן הצעיר – יוצאים ממלון פלאזה נוף הגליללאחר שפונו מביתם שהיה בקו הראשון של האש (צילום: יהל פרג׳)

אלה עבדה במשמרת לילה במפעל פלקס בעיר, ולא ישנה כלל בין חמישי לשישי. היא ומשפחתה יצאו מיד מהבית, והגיעו בצהרי יום שישי לאוהל הקבוע מתחת למלון פלאזה, שם לאט לאט התקבצו 400 תושבי העיר שפונו מביתם, וגם עשרות המתנדבות והמתנדבים מהעיר ועובדי העירייה. "היינו אופטימיים, וחשבנו שנחזור הביתה עוד בלילה, אבל אנחנו מוקפים יער ולא לקחו סיכון, וגם לא נתנו אישור לחזור בגלל העשן", מספרת זינה.

"הילד הקטן הלך למד"א לשאול אם צריך מתנדבים, והגדול לקח את הכלב לחברים", מספרת אלה. "ברוך השם, הבית שלנו לא ניזוק, רק הגינה שמתחתינו. אם לא היה מטוס ריסוס, הבית היה נשרף", מספרת זינה, שלא מפסיקה להחמיא להתארגנות של העיר, המתנדבים וצוותי ההצלה. "צריך להגיד כל הכבוד למתנדבים ולעירייה. התארגנו על כיבוד ושתייה מעכשיו לעכשיו, ארטיקים, משחקים לילדים", מספרת זינה. בנוסף לכל הדרמה, כלב של אחת מהמשפחות שפונו למלון נשך את האח הצעיר גל, "זה היה יום מטורף, מלא אדרנלין, טלטלה".

"לוחמי האש עברו גזע גזע"

"האירוע התחיל ב-7:30 בבוקר והתפתח", מתאר דורון קדוש, רמ"ד המבצעים של מחוז צפון בכבאות והצלה, שתיכלל את האירועים באזור נוף הגליל, תחת פיקודו של מפקד המחוז, טפסר ניזאר פארס. 120 לוחמי אש התמודדו עם הלהבות ביממה וחצי האחרונות, עם סיוע מהתחנות בכל הארץ, ואליהם הצטרפו כוחות משטרה, עובדי הרשויות המקומיות, צוותי מד"א וחיילים מפיקוד העורף.

חפ"ק מטה מחוז צפון של כבאות והצלה (צילום: יהל פרג׳)

"זה אירוע בסדר גודל גדול, כשבמקביל בכל המחוז הצפוני היו 138 אירועים. הוקם צוות מיוחד לנושא החקירה והיא בעיצומה, כך שאי אפשר עוד להגיד מה גרם לשריפות. רק נגיד שאתמול היה יום חם מאוד, ומספיק רק בן אדם שיזרוק סיגריה. לוחמי האש עברו גזע גזע וכיבו על מנת שהאש לא תתחדש, זו עבודה סיזיפית לאור תנאי מזג האוויר".

"עכשיו השריפה במצב של דעיכה, ואנחנו בכיבוי סופי", סיפר קדוש היום אחה"צ, לאחר שלא ישן כל הלילה. "לשמחתנו לא היו נזקים בנפש, רק רכוש, 8 בתים נשרפו ברחוב הגיא והאלונים. שני כבאים התייבשו כתוצאה מהחום, ועכשיו אנחנו מתחילים לשחרר כוחות שיחזרו לתחנות".

"תושבים הגיעו עם החיות, גם להן צריך לדאוג"

ראש העיר נוף הגליל, רונן פלוט, לא נח. הוא מתפעל את האירוע כשלצדו צוות מסור של עובדי עירייה, ביניהם סגן ראש העיר, ד"ר שכורי עוואדה, ואיריס בובליל, מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים. השריפה שבאה מיער צ'רצ'יל ירדה לשכונות הדרומיות, וכ-6,500 תושבים פונו והתפנו. "צריך לזכור שמדובר ביום שישי, חג, קורונה וסגר", מבהיר פלוט, "ברחבי העיר יש 180 חולי קורונה ומאות מבודדים. זה אירוע שלא הייתה לו תכנית עבודה".

אזרחים הגיעו לתעד את היער השרוף בכניסה הצפונית לנוף הגליל (צילום: יהל פרג')

"שלחנו סמס לתושבים שמי שצריך להתפנות שיתפנה, ועברנו עם כלי רכב שכרזו בערבית, רוסית ועברית בשכונות הרלוונטיות", מספר פלוט. לצורך חילוץ האנשים מהבתים התגייסו עשרות מתנדבים מארגונים שונים, מהקיבוץ העירוני של תנועת המחנות העולים 'משעול' ואנשים פרטיים. הם סייעו לתושבים, רבים מהם אנשים מבוגרים, לצאת מהבית בבטחה ולהגיע למקום בטוח.

"כשאתה צריך לפנות, צריך לדעת לאן", אומר פלוט, "בית המלון לא עובד מחודש מרץ, מה עושים?". מלבד הפלאזה נפתחו עוד שלושה מרכזים שקלטו את המפונים, ובהתארגנות מהירה החלו לדאוג לכל הצרכים, למשל בעלי החיים. "תושבים הגיעו עם החיות שלהם, גם להן צריך לדאוג לאוכל, צריך לחשוב על הכול", מספר פלוט, שבשעה הראשונה לקליטת האנשים בפלאזה חצה את הכביש למכולת הסמוכה ורוקן את מדפי החטיפים לטובת המפונים, "בעל המכולת היה בהלם, קנינו את כל החטיפים. הרי בית המלון היה סגור חצי שנה, אין אוכל. התחלנו לספק חבילות עם מזון יבש".

אמיר חנוך, אחראי על ההסעות במנהל החינוך, מסייע לתושבת לחזור לביתה בבטחה (צילום: יהל פרג')

אמיר חנוך ממנהל החינוך בעירייה אחראי בשגרה על מערך הסעות, וגם בשעת חירום. הוא עומד ביציאה מהמלון, שואל את היוצאים אם יש להם איך להגיע חזרה לביתם, ומפנה את מי שצריך אל מיניבוס שהגיע כתרומה, "אנחנו יודעים לתת שירות טוב לתושבי העיר ולתת פתרונות במצבים לא שגרתיים", הוא אומר, "שמחים שסיימנו את האירוע ללא נפגעים. רכוש אפשר לחדש".

"שאלו בווטסאפ מי מוכן להתנדב אז באתי"

את סעד דיאב, 37, תושב נוף הגליל, מנהל האירועים והכנסים של המלון, שבאופן רשמי נמצא בחל"ת, הקפיצו מהבית. "היינו סגורים ממרץ, וכשאמרו לנו שצריך החלטנו שאנחנו נותנים יד, הכנו את החדרים והתחלנו לקבל אנשים. ראיתי הרבה חרדה, אנשים מבוהלים, כמו סוף העולם".

סעד דיאב, מנהל אירועים וכנסים של מלון פלאזה נוף הגליל, מתפעל את צוות המלון שהתגייס לטובת התושבים המפונים (צילום: יהל פרג׳)

"שאלו בוואטסאפ של מרכז הצעירים מי מוכן להתנדב, אז באתי", מספר אלי מקרוב, משוחרר טרי מגבעתי, יליד העיר שהוריו עלו מבלרוס. "אתמול הייתי במתנ"ס ברקוביץ', והבוקר הגעתי לפלאזה, אמרו לנו שצריך מתנדבים שיחלקו אוכל לחדרים, עם ההגבלות של הקורונה, אז עלינו קומה קומה. עשינו כל מני דברים קטנים כמו לעזור לסבתא להביא דברים מהבית ולהרגיע ילדים. ברגע שהכוחות השתלטו על האש אנשים נרגעו, אבל האתגר היה עם המבוגרים. זו עיר של מהגרים ועולים חדשים, מזל שאני דובר רוסית שוטף", צוחק מקרוב. "עיר של אנשים טובים, אוהבים לעזור ולהיות אחד בשביל השני".

אלי מקרוב, חייל משוחרר שהגיע להתנדב ולסייע לתושבים (צילום: יהל פרג')

לילך רוז-וגשל מהקיבוץ העירוני משעול ואיריס בובליל, מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעירייה. שיתוף הפעולה של מתנדבים עובדי עירייה הביא לכך שהתושבים חשו מטופלים (צילום: יהל פרג׳)

לילך רוז-וגשל, 50, מקיבוץ משעול של תנועת המחנות העולים בעיר, מספרת שכשהתקשרה בבוקר למכבי האש הם כבר הכירו את האירוע. "התחלנו לחשוב מה צריך לעשות כדי להגן על עצמנו. הבנו שהשריפה רחוקה, וישר התארגנו כדי לסייע למי שצריך. שתי נערות מהקיבוץ הגיעו והתחילו להפעיל את הילדים. תוך כדי שהיינו פה, הבת שהפעילה את הילדים שאלה מתי אנחנו צריכים גם ללכת לארוז. היה שלב שחששתי מזה, אבל נערכנו במקביל. בעתות כאלה רואים את החוזק, אנשים שמתגייסים ובאים לעזור. כולם פונו, אין הפרדה בין מגזרים ומעמדות".

כ-40 אנשים ממשעול התגייסו לאורך היממה וחצי האחרונות בשלל משימות ואופנים. גם הקהילה היהודית-ערבית שמשעול הוא חלק ממנה, קהילת הבוסתן, נרתמה לסייע. "הקיבוץ העירוני הוא חלק בלתי נפרד ממערך ההתנדבות בעיר, אנחנו ממש מתבססים עליהם גם בסגר הראשון של הקורונה. שותפים מלאים וחלק משמעותי מהעיר", מחמיאה איריס בובליל, מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים, שלא עצמה עין ביממה וחצי האחרונות.

דורון קדוש, ראש מדור המבצעים של מחוז צפון בכבאות והצלה , מצביע על השטחים שנשרפו בצמוד לנוף הגליל (צילום: יהל פרג׳)

שלט קק"ל שנמס בכניסה ליער צ'רצ'יל (צילום: יהל פרג׳)

"אספנו נתונים ואיתרנו צרכים ייחודיים – מי שעם מחלות כרוניות, יצרנו קשר עם משרד הבריאות והבאנו את התרופות בלילה. את החולים הסיעודיים דאגנו שיפנו לבתי החולים", היא מוסיפה על ההערכות המחלקה שלה. "צוות של עו"סיות הגיע מעכשיו לעכשיו כדי לענות על שלל הצרכים. לשמחתי עוד לא היו מקרי קיצון – אנשים היו עוד במצב הישרדות, רק אחר כך האסימונים נופלים".

כרם, גלעד ועוז ממשפחת קפאח הגיעו לפתח המלון ושאלו מה צריך עוד לעשות. כשהבינו שהמלון ריק מתושבים מפונים ואין איך לסייע כרגע, הסכימו לענות על כמה שאלות. "אנשים עמדו לחוצים ברחוב ולא ידעו מה לעשות", מספרת כרם על אירועי אתמול, "שאלנו מי צריך עזרה להתפנות, הרבה דיברו רק רוסית, אז לא ממש הבנו אחד את השני, אבל הצענו מים שהיו באוטו וניסיתי להרגיע". אב המשפחה עוז מוסיף: "יש המון מתנדבים ויש מלא אנשים שיכולים לסייע. התנדבות קשורה לחיים פה בעיר".

"ערבים הצילו יהודים ויהודים הצילו ערבים"

"אני לא מופתע ממש", אומר דר' שוכרי עוואדה, סגן ראש העיר, על שיתוף הפעולה בין הציבורים בעיר בהתמודדות עם האירוע. "אני חי פה בעיר, ו-12 שנים חבר מועצת העיר. מה שמתרחש במדינה זה הניגוד של נוף הגליל – גרים ערבים לצד יהודים. זה לא סיסמאות, בכל חברה יש גזענים, אבל כולם חיים בשלום". עוואדה מספר על 750 חבילות מזון שהגיעו מהחברה הערבית, לצד ביקורים של חברי כנסת מהרשימה המשותפת. "אם מישהו הצית בכוונה צריך לעשות ממנו שווארמה", צוחק עוואדה. "מישהו רוצה לפגוע בבית שלו? 80% מהבתים שנפגעו באופן ישיר שייכים לאוכלוסייה הערבית. מי רוצה לשרוף את אום אל קוטוף? אני חושב שיסתבר שזה כמו שהיה בכרמל".

פלוט מספר על ההתגייסות של המועצות השכנות, ערביות כיהודיות, כפריות כעירוניות, ועל תרומה של 100,000 שקלים מעיריית תל אביב-יפו לטובת מזון לתושבים. "כולם שאלו מה אני צריך, ראש הממשלה התקשר, והשר לביטחון הפנים היה פה, שר החינוך הבטיח ש-400 מחשבים יחולקו לילדים כאן, נהיה העיר הראשונה במבצע החלוקה הזה".

ראש העיר נצרת עלית, ראש העיר פלוט, בפעולה. (צילום: דוברות נוף הגליל)

החצר של משפחת דוידוב בנוף הגליל, אחרי העבודה של מסוקי הכיבוי (צילום: זינה דוידוב)

"מתנדבים ערבים הצילו יהודים ויהודים הלכו להציל ערבים", אומר פלוט כמעט בצעקה, נוכח הכותרות ביממה האחרונה שהכתירו את השריפות כהצתה. "כל מי שמבלבל את המח מאחורי המקלדת – עוד מהקורונה אני רואה שכולם עובדים יד ביד. אני לא מוסמך לקבוע – אם ימצאו ימצאו. תושבי העיר הם תושבים לכל דבר, אתה יודע איזו התגייסות של הציבור הערבי היתה בגל הראשון? משאיות של אוכל הגיעו לכאן, משאית אחרי משאית, מכל המחסנים של כל החברות. אני איש ימין, אבל אני איש ישר, ואני אומר שמה שקורה פה זה יד ביד".​