המתווה שהציגה אתמול (ראשון) ד"ר שרון אלרעי פרייס ליציאה מהסגר התייחס לפתיחה הדרגתית של מערכת החינוך בהתאם לירידה בנתוני התחלואה. אבל מעבר לעיתוי, מומחים וגופי מחקר בישראל ובעולם אומרים שהשאלה החשובה היא כיצד לנהל את מוסדות החינוך בשגרת קורונה באופן שימנעו התפרצויות המוניות.

״אנחנו יודעים שברגע שהיא נפתחה, מערכת החינוך העלתה את מקדם ההדבקה (R) ב-0.4. זו עלייה משמעותית. אי אפשר לפתוח ככה שוב״, אומרת ד״ר אלרעי פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור, ל״דבר״.

ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראשת בריאות הציבור, ופרופ׳ חזי לוי, מנכ״ל משרד הבריאות (צילום: לע"מ)

״צריך קפסולות קבועות עם מורים קבועים״, אומרת ל'דבר' פרופ' רונית קלדרון מרגלית, חוקרת אפידמיולוגיה באוניברסיטה העברית, ״בלי לערבב ילדים בצהרונים. רצוי שיהיה גם מערך בדיקות ניטור לצוות ההוראה״. הלקח הזה מוסכם על מרבית החוקרים שניתחו את פתיחת מערכת החינוך הישראלית במהלך הקורונה.

לדברי קלדרון מרגלית שמייעצת גם לקבינט הקורונה, ״אם ילד נמצא בקפסולה אחת בבוקר, בקפסולה אחרת בצהרון, ואחר הצהריים הולך לשלושה חוגים, אין באמת קפסולות. בשכבות העליונות, איפשרו לכל תלמיד להשתייך לחמש קפסולות שונות. זה עיוות של משמעות הקפסולות״.

בעולם מנסים ללמוד מלקחי הפזיזות הישראלית

הכשלים של הניסיונות הישראליים במאי ובספטמבר הפכו לסיפור אזהרה ברחבי העולם. ב-4 באוגוסט פרסם הניו יורק טיימס כתבה שניתחה לעומק את ההתפרצות בגימנסיה רחביה, תחת הכותרת "כשהמגפה שככה, ישראל פתחה מחדש את בתי הספר. זה לא הלך טוב".

בפתיחת הכתבה נכתב כי "בזמן שארצות הברית ומדינות אחרות שוקלות בחשש לפתוח מחדש את בתי הספר, ישראל, אחת מהמדינות הראשונות לעשות זאת, ממחישה את הסכנות של התקדמות מהירה מדי. בטוחה בעצמה שניצחה את המגפה, ונואשת לאתחל כלכלה הרוסה, ממשלת ישראל הזמינה את כלל התלמידים לשוב לבתי הספר כבר בסוף מאי".

מאי: אמצעי ההגנה הוסרו בתוך שבועיים בלבד

דו"ח שפרסם לאחרונה מרכז המידע למערכה בקורונה מפרט את הכשלים: ב-3 במאי, לאחר כחודש וחצי בו בתי הספר היו סגורים, חזרו אל בתי הספר תלמידי כיתות א' עד ג' וי"א-י"ב בלבד, במתכונת של קפסולות – קבוצות שאינן נפגשות אחת עם השנייה, ובערים בהן התחלואה היתה נמוכה.

ב-10 במאי חזרו גני הילדים לפעול במתכונת חלקית המבוססת על קפסולות, כשכל ילד מגיע לגן רק בחלק מימי השבוע. במהלך השבוע הזה עלו דיווחים על הידבקות מורה בבית הספר 'נבון' ברחובות.

עובד תברואה מחטא כיתה בתיכון גימנסיה רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ב-17 במאי, שבועיים בלבד לאחר הפתיחה ההדרגתית, הוסרו כל אמצעי ההגנה: כלל מערכת החינוך חזרה לפעול, ללא קפסולות, מלבד באזורים מוגבלים. ב-27 במאי התגלו העדויות הראשונות להתפרצות קורונה בגימנסיה רחביה בירושלים, אירוע בו נדבקו בקורונה 153 תלמידים ו-27 אנשי צוות, שהדביקו אנשים רבים בסביבתם.

ב-4 ביוני, חודש מפתיחת מערכת החינוך, דיווח משרד החינוך על 301 תלמידים ועובדי הוראה חולים (23% מהחולים בארץ באותו הזמן), 13,696 שנשלחו לבידוד (כ-77% מכלל המבודדים המדווחים בארץ באותו זמן) ו-87 מוסדות חינוך שנסגרו בעקבות הדבקות. מפתיחת בתי הספר במאי ועד סוף שנת הלימודים ביוני חלו 775 מורים ותלמידים מקורונה ונשלחו לבידוד 24,000 מורים ותלמידים.

ספטמבר: הקפסולות רוקנו מתוכנן

אחרי שפעלה באופן מצומצם במהלך הקיץ עם קייטנות 'בית הספר של החופש הגדול' לגילאי א'-ד' בלבד, נפתחה מערכת החינוך בספטמבר לשנת לימודים נוספת תחת מתווה שקיבל את הכותרת 'לומדים בבטחון'.

הפעם הגנים וכיתות א'-ב' פעלו כרגיל, כיתות ג'-ד' למדו בקבוצות של עד 20 תלמידים בסיוע כ-10,000 עוזרי הוראה שגויסו למערכת החינוך, וכיתות ה' ומעלה הגיעו לבית הספר במשך יומיים או שלושה בשבוע. במתווה הוגדרו קבוצות לימוד קטנות מהכיתות, אך הוא אפשר לכל תלמיד ולכל מורה להשתתף במספר קבוצות. כפי שאומרת פרופ' קלדרון, ההחלטה הזו למעשה רוקנה את הקפסולות מתוכנן.

תלמידים ביום הראשון ללימודים, ה-1 בספטמבר (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

בספטמבר חלו תוך שבועיים מעל 1,300 תלמידים ומורים, ובמקביל זינקו מימדי התחלואה בכלל הארץ לאלפי נדבקים ביום. מסמך של מרכז המידע הלאומי למערכה בקורונה הבוחן את השפעות פתיחת מערכת החינוך על הזינוק בנתוני התחלואה בספטמבר מצביע על "שונות בין רמות התחלואה השונות במגזרים השונים, כאשר עיקר הזינוק המשמעותי (בתחלואה בספטמבר) התרחש בקרב בני הנוער. העלייה אשר נצפתה בתחלואה בקרב בני הנוער בתחילת ספטמבר הועצמה ביתר שאת עם פתיחת מוסדות החינוך השונים״.

הגילאים בהם חלה עיקר העלייה בתחלואה בתקופה שנבחנה הם 15-17 במגזר הכללי, 12-17 במגזר הערבי ו-12-17 בקרב הבנים במגזר החרדי (שהחלו את לימודיהם ב-21 בספטמבר, סמוך לא' באלול). החוקרים מדגישים ששיעור הבדיקות הגבוה בגילאי מערכת החינוך, וכן העובדה כי כמחצית מהילדים הם חסרי תסמינים, מצביעים על 'תחלואה שקטה' של גילאים אלו, ועל כן "סביר להניח שנתוני התחלואה ביחס לאוכלוסיה זו חלקיים, ותמונת המצב המלאה אף חמורה יותר". ב-17 בספטמבר החליטה הממשלה לסגור את מערכת החינוך לחלוטין, מלבד החינוך המיוחד.

לא מאוחר ללמוד את הלקח

תכנית ברורה, קפדנית ומפורטת להתמודדות עם הפוטנציאל להדבקה בבתי הספר חיונית עכשיו, בניסיון השלישי לפתיחת בתי הספר מאז פרוץ הקורונה. לפי קלדרון מרגלית, הסיכון להדבקה גבוה יותר בקרב השכבות הגבוהות יותר מאשר בגנים, אך הצורך בבידוד אם ילד או גננת נמצאים חיוביים עלול בכל זאת לייצר קשיים בתפקוד הגנים אם הם לא יצליחו לעמוד בקפסולות עם הפרדה אמיתית.

פרופ' רונית קלדרון (צילום: יח"צ)

פרופ' רן בליצר, ראש מכון המחקר של שירותי בריאות כללית, פרסם אמש שורת תנאים שלדעתו משרד הבריאות צריך לדרוש ממשרד החינוך כתנאים לפתיחת המערכת: בדיקות סקר לעובדי חינוך, קפסולות בכל הגילאים, פטור מהתייצבות עבור עובדי חינוך בקבוצות סיכון, ציוד מיגון פנים שקוף לעובדי הגנים, איסור מעבר עובדות בין גנים, אי-ארבוב קפסולות בצהרונים, פתרון להסעות וחוסר פתיחה בערים אדומות. 

ההצעות של בליצר ידרשו תמיכה משאבית. ייתכן שיהיה צריך להרחיב את סגל מוסדות החינוך ולמצוא כיתות זמניות נוספות כדי לעמוד בקפסולות אמיתיות לאורך זמן, בנוסף לעלויות של ציוד מגן שקוף, בדיקות סקר תדירות מספיק כדי לקטוע שרשרות הדבקה, ופתרונות לערבוב תלמידים בהסעות. אם הן ייושמו, ייתכן שישראל תיזכר כמי ששגתה בפתיחת מערכת החינוך שלה, אך למדה את הלקח.