רבים עברו לעבודה מהבית בעקבות משבר הקורונה, אבל מה אם אפשר לא רק לעבוד מהבית, אלא גם לעבוד פחות שעות בשבוע.

הרעיון לקצר את שבוע העבודה המקובל שעומד על כ-40 שעות על פי ממוצע ה-OECD (ובישראל 42 שעות), נמצא על הפרק ברחבי העולם עוד לפני הקורונה. אבל בחצי השנה האחרונה הנושא עולה ביתר שאת, ונראה שיקודם בלא מעט מדינות בקרוב.

חלק מתומכי ההצעה טוענים שהקורונה יצרה תנאים שמאפשרים את המעבר לשבוע עבודה מקוצר, וחלק טוענים שמדובר במהלך שיכול לסייע להתמודד עם משבר האבטלה החמור.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בניו זילנד, גרמניה, בריטניה, איטליה ואירלנד כבר עלו בחודשים האחרונים קריאות לקצר את שבוע העבודה ל-4 ימים בתגובה לקורונה. ראש ממשלת ניו זילנד, ג'קינדה ארדרן, קראה בחודש מאי למעסיקים במדינה לאמץ שבוע עבודה מקוצר בתגובה למשבר. בגרמניה מתקיים בימים אלו משא ומתן על קיצור שבוע העבודה לחלק ניכר מהעובדים במדינה. בישראל מקדמת ההסתדרות את הרעיון לקיצור שבוע העבודה אחרי שנים רבות.

3 סיבות שבגללן דוחפים במדינות המפותחות לקיצור שבוע העבודה.

1. עלייה בפריון

חברות עסקיות שמו לב שבתקופת הקורונה ישיבות וזמני עבודה הפכו להיות קצרים וענייניים יותר. תומכי ההצעה לקצר את שבוע העבודה טוענים שהקורונה הוכיחה את מה שכל עובד משרד יודע מהיום הראשון בתפקיד, את מרבית העבודות אפשר לעשות ביעילות ובזריזות רבה יותר. בייחוד עם ההתפתחות הטכנולוגית.

בחודש שעבר פרסמה הלשכה הלאומית האמריקאית למחקר כלכלי (NBER) מחקר שהוכיח בדיוק את תחושת הבטן הזו. המחקר, שעקב אחרי התנהלות בעבודה של 3.1 מיליון עובדים בצפון אמריקה, אירופה והמזרח התיכון, מצא שעובדי משרד שעברו לעבודה מהבית בעקבות הקורונה השיגו את אותן התוצאות על ידי השתתפות בישיבות רבות יותר, אבל קצרות יותר.

אוניברסיטת קיימברידג', ״ניתן לצמצם את שבוע העבודה מ-40 ל-30 שעות בלי לפגוע בפריון״ (צילום: Piotr Wawrzyniuk / Shutterstock.com)

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' הגיעו לאחרונה למסקנה דומה, וטוענים שאת היקף העבודה שעושה עובד ממוצע היום ניתן לצמצם מ-40 לכ-30 שעות מבלי לפגוע בפריון.

בצרפת, כבר לפני 20 שנה החליטה הממשלה לקצר את שבוע העבודה מ-40 ל-35 שעות. בניגוד לטענה שהדבר יביא לפגיעה בכלכלה הצרפתית, העובדים הצרפתים דווקא מוכיחים את עצמם פעם אחר פעם כיעילים ביותר ב-OECD: על פי הארגון, הפריון לשעת עבודה בצרפת גבוה בלא פחות מ-25% ממוצע האיחוד האירופי.

בשנה שעברה ערכה חברת בת של מייקרוסופט ביפן ניסוי שבו נבדקה השפעת אורך ימי העבודה על פריון העובדים. במסגרת הניסוי קוצר שבוע העבודה ל-4 ימים, והמעסיקים נהנו מעלייה של 40% בפריון עובדיהם.

2. ירידה באבטלה

הרעיון של קיצור שבוע העבודה במטרה להתמודד עם משבר אבטלה חמור נולד בשנות ה-30 של המאה הקודמת. בזמן השפל הגדול נולד שבוע העבודה המקובל היום בן 40 השעות.

קיצור שבוע העבודה בזמן משבר מאפשר ״חלוקה״ רחבה יותר של עובדים. כשהיקף השעות בהן ניתן להעסיק כל עובד מוגבל, מספר העובדים שכל מעסיק יידרש להעסיק כדי, למשל, להרחיב את העסק יגדל.

אלא שהגישה הזו נכונה רק בתנאי ששכר העובדים לא יורד. כדי למנוע מצב שבו הקיצור הופך לקיצוץ, מספר מדינות בעולם כבר מגבשות תכניות מעבר הדרגתיות לשבוע עבודה מקוצר. התכניות מכילות תקופת הסתגלות שבה שכר העובדים נשמר כמו שהוא על אף הקיצור, והממשלה מסבסדת את הפער בעבור המעסיקים.

הטענה של תומכי התכניות מהסוג הזה היא שבעזרת הסיוע הממשלתי ולאורך תקופה של מספר שנים יוכלו להסתגל החברות במשק לרמת השכר הגבוהה יותר – כתוצאה מעלייה בפריון.

ניסוי דומה כבר פועל בהצלחה בעולם במסגרת ״המודל הגרמני״, סבסוד שכר במקום תשלום דמי אבטלה. חברי פרלמנט רבים בבריטניה מבקשים כעת משר האוצר, רישי סונאק, לאמץ מודל של שבוע עבודה מקוצר כדי להתמודד עם משבר הקורונה. המודל המוצא בבריטניה הוא שהממשלה תסבסד את שכר העובדים לאורך 5 ״שנות המעבר״ עד המשק יאמץ באופן גורף שבוע עבודה בן 4 ימים.

3. בריאות נפשית ורווחה

הקורונה חשפה לא מעט בעיות בתרבות העבודה: משעות עבודה ארוכות מידי, דרך זמן מבוזבז ועד ליחס לא מתאים בין שעות העבודה ושעות הפנאי.

עבור רבים הביא איתו הסגר גם זמן ארוך עם הילדים. אמנם מדובר בזמן כפוי, ולא תמיד מהנה, אבל הורים רבים העידו שעל אף הקושי מדובר בחוויה מקרבת בעבורם ובעבור ילדיהם. הקורונה בעיקר חשפה את הקושי לפנות זמן ארוך לבילוי עם הילדים בזמן השגרה שלפני הקורונה.

התחושה הזו לא מפתיעה בהתחשב בזה שישראל היא אחת המדינות בהן עובדים מבלים את הזמן הרב ביותר בעבודה מבין כל מדינות ה-OECD. בדרך כלל עובדים ישראלים נאלצים לדחוס את מרבית זמן הפנאי ליום וחצי של סוף השבוע, אז למה לא להאריך אותו ביום אחד נוסף?