נייר עמדה של האוניברסיטה העברית ובית החולים האוניברסיטאי הדסה שפורסם היום (שלישי) קורא לחזרה לפעילות של מערכת החינוך. "אין כל ספק כי ילדים צעירים עד גיל 10 אינם המנוע למגיפה", קובע הדו"ח. המסמך מדגיש שפתיחת מערכת החינוך לא הייתה הגורם להתפרצות המחודשת של המחלה בספטמבר ושחידוש הלימודים בבתי הספר עד כיתה ד' הוא הכרחי ואפשרי; ילדים עד גיל 10 אמנם מסוגלים להדביק, אך עושים זאת בשיעורים נמוכים משמעותית.
הדו"ח עקב אחר היקפי התחלואה בגילאים הנמוכים, מהחזרת מערכת החינוך בתום הסגר הראשון, ב-3 במאי, ועד סיום החופש הגדול, ולא זיהה התפרצות בגילאים הללו. עוד מצאו החוקרים כי בעיר ירושלים, בה נמצאת מערכת החינוך הגדולה בישראל, עם מעל ל-300 אלף ילדים ובני נוער, בכל שלושת המגזרים ילדים קטנים היוו שיעור קבוע בתחלואה בעיר ולא גורם מאיץ לתחלואה. בנוסף מציינים החוקרים כי מאז פתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי, מגמת התחלואה במגזר התאפיינה דווקא בירידה חדה.
הדו"ח מייחס את העלייה ברמות התחלואה שנצפתה עם פתיחת שנת הלימודים ליציאה לחופשות המשפחתיות ופתיחת הישיבות באמצע חודש אוגוסט, וגורס כי אינה קשורה לפתיחת שנת הלימודים עצמה. על-פי בדיקת כותבי הדו"ח, גם בדנמרק, שוודיה ובריטניה מערכת החינוך לא היוותה זרז לעלייה בהיקפי התחלואה.
על-פי משרד הבריאות, הלימודים בגנים יתחילו ככל הנאה כבר ביום ראשון הקרוב, כאשר תלמידי א' עד ד' יצטרפו אליהם ב- 1 בנובמבר. בגלל היקף הבידודים המתרחש במערכת החינוך בכל השכבות, ממליץ הדו"ח ליישם את שיטת לימוד הקפסולות גם בשכבות א'-ב', למנוע לחלוטין מעברים של מורים בין כיתות, ולהגביל ככל הניתן מפגש בין מורים בחדר המורים.
נייר העמדה מצטרף לעמדות מומחים שהוצגו בישיבות ועדת החינוך בכנסת בשבועות האחרונים, וכן לעמדות משרדי האוצר והחינוך. היעדר מסגרות לילדים קטנים פוגע בנסיונות שיקום הכלכלה הן בגלל הצורך של הורים לילדים קטנים לצאת לעבוד, כולל פגיעה מועצמת במשפחות מוחלשות ואמהות יחידניות. מחסור במסגרות נאלץ הורים, ביניהם עובדי מערכת הבריאות, לשים את ילדהם אצל סבים וסבתות ובכך לחשוף אותם לסכנה והנזקים לטווח הארוך נעמדים בהפסד של 1% לתוצר כתוצאה מאבדן ארבע שנת לימודים לדור שלם.
