במכתב שנשלח אתמול (רביעי) ליו"ר ועדת הקורונה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון (הליכוד), התריעו ההורים מפני אפשרות לפגיעה חמורה ב-116 אלף ילדים ממשפחות עניות, במידה ומפעל ההזנה לא ימשיך לפעול לאורך התקופה בה בתי הספר יישארו סגורים.
מפעל ההזנה מספק ארוחות צהריים לכ-400 אלף ילדים בעשרות אלפי מסגרות ומאפשר ארוחה חמה לילדים בגני החובה ובתי הספר היסודיים בימי לימוד ארוכים (עד השעה 16:00). בין היתר, פועל המערך בצהרונים של משרד החינוך, צהרונים ברשויות המקומות, מעונות, משפחתונים ומסגרות לילדים בסיכון ועל קשת המוגבלויות. יישומו של חוק ההזנה, שנחקק בשנת 2005, הפסיק להתקיים הלכה למעשה בעשרות יישובים ברחבי הארץ מאז הסגר, בהן הרשות המקומית אינה אחראית על אספקת המזון.
הנהגת ההורים טוענת שראשי רשויות חלשות אינם מוכנים להשתתף בתכנית, בגלל החובה לשאת בעלויות הפעלתו ובתי ספר רבים מתקשים לגייס את הסכומים הנדרשים. בתחילת משבר הקורונה, בעקבות העברת תכנית ההזנה של בתי הספר לקשישים, רק כ-18,000 מתוך כ-400,000 הילדים התלויים בתכנית המשיכו לקבל מזון.
"ילדים הגדלים במצב של חוסר ביטחון תזונתי סובלים מבעיות בהתפתחות הקוגניטיבית המשפיעות על הישגיהם הלימודיים", כתב מירון שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית. "אנחנו סבורים כי יש להמשיך ולספק ארוחות חמות בכל דרך, גם אם לא מתקיימים לימודים סדירים".
נייר עמדה ששלחו עשרות מומחים מתחום התזונה והבריאות למל"ל בחודש יולי העלה את סוגיית הביטחון התזונתי כאחת הדחופות ביותר לאורך התפתחות משבר הקורונה, וקרא להקמת מערך הסדרה מאורגן שיבטיח הספקת מזון סדירה ל כ-18% מתושבי ישראל, השרויים באי-ביטחון תזונתי.
בין היתר, המליצו המומחים על שמירה על מלאי חירום; יצירת גוף מקצועי שיתכלל את ההשלכות של החרפה באי-ביטחון התזונתי; תקצוב הגוף ומתן סמכויות רוחביות מוגדרות בחוק; הנגשה פיזית ותמיכות ממשלתיות לחלוקת מזון בריא או שווה ערך לאוכלוסייה נזקקת ו/או המרותקת לביתה מכל סיבה וחיזוק יכולת אספקת מזון מחקלאות מקומית והכוונת הייצור.