שלוש אחיותיו הגדולות של סורפל (מלאך באמהרית) עלמו (25) מחיפה, מחכות כבר 14 שנה לאפשרות לעלות לישראל. החלטת הממשלה מהיום (שני), לאפשר ל-2,000 ממתינים במחנות באתיופיה לעלות לארץ, נוסכת בו ובהן תקווה. "אני מצפה ממשלת ישראל שתיישם את ההחלטות שלה, אני מוצא את עצמי יושב לבד בחג, אין משפחה, אין כלום", הוא אומר.

עלמו עלה לישראל ב-2006 עם אחותו הקטנה ווסן ואביהם אספה עלמו, שהלך מאז לעולמו. אמו נפטרה כשהיה בן שנה, ובכפר בו נולד, קולדבה שליד גונדר, השאיר עלמו שלוש מאחיותיו הגדולות מצד אביו, אמלוורק, ימסרץ ונתנאל. "אמרו לנו שבגלל שהן בגירות, מעל 18, הן יעלו אחרינו. עברה שנה, ואף אחד לא ענה לנו מתי זה יקרה", הוא מספר. "הגענו ישר למרכז הקליטה בקריית שמונה, ואחר כך אבא הצליח לקנות במשכנתא בית בחיפה. אבא טיפל במסמכים שלהן, והצליח להשיג אפילו בקשה באמהרית, אבל אמרו לנו שאי אפשר לתת תשובה בנושא. מאז אנחנו מחכים. אבא לא זכה לראות אותן פה בארץ", הוא אומר בכאב.

סורפל עלמו בזמן שירותו הצבאי, ואביו אספה ז"ל (צילום: אלבום פרטי)

עלמו, שיחל בקרוב את שנתו השנייה כסטודנט למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, הוא יו"ר התא להעלאת יהודי אתיופיה, ולצד ההתרגשות מההחלטה היום, הוא שבע הבטחות של הממשלה, מה גם שהוא אינו בטוח אם אחיותיו נמצאות ברשימה. "הן עומדות בקריטריונים של ההחלטה עכשיו, אבל למשפחות לא אומרים מי ברשימה, ולא יודעים מה קורה. החלטה 716 מ-2015 אומרת שכולם יעלו עד 2020, עצוב לי מאוד שמשחקים באנשים. מי שנפגע מהסיפור הזה אלו המשפחות, אנחנו מאבדים אנשים שם, הם מתבגרים, זה לא לנצח, ובתקופה הזאת המצב שם על הפנים".

המצב באתיופיה בזמן הקורונה התדרדר, והוא משפיע על הביטחון האישי ועל מחירי המזון שהאמירו. לדבריו של עמרו, יכולתן של המשפחות לסייע כלכלית לקרוביהן מהארץ, הולכת ונשחקת. "אני בקשר הדוק איתן מאז שאבא נפטר. אני שולח כסף, מטפל בבירוקרטיה, וגם מחזיק את הבית כסטודנט, זה לא פשוט".

כמו משפחות רבות שקרוביהן ממתינים במחנות באתיופיה, עלמו זועם על האופן בו התקשורת מסקרת את הנושא. "ברור שהמספרים מתנפחים", הוא עונה לאלו שטוענים שלמרות טפטופי העלייה, מספר המחכים במחנות רק עולה. "משאירים אנשים 20 שנה ככה, אז עושים ילדים. קיבוץ גלויות תקף לכולם. יתרה מזאת, העלייה מברית המועצות, שלא נדרשת גיור לחומרה, להם מותר לעלות בלי זה. למה כשמדובר ביוצאי אתיופיה צריך את הקריטריונים? החברה הישראלית לא רוצה יהודים שחורים". לדבריו, אחיותיו החליטו שלא להקים משפחות בזמן ההמתנה, כדי להקל על העלייה לישראל.

גם על השימוש במושג 'פלאשמורה' הוא כועס. "הם כמו ספרדים אנוסים. זה אותו הדבר. פשוט להם התמזל מזלם והם לבנים. מדובר בקללה כמו יהודון, שהנוצרים השתמשו בה כלפי היהודים שנאלצו להתנצר. נפעל בכל האמצעים עד שאחרון האחרונים יעלו לישראל ויתאחדו עם המשפחות שלהם".

עלמו מקווה שתהליך הקליטה יעשה בצורה חכמה ומושכלת יותר משקרה במקרים קודמים. "בסופו של דבר צריך לעשות קליטה נכונה, צריך להכין תכנית תעסוקתית, שלא יעשו את אותה הטעות כמו איתנו, שעשו רק גיור. צריך לתת לעולים החדשים את הכלים שיוכלו להתנהל, בסופו של דבר אתה רוצה שאנשים יתפתחו".

"אם המדינה תרצה את עזרתנו, ניתן", אומר עלמו על הליך הקליטה. "אבל לדעתי למדינה יש את כל המשאבים להעניק את מה שכל העולים צריכים, הם צריכים לעשות את העבודה ב-100%".​