הסופר והמתרגם יהושע קנז נפטר היום (שני), בגיל 83 מנגיף הקורונה. הלוויתו תתקיים בבית העלמין ירקון בשעה 18.30.

"יהושע קנז היה יותר מראוי לקבל את פרס ישראל לספרות כסופר, עורך ומתרגם מוערך ורב פעלים" אמר צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים, "הרומנים שפרסם, סיפוריו הקצרים שכתב והתרגומים הרבים שערך הציבו אותו בלב ליבה של החברה והתרבות הישראלית".

שר התרבות והספורט חילי טרופר: "הצטערתי צער עמוק למשמע הבשורה על מותו של הסופר יהושע קנז כתוצאה מנגיף קורונה. קנז תרם רבות לעולם הספרות, בין השאר בספר המופת 'התגנבות יחידים' שכתב וכן באמצעות עבודות התרגום והעריכה שלו. משתתף בצער המשפחה על לכתו. יהי זכרו ברוך".

קנז נולד בחודש מרץ 1937 בפתח תקווה בשם יהושע גלס. בנעוריו הושפע מהכנענים, ובעקבות זאת שינה את שם משפחתו לשם המקראי "קנז". הוא למד פילוסופיה ושפות רומאניות באוניברסיטה העברית בירושלים וספרות צרפתית בסורבון.

קנז ידוע בעיקר בזכות הרומנים שפרסם, אך היה גם עורך בולט. בשנות השישים והשבעים היה מעורכי הרבעון הספרותי "קשת" ובשנות השמונים ערך עם יורם ברונובסקי את הירחון "מחברות לספרות". כמו כן ערך את מוסף הספרות של העיתון "הארץ".

ספריו תורגמו למספר שפות והיה נחשב לסופר המחובק על ידי הביקורת והממסד הספרותי בישראל. את סיפוריו הקצרים הראשונים, בראשית שנות השישים, פרסם ברבעון "קשת" תחת שמו הספרותי "אבי עתניאל", ורמז בכך לשופט המקראי הקדום עתניאל בן קנז.

קנז היה מתרגם מצרפתית שירים וסיפורים (של אונורה דה בלזאק, למשל), ומתחילת המאה ה-21 עבד על פרויקט תרגום ספריו של הסופר הבלגי ז'ורז' סימנון. עד היום פורסמו (בהוצאת "עם עובד") תרגומיו לספרים: "האיש שצפה ברכבות", "מדרגות הברזל", "שעת הפעמונים", "מכתב לשופט", "מותה של בל", "מכת ירח".

ב-1997 זכה בפרס ביאליק לספרות. בין ספריו: "התגנבות יחידים", "אחרי החגים", "האישה הגדולה מן החלומות", "מחזיר אהבות קודמות" ו"שירת המקהלה".