בגרמניה ישקיעו 130 מיליארד אירו ביציאה ממשבר הקורונה, 50 מיליארד מתוכם בהשקעה ממשלתית בבינה מלאכותית, תעשיית רכב ירוקה וטכנולוגיות שיסייעו למשק הגרמני לעבור לשלב הבא.

בצרפת הכריזו על תכנית כלכלית עד לשנת 2030, הכוללת השקעות ציבוריות במיליארדים וגיוס 160,000 עובדים נוספים למגזר הציבורי. ובישראל? אחרי מאמצים רבים, בסוף השנה אולי יעבור תקציב לשבוע ימים.

המשבר הכלכלי דוחף את המדינות המפותחות בעולם לפתרונות כלכליים יצירתיים ואגרסיבים. התפרצות הנגיף היא אירוע היסטורי, כזה שיכול לעצב מחדש את הסדר העולמי, והאופן שבו כלכלות העולם מתמודדות איתו יקבע את מקומן ביום שאחרי.

על פי תחזיות קרן המטבע שפורסמו אתמול, המיתון בישראל הוא נכון לעכשיו חמור קצת יותר אשר ממוצע המדינות המפותחות. אבל הוא חמור פחות מזה של גרמניה, צרפת ומהממוצע של מדינות אירופה. ישראל נכנסה למרוץ ההתאוששות מהמשבר במצב כלכלי טוב; אבל התחילה לאט, בחבילות תמריצים מהוססות, ועד שכמעט הדביקה את הקצב, היא קושרת לעצמה כעת את שתי הרגליים בתסבוכות פוליטית כלכלית. 

על פי לוח הזמנים שהציג שר האוצר, מדינת ישראל עומדת להיכנס ל-2021 בלי תקציב מאושר. שנה נוספת שתפתח עם תקציב המשכי של 1 חלקי 12. כ"ץ טוען שהתקציב יעבור במרץ, אבל צריך לזכור שהסיבה שהוא נדחה מלכתחילה היא כדי להיות חלון יציאה נוסף מממשלת האחדות. מרץ יכול להיות רק ההתחלה: אם ישראל תלך לבחירות, התקציב הבא שיעבור יהיה בערך באוקטובר 2021. שלוש שנים וחצי מאז מרץ 2018, אז אושר תקציב המדינה האחרון, לשנת 2019.

את התסריט של תקציב המשכי ״זכו״ אזרחי ישראל להכיר מקרוב השנה: עמותות שמקוששות נדבות, משרדי ממשלה שלא יכולים לתכנן, תכניות מוקפאות, וכמובן – קיצוץ בפועל של הוצאות המדינה. הרעיון שניתן לאורך זמן להתנהל במסגרת של 1/12 כאשר כל חודש מחולק מחדש התקציב למשרדים, כשהיכולת לקבל החלטות ולקבוע סדרי עדיפויות שואפת לאפס, יכול להחזיק תקופה קצרה. הפיכתו של התקציב ההמשכי לשיטת עבודה היא קטסטרופה.

מה שרע בשגרה, רע עוד יותר בזמן מגפה עולמית. תכניות הסיוע למשק, המענקים, ההלוואות, החל"ת, כל אלו כלים טקטיים. כלים שאמורים לסייע למשק לתמרן במעבר שטח נחות, ולהתגבר על המכשול הבא. קצת ימינה, קצת שמאלה, וצולחים אותו. תקציב המדינה הוא עמוד השדרה האסטרטגי של המערכה כולה. הוא מה שמאפשר את עצם קיומן של היחידות בשטח. ההתאהבות בטקטיקה, ואובדן האסטרטגיה והתכנון לטווח ארוך, הן בשורות גרועות למדינת ישראל.

ההחלטה לא להעביר תקציב משדרת לשווקים, לציבור ולמשקיעים שמדינת ישראל איבדה את היכולת לקבוע סדר עדיפויות, לקבוע כיוון ולצעוד בו שנים קדימה. ממשלת ישראל לא מסוגלת להכריע, לא מסוגלת להשקיע. היא מתפעלת את ההווה.

יש אירוניה מסוימת במצב הנוכחי. החלטת המחוקק שחוסר הצלחה בהעברת תקציב תביא לפיזור הכנסת, היתה אמורה לחזק את מעמדו של התקציב. אבל נכון לעכשיו התקציב הפך לבן ערובה של רצון השרים להבטיח את קיומה של הממשלה.