ענת איילון (24) וימית רייזמן (24) הן שותפות לדירה בשכונה ד' בבאר שבע. ענת לומדת פסיכולוגיה וספרות עברית בבן גוריון, וימית לומדת פסיכולוגיה וחינוך. כשעברו לגור יחד לפני שנה, לא ציפו שזו תהיה שנה כל כך אינטנסיבית אחת עם השניה, עם שני סגרים משותפים. ובכל זאת, לאחרונה הן החליטו לחדש יחד את החוזה לשנה נוספת.
הכרתן לפני המגורים המשותפים?
ענת: "האמת היא שלא. ימית הכירה את השותפה הקודמת שלנו, שעזבה לאחרונה, משם נוצר הקשר".
התלבטתן אם לנסוע להורים לסגר?
ענת: "לקראת הסגר הראשון היינו שתינו אצל ההורים והתלבטנו מה לעשות. דיברנו על זה בניינו, אבל זו גם הייתה החלטה הגיונית לחזור יחד לדירה. לא רצינו להישאר כל הסגר אצל ההורים, פה זה הבית שלנו".
ימית: "בסגר השני ממש דיברנו על זה. ידענו שאם אחת מאתנו לא תישאר גם השניה לא תישאר אז סיכמנו שנשאר ביחד. אני התלבטתי על זה כי אחותי בדיוק התגייסה, והיה גם את החגים שחשוב לי לחגוג. אבל החלטנו שנחגוג ביחד".
איך אתן מסתדרות בסגר?
ענת: "אני חושבת שהסגר הזה ממש שונה מהסגר הקודם. ההגבלה למרחק של קילומטר היא הרבה יותר נחמדה מההגבלה ל-100 מטר או אפילו ל-500. זה נותן יותר מרחב. בסגר הקודם גם היינו כל הזמן בלימודים בזום, ועכשיו יצא שאין לימודים – אז זה קצת יותר מזכיר את החופש הגדול, רק ששתינו בבית. התחלנו אפילו לדבר אותו הדבר".
ימית: "התחלנו להשלים אחת לשניה את המשפטים".
אז איך מעבירות את הזמן?
ימית: "בסגר הראשון ניסיתי ללמוד עמידת ידיים. עשיתי כל יום ולא יצא מזה כלום".
ענת: "אני ניסיתי לעשות אתגר 30 הימים של יוגה – אבל בסוף עשיתי רק 3…"
ימית: "אנחנו כל ערב יושבות ביחד בסלון. לפני זה כשהיו לכל אחת את הלימודים שלה, אז גם היה לכל אחת את הלו"ז שלה. עכשיו אנחנו יושבות יחד ממש כל ערב. התחלנו לראות יחד סדרות".
ענת: "אני בענייני ה-Rewatch, אז אנחנו רואות יחד את קומיוניטי, בנות גילמור. הרבה ריאליטי טראש שלא נפרט כי לא נעים".
ימית: "כדי שיהיה מעניין לקחנו חתולה לאומנה. אנחנו קוראות לה טינופת, אבל זה רק כי היא עוד גורה. בסוף השבוע הקרוב נעביר אותה לחברה שלנו שנכנסת לדירה".
ענת: "אנחנו גם הולכות ל'מסיבות זום'. יש די-ג'יי ששם מוסיקה, ואנשים רוקדים בסלון שלהם. כל פעם מציגים אנשים אחרים על המסך הגדול, וגם עושים מעין 'משימות' – 'מי שיעשה ככה וככה יקבל משלוח של עוגיות לבית'. זה כיף ומשעשע, לא כמו מסיבות אמתיות, אבל גם זה משהו. יש מאות אנשים שמשתתפים".
אתן עובדות בתקופה הזו?
ענת: " עד יוני, הייתי עורכת תוכן באתר של אגודת הסטודנטים. התפקידים באגודה הם לשנה, וביטלו את התפקיד הזה ככה שלא יכולתי להגיש אליו מועמדות לעוד שנה. מאז אני מובטלת.
"בהתחלה הייתי פחות בענייני חיפוש עבודה אבל בימים האחרונים אני ממש מחפשת וקשה מאוד למצוא. כמו שזה נראה, יש מצב שאני אעבוד אפילו בגלידריה. כלומר בעבודות בסגנון של אחרי תיכון. זה מבאס כי בא לי עבודה של גדולים".
ימית: "אצלי זה הפוך, אני ביוני התחלתי לעבוד כרכזת סיוע אקדמית, שזו גם עבודה באגודה. ידעתי שבסוף שנה א' אני ארצה לעבוד. האמת היא שהתלבטתי בין כל מיני דברים – הייתה אופציה לעשות מילגה במקום עבודה. הציעו לי גם לעבוד במשהו עם נוער בסיכון, או להיות יו"רית של תא סטודנטים שהתנדבתי בו. בסופו של דבר ראיתי שנפתחו כל מיני משרות באתר האגודה".
"יכול להיות שהאופציה שלקחתי היא זו עם השכר הנמוך מבין החלופות, אבל ידעתי שזו עבודה בטוחה, שיש בה הוואי ומפגש וזה גם תחום שאני אוהבת, עם אנשים. אני מלווה סטודנטים שמעלים פניות לגורמים שונים באוניברסיטה, עוזרת בניסוחים ומה צריך לעשות".
הסגר השפיע על הקניות?
ענת: "נראה לי שאנחנו עושות קניות יותר גדולות".
ימית: "אנחנו משתדלות לקנות יותר דברים מקומיים. זה חשוב לנו. זה גם מרגיש הזדמנות וזה גם כיף. לפני כמה זמן קנינו ממרחים מבחור שמכין בבית שלו, וזה היה נחמד. מבחינתנו, זה לחזק עסקים שנפגעו, אנשים פרטיים שאיבדו את העבודה שלהם".
ענת: "לפני זה היינו עושות משלוחים. עכשיו בגלל שמותר לצאת לסופר אז זה נהיה ממש סוג של טיול… לצאת מהבית. זה מרגיש שלנסוע לרמי לוי זה חשוב להתאווררות".
מה הכי קשה בתקופה הזו?
ענת: "קשה לי שאין שגרה. אני צריכה את השגרה ולצאת מהבית. לצאת למסיבה. המסיבה האחרונה שהייתי בה הייתה בפורים. אני מתגעגעת גם לדברים שאין פה בבאר שבע, למשל לשבת בים.
ימית: "אותי מבאס שאין אירועים. באתי לבאר שבע כי זה ידוע שזו עיר צעירה, עם חיים סטודנטיאלית. מבאס אותי שזה לא קיים כרגע. אני מתגעגעת לשבת בבית קפה. אני גם מתגעגעת מאוד למשפחה שאי אפשר לפגוש".
למה אתן מתגעגעות?
ענת: "להורים ולאחים הקטנים".
מתי פגשתן אותם לאחרונה?
ימית: "אני הייתי אצלם לפני חודש כשאחותי התגייסה, באתי במיוחד. ולפני זה לא ראיתי אותם כמה חודשים – חודשיים או שלושה".
ענת: "לפני ראש השנה, כשהודיעו שהולך להיות סגר, מיד נסעתי לראות את אבא שלי בתל אביב. את אמא שלי לא ראיתי כבר ממש הרבה זמן. אנחנו שומרות על קשר בעיקר בוואטסאפ וטלפונים. בסגר הראשון היינו עושות גם קצת זום עם המשפחות, אבל היום אנחנו פחות עושות את זה".
טיפ לאחרים שחולקים בית.
ימית: "תקשורת טובה. לדבר האחד עם השני על הדברים. לכבד אחד את השני, לדעת לתת פרטיות אבל גם להיות שם אחד בשביל השני".
ענת: "מה שעוזר לנו זה שאנחנו חברות. אם אתה לא חבר של השותפים שלך זה לדעתי הרבה יותר קשה".
