"בקיץ, עצם זה שבני הנוער לא נמצאים באיזושהי מסגרת, עצם זה שהם בחופש, שהם נמצאים במקומות שהם חשופים לבעיות, למשל, כשקבוצת בני נוער יורדת לאילת לבד, הם הולכים לטיילת, ברור לגמרי שזה מוביל למצבים בסיכון" אמרה ל'דבר ראשון' אורית שטרנברג, ראשת אגף הדרכה ומידע ברשות למלחמה בסמים ואלכוהול. "אלו מצבים שנמצאים כל הקיץ, את רואה שתיית אלכוהול מופרזת, את רואה שימוש בסמים, את רואה מצבים של הגעה לערפול מוחלט כתוצאה משימוש בסמים או באלכוהול".

על אף העובדה שלא נמצאה כל סטטיסטיקה רשמית בנושא, העדויות מהשטח מובהקות. הנוער מבלה את חופשת הקיץ ברחובות, בפארקים ובחופי הים. הרחק מעיניהם של המבוגרים וללא מסגרת. שטרנברג סיפרה כי "רק שלשום, לדוגמה, פינינו ממועדון באילת שתי נערות, אחת באמבולנס. אם אנחנו לא היינו, לא בטוח שהילדה הייתה נשארת בחיים".

כדוגמה מוצלחת לפעילות מניעה של התנהגות מסוכנת, שטרנברג מציינת את הווילג' לנוער בנהריה. "ראש העירייה בנהריה, ז'קי סבג, הקים את הווילג', כדי למנוע ונדליזם בקיץ. במקום להשקיע מיליון שקל בתיקון כל תוצאות הוונדליזם הוא עשה בדיוק את הפעילות ההפוכה, והעביר את התקציב לפעילות המונעת ונתן לנוער כל לילה פעילות".

הוילג' בנהריה. צילום: דבר ראשון.

הוילג' בנהריה. צילום: דבר ראשון.

"נותן לנוער תחושת ביטחון"

הווילג' בנהריה הוא מתחם ענק של פעילויות והפעלות לנוער. במקום מתקיימות הופעות, הרצאות ומסיבות לנוער. הוא פועל חמישה ימים בשבוע, במשך שישה שבועות, לאורך יולי-אוגוסט. הפעילות מתחילה בשעות הערב ונמשכת עד השעות הקטנות של הלילה. עיריית נהריה משקיעה, יחד עם גורמים נוספים, כ-2.5 מליון ש"ח בתפעול המתחם ובשירות הסעות אליו וממנו בכל ערב. הפעילויות ושירות ההסעות הם ללא תשלום, והמזנון הפועל במקום, מסובסד.

"נחמד פה מאוד אבל זה כבר לא לגילנו, אנחנו באות רק להופעות מסוימות, למרות שכן מנסים להתאים את זה גם לגיל שלנו," סיפרו ל'דבר ראשון' יובל, עדה ושקד, בנות 16, שישבו במתחם ה'זולה'. שלוש הנערות, שהגיעו למתחם גם בשנים קודמות, סיפרו שהווילג' תורם לנוער בעיר. "שלא יהיה משעמם בחוץ, שלא סתם יסתובבו בחוץ ויהיה להם איפה להיות," אמרה שקד. עדה חיזקה את דבריה והוסיפה כי הווילג' חשוב "כדי שנערים לא יסתובבו איפה שהם לא צריכים. כדי שיהיה להם איפה לבלות בחופש". שלושתן אמרו, חד-משמעית, כי הווילג' גם מונע התנהגות מסוכנת של "אלימות, עישון, אלכוהול". ועל אף שציינו שיש מה לעשות בנהריה, לתחושתן זה טוב שיש מתחם פעילויות מגוון.  הנערות הסכימו פה אחד שבכל עיר צריך מתחם כמו הווילג'. "כולם כאן אוהבים את זה, זה מרים את הרמה של העיר, של הנוער בעיר," אמרו.

יובל, עדה ושקד. צילום: דבר ראשון.

יובל, עדה ושקד. צילום: דבר ראשון.

עומר בן נון, בן 16, הגיע בפעם הרביעית לווילג', הוא ציין במיוחד את העובדה שיש במקום מדריכים בוגרים קבועים, "אתה יכול להיפתח איתם. לפעמים אתה לא רוצה לספר להורים או למישהו, ויש מדריך שהוא כמעט בן גילך ואתה מספר לו את הסיטואציה עם חברה או דברים כאלה, וזה מאוד עוזר". גם הוא מדגיש את חשיבותו של הפרויקט במניעת התנהגות מסוכנת. "זה נותן לנוער תחושת ביטחון שהמקום סגור, אתה יודע שאתה יכול לבוא לפה ולא יקרה לך כלום, המקום מאובטח, סגור ויש מדריכים בכל מקום, אין פה אנשים שנכנסים עם שתייה ואסור להיכנס עם דברים חדים, וזה מקום שאתה יודע שהוא הכי בטוח בעיר שלך שאתה יכול לבלות בו בלילה," סיפר.

נהריה וילג'. צילום: פלאש 90

נהריה וילג'. צילום: פלאש 90

"אני חושב שנוצר כאן מוסד שהוא ממש חיוני לעיר, שגם הורים יודעים להגיד שזה מקום שאפשר לשלוח אליו את ילדיהם והוא בטוח ומוגן ויש מדריכים," אמר שלום חלפון, בן 28, מנהל מועדון הנוער 'הביט בוקס' בעיר ורכז חינוכי במתחם, "גם הרבה בני נוער מצפים לרגע שהם יוכלו להגיע למתחם אז זה חיוני". לדבריו, המתחם לא מונע לגמרי התנהגות מסכנת, אך לדעתו הוא "מצליח להפחית ונדליזם ושוטטות, סך הכול הנערים מסתובבים בעיר כשהם לא כאן, אבל בטוח שעצם זה שיש להם משהו כל ערב, שמעסיק אותם, שנותן להם מענה, שמאפשר להם מפגש חינוכי מפחית משמעותית".

שירה שטרית, מנהלת היחידה למאבק בסמים ואלכוהול ו'עיר ללא אלימות' בעיריית נהריה, הסבירה כי הצוות החינוכי במתחם מורכב מהמדריכים הקבועים במועדונים בעיר, זאת כדי לשמור על רצף חינוכי לאורך כל השנה.

ראש העירייה נהריה, ז'קי סבג, אמר כי "בראש ובראשונה אנו חושבים ודואגים לבריאות וביטחון ילדינו בחודשי הקיץ. מכאן בא הרעיון של יצירת מתחם רק עבורם, בו הם יכולים ליהנות ולהעביר את זמנם תחת פיקוח של גורמי החינוך. אני מאחל לבני הנוער קיץ שקט, מלא בכיף, בשמחה ובהנאה".

חופש מסוכן

עשרות תכניות למניעת התנהגות מסוכנת של בני נוער מופעלות בחודשי הקיץ ברחבי הארץ, מיליונים מושקעים על ידי משרדי ממשלה, רשויות, ארגונים ועמותות כדי ליצור סביבה בטוחה לבני הנוער. את היקף תופעת ההתנהגות המסוכנת – פשיעה, צריכה מוגזמת של אלכוהול וסמים, הטרדות והתנהגות מינית מסוכנת, ונדליזם, שוטטות וקטטות – קשה למדוד.

אורית שטרנברג, מהרשות למלחמה בסמים ואלכוהול הסבירה כי "המדידה היא מאוד בעייתית בעיקר כי הנתונים שהמשטרה מספקת הם חלקיים, סופרים רק תיקים שנפתחו וצריכת אלכוהול היא לא עבירה פלילית. סמים שזו עבירה פלילית, וונדליזם זה טיפול מותנה כך שלא נפתח תיק וזה לא נספר. "אני לא רוצה לתת אחוזים", ממשיכה שטרנברג, "אבל בטוח שיש עלייה ביותר מ-50 אחוזים במצבי סיכון, כי אם ילד לא צריך לקום בבוקר לבית ספר וללמוד ברור לחלוטין שמצבי הסיכון גדלים," הוסיפה.

על פי המשטרה, אלימות בקרב בני נוער היא תופעה חברתית המחייבת טיפול רב מערכתי, והמשטרה טוענת כי היא הציבה את הטיפול בנושא פשיעת הנוער בראש סדר העדיפויות. על פי נתוני המשטרה בשנים האחרונות הוגשו מדי שנה מאות כתבי אישום כנגד בתי עסק המספקים אלכוהול לקטינים והושמדו או נשפכו עשרות בקבוקי אלכוהול. לצד אכיפה, המשטרה פועלת בהיבט המניעה וההסברה ומפעילה פרויקטים קהילתיים בהשתתפותם של אלפי בני נוער בסיכון, להוצאתם ממעגל הפשיעה והשבתם למעגל החיים הנורמטיבי, דוגמת פרויקט "מיל"ה" (משטרת ישראל למען הנוער). במשטרת ישראל ציינו כי בשנים האחרונות הנתונים מצביעים על מגמת ירידה בהיקף עבירות האלימות בקרב בני נוער.