רגעים ספורים אחרי שהודיעה מנכ"לית משרד האוצר על התפטרותה, פרסם שר האוצר הודעת 'עסקים כרגיל'. ההודעה מסכמת פגישה בה השתתפו יועמ"ש המשרד, אסי מסינג, ומ״מ ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, בה סוכם ש״העבודה על תקציב 2021 תימשך כמתוכנן״ וש״התקציב יוגש לאישור הממשלה בדצמבר השנה״.
העסקים, כמובן, אינם כרגיל. אם את התפטרותו של ראש אגף התקציבים שאול מרידור יכול היה ישראל כ"ץ לנפנף ולייחס אותה לאופיו המרדני ואולי אפילו לייחוסו המשפחתי, התפטרותה של קרן טרנר-אייל, מי שהייתה במשך שש שנים יד ימינו של, נראית אחרת. השניים אמנם הוציאו הודעה משותפת אבל אין טעם להיתמם: טרנר-אייל לא קטעה חופשת לידה בשביל להיות מנכ"לית משרד לחצי שנה. משהו רע קורה בצמרת משרד האוצר.
יתכן שגם יש קשר בין ההתפטרות להודעה. כ"ץ השליך את עצמו על דחיית אישור תקציב 2021 למרץ שנה הבאה. יותר נכון יהיה לומר שהוא השליך את פקידי משרדו על כך. באמצעות היתלות בשיקולים ״מקצועיים״ השתמש שר האוצר בכוחו כדי להכריע מחלוקת פוליטית בין כחול לבן לליכוד. אם התקציב יוגש רק בדצמבר לממשלה, הוא לא יוגש השנה כבר לכנסת, ושנה נוספת תחל בישראל ללא תקציב.
אף גורם רציני במשק לא חושב שצריך לחכות עד מרץ כדי לאשר את תקציב 2021. לא עשרות כלכלנים שהתבטאו בנושא, ולא נגיד בנק ישראל שחוזר מעל לכל במה על הצורך לאשר תקציב בהקדם. אין סיבה שעבודת מטה על הכנת תקציב תימשך חודשיים, במיוחד כשחוק ההסדרים כבר קיים וניתן, לאחר מקצה שיפורים, להניחו על שולחן הממשלה תוך זמן קצר.
את האירוע כולו אפשר היה לפטור כעוד מחול שדים פוליטי חסר חשיבות, אלמלא הייתה לו השפעה מכרעת כל כך על החיים עצמם. פתיחת 2021 ללא תקציב מאושר תדחוף שוב את המשק הישראלי לתקציב קיצוצים ותמנע את העבודה המתבקשת על הבראת הכלכלה בזמן הקורונה. נפילת הממשלה סביב התקציב במרץ 2021 משמעותה שגם בשנה הבאה לא יהיה תקציב מאושר.
סביב התפטרותו של מרידור השתמש השר כ"ץ בביקורת מוצדקת על כוחם העודף של פקידי האוצר. שר האוצר אינו נבחר הציבור הראשון שמתלונן על הכוח חסר הפרופורציה של פקידות האוצר, שכתוצאה ממבנה השלטון ומחולשת הכנסת התעצמה עד כדי הכתבת המדיניות הכלכלית בישראל. אבל בסוגיית התקציב משתמש כ״ץ בביקורת המוצדקת על האוצר בשביל למנוע העברת תקציב מדינה והנזק עשוי להיות הרסני.
