שורה של ארגונים חברתיים פנו לשר העבודה והרווחה, איציק שמולי (העבודה), בבקשה לבחון מחדש את ההסדר המוצע לתשלום לעובדים בגין ימי בידוד, על חשבון ימי המחלה שלהם. הארגונים טוענים כי הסדר שכזה עשוי להותיר עובדים מוחלשים שייכנסו לבידוד ללא ימי מחלה זמינים למקרה של מחלה עתידית.

על המכתב חתומים ארגון 'קו לעובד', האגודה לזכויות האזרח בישראל, איתך – معك – משפטניות לצדק חברתי וכן הקליניקות לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי. הארגונים מחדדים כי יש חשיבות גדולה להסדרת סוגיית התשלום לעובדים בימי הבידוד, אך כי הם סבורים שאין להישען על מודל דמי המחלה במתווה החדש, ולבחור במודל שאיננו בא על חשבון ימי המחלה, או לכל הפחות, כזה המותיר לעובד מינימום של ימי מחלה צבורים. "לנושא זה חשיבות עליונה מבחינת בריאות הציבור שכן פתרון שמותיר עובדים חלשים ללא ימי מחלה צבורים יעודד עובדים להגיע חולים למקום עבודתם".

הארגונים מבהירים כי הסדרת סוגיית התשלום לעובדים בבידוד רלוונטית בעיקר לעובדים בעבודות פיזיות ובעבודות מול קהל שאינן יכולות להיות מבוצעות מהבית, סקטורים שחלקם מתאפיינים בעובדים המועסקים בהעסקה לא יציבה, במשרות חלקיות ועם צבירה מועטה של ותק שכתוצאה ממנה מתקשים העובדים לצבור כמות משמעותית של ימי מחלה. עוד הם מציינים כי עובדים אלו, מטבע עבודתם, חשופים גם לאפשרות שייכנסו לבידוד מספר פעמים, זאת בשעה שמכסת ימי המחלה לעובד בעל ותק של שנה אחת הוא 18 בלבד (ועוד 8 בגין מחלת ילד).

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"ימי המחלה נועדו בראש ובראשונה להגן על העובד בתקופת מחלה אמיתית שלו או של בני המשפחה הקרובים שלו, בין אם מחלת הקורונה ובין אם מחלה אחרת".

אמנם, על פי ההסדר המתגבש עובד שמיצה את ימי המחלה הצבורים שלו יהיה זכאי למימון ימי בידוד (באמצעות שיפוי מעסיקו ובהיקף של 70% החל מיום הבידוד הרביעי), "אך אם לאחר תום תקופת הבידוד יחלה במחלה כלשהי, הוא או בני משפחתו, הוא לא יהיה זכאי למימון כלשהו של ימי מחלה בפועל".

הארגונים מדגישים כי בג"ץ עצמו התייחס לסוגיה, כאשר הורה לבטל את הסדר 'תעודת המחלה הגורפת', מכוחו שולמו עד היום ימי הבידוד על חשבון ימי מחלה, תוך שהוא מחדד כי עובד בבידוד איננו חולה, והוא מסוגל לבצע את עבודתו, אך הוא נדרש על ידי המדינה להישאר בביתו משיקולים של בריאות הציבור.

עוד קוראים הארגונים להעניק הגנה מיוחדת למי שנכנס לבידוד בעקבות מגע עם חולה מאומת במקום עבודתו ולשפותו בגין ימי הבידוד כבר החל מהיום הראשון ובאופן מלא. "הדברים נכונים במיוחד כאשר מדובר בעובדים חיוניים שהמדינה מעוניינת בהמשך עבודתם גם בתקופות סגר, ושחלק ניכר מהם עובדים במקומות הומי אדם כמו מרכולים או בתי מרקחת".

עוד הם מציינים כי במקרים כאלה, ישנה סבירות כי עובדים רבים יידרשו להיכנס לבידוד וכי גם מהיבט זה, ראוי שהמדינה תהיה זו שתישא בעלויות הבידוד הנובע מעבודה חיונית והנטל לא ייפול על כתפי המעסיק.

ההסדר המוצע על ידי המדינה, ואשר הוסכם מול נשיאות המעסיקים והעסקים ומול ההסתדרות הינו כי ימי הבידוד אכן ישולמו על חשבון ימי המחלה הצבורים של העובד, אך המדינה תישא במחצית מעלות ימי המחלה המשולמים על ידי המעסיק. כמו כן הוסכם כי עובד שאין לזכותו ימי מחלה צבורים, יקבל בכל זאת 70% משווי יום מחלה בגין יום בידוד, שישולמו במלואם על ידי המדינה. הארגונים קוראים לשקול מנגנון דיפרנציאלי לתשלום לעובד שאין ברשותו ימי מחלה צבורים (על חשבון המדינה), בדומה למנגנון הקיים בתשלום דמי אבטלה, שכן לדבריהם, עובדים אלו הם על פי רוב העובדים המוחלשים ביותר בשוק העבודה הישראלי.

בדומה לחופשת מחלה רגילה, על פי ההסדר המוצע לא יקבל העובד שכר בגין היום הראשון לבידוד, ובימים השני והשלישי יקבל 50% שכר בלבד. הארגונים הצביעו על כך שפעמים רבות עובדים נשלחים לבידודים קצרים ולא ל-14 יום. כך, לדבריהם, עשוי להיווצר מצב בו חלוקת הנטל בין המדינה, העובד והמעסיק נוטה לרעת העובד. לדוגמה, עובד היוצא שלוש פעמים לבידודים בני ארבעה ימים ישא בעלויות שישה ימי בידוד, מחצית התקופה, בעוד המדינה והמעסיק ישאו כל אחד מהם בעלות שלושה ימי בידוד בלבד. לפיכך ביקשו לקבוע מנגנון לחלוקה הוגנת של הנטל, כגון שהעובד ישא דווקא בעלות הימים ה-13 וה-14 לבידוד, ולא בימיו הראשונים.

בג"ץ נתן למדינה ארכה להסדיר את חקיקת ההסדר החדש עד ה-28 באוקטובר, כך שיחול רטרואקטיבית כבר מה-1 באוקטובר. במידה והליך החקיקה לא יושלם עד מועד זה, עשויים עובדים ועובדות הנכנסים לבידוד למצוא עצמם ללא כיסוי בגין תקופת הבידוד.