״בגל הראשון היינו סגורים כמעט חודשיים, ועכשיו אנחנו שוב סגורים כמעט חודש, אם נצטרך להמתין עוד חודש וחצי כבר לא יהיה מה לפתוח״, אומר אבי שומר, מנכ"ל רשת צומת ספרים ל׳דבר׳, ״בעלי העסקים פשוט לא יחזיקו מעמד.

״אנחנו מבינים שלא נוכל לעמוד בזה, ואנחנו רואים שהממשלה לא משתפת איתנו פעולה, לא באה איתנו בכלל בדין ודברים. אז אין לנו ברירה, נצטרך לפתוח את החנויות״. שומר הוא גם יו״ר התאגדות רשתות המסחר והאופנה. הרשתות הגדולות הכריזו שיפתחו את החנויות ביום ראשון הבא, בערים שאינן אדומות, לא משנה מה תהיה החלטת הממשלה על הסגר.

אבי שומר, יו"ר התאגדות רשתות המסחר והאופנה, בעלים ומנכ"ל רשת צומת ספרים. (צילום: ורד פרקש)

בצומת ספרים ההכנסות ירדו השנה בכ-70 מיליון שקלים, שהם 20%-30% מהמחזור השנתי.״ככל שהרשת יותר גדולה, ככה יש לה גם יותר הוצאות״, אומר שומר. ״אנחנו משלמים שכירויות להמון משכירים, ארנונה בהמון רשויות, חשבונות, ביטוחים, משלמים למאות עובדים שמחזיקים את המערכות.

״יש לנו גם הוצאות ענק על מלאי שלא נמכר. מלאי שחלק ממנו התאים לשנה הנוכחית ולא יתאים לשנה הבאה וכבר לא יימכר. יש גם עלות ענקית של המכר, ריביות בבנקים, הכל דופק. אם הרשת גדולה, ההוצאות יותר גדולות וההפסדים יותר גדולים בהתאם״.

כמה עובדים הוצאתם לחל״ת?
״אני רואה את העובדים האומללים. ברשתות יש מאות אלפי עובדים בחל״ת, אצלי מתוך 600 עובדים 300 נמצאים בחל״ת, בשיניים אני מחזיק חצי מהעובדים. הם עושים שליחויות, מתחזקים את האתר, גם אותם זה לא פשוט להחזיק. זה אנשים מבוגרים שעבדו בחנויות ועושים עכשיו שליחויות.

אישה מבוגרת בפתח חנות סגורה בגלל הסגר (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

״בנוסף לעובדים, לי יש מאה חנויות מתוכן חמישים נמצאות מחוץ לקניונים ומרכזי מסחר. אני משלם שכר דירה על הנכסים האלה עכשיו. אלה חמישים שכירויות שאני משלם לא לבעלי הקניונים, אלא לאנשים מן השורה. השכירות הזו היא לפעמים ההכנסה היחידה שלהם או הפנסיה שלהם. אני לא יכול פשוט לא לשלם להם. כמה זמן אני יכולה לשרוד ככה? לא קיבלנו ואנחנו לא רוצים פיצויים מאף אחד, אנחנו רוצים לעבוד, רוצים למכור ובעיקר רוצים להחזיר את העובדים שלנו מהחל״ת״.

מורידים גיליוטינה על העסקים הקטנים

המצב שמתאר שומר הוא לא נחלתן של הרשתות הגדולות בלבד. עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב המייצגת את העצמאים והעסקים הקטנים, כתב ביום שישי האחרון ״ממשלת ישראל מנותקת מהמציאות – העסקים הקטנים הפכו בני ערובה!

״זה לא נתפס, שאחרי שיש ביקורת כמעט גורפת של שר האוצר ושרים רבים אחרים, וכן חברי קואליציה ואופוזיציה בוועדת החוקה שוב הממשלה מאשרת כמעט פה אחד להותיר לשבוע נוסף את ההחלטה ההזויה לסגור את העסקים הקטנים עד 10 עובדים ללא קבלת קהל״. כהן מדגיש שהתקהלות של 10 אנשים מותרת במקום סגור, ותוהה מדוע לא מאפשרים לעסקים קטנים של עד 10 עובדים להמשיך לפעול.

עו"ד רועי כהן, נשיא להב, בכינוס חירום לקראת הסגר הכללי. (צילום: להב)

כהן מתאר כיצד בעלי עסקים רבים נאלצים לפתוח את העסקים מתוך ייאוש וחוסר ברירה: ״הממשלה איבדה את דרכה. באיזה מדינה מתוקנת קושרים הפגנות עם פרנסה וקיום כלכלי? העסקים קורסים ובמקום להושיט להם יד מורידים גיליוטינה על מקור פרנסתם. אין מה להתפלא שבעלי העסקים נדחקים לקיר ופונים לפעולות ייאוש של פתיחת העסק למרות ההגבלות, חייבים לעצור את מחול השדים הזה״.

החל״ת הוא לא הפתרון, הוא המחלה

שומר מסביר שההתקבעות על מנגנון החל״ת פוגעת ביכולת של עסקים להיפתח מחדש: ״חל״ת זה אמצעי SOS לתקופה קצרה. ברגע שהתקופה כל כך ארוכה החל"ת הוא לא פתרון, להיפך, זו המחלה. אנשים רוצים לחזור ולא יכולים, אדם שעבד ועכשיו הוא יושב בבית שנה זה דבר שגורם לבעיות נפשיות, גופניות, בעיות בזוגיות.

״בסגר הקודם זה עוד היה בסדר״, אומר שומר, ״תקופה קצרה שחשבנו שתעבור. אבל לעובדים שלי כבר רע בבית, הם רוצים לחזור, רוצים לעבוד. אנשים נורמאלים רוצים לצאת מהבית ולעבוד. הם מאבדים את הביטחון העצמי, הם נשברים.

אז תפתחו בשבוע הבא?
״אנחנו רוצים להיות שומרי חוק, ולא רוצים להיות חלק מהמשחק הפוליטי. האוצר איתנו, יפעת שאשא ביטון בעדנו, האפידימיולוגים ואנשי הבריאות בעדנו; הם יודעים שאין שום הדבקות אצלנו, ואין שום היגיון שאנחנו נהיה בני ערובה. אנחנו גם לא מתכוונים לפתוח בערים אדומות כי העובדים שלנו ובריאות הציבור חשובה לנו״.