הדיל בריק (33) וד"ר באהר סרחאן (35) גרים בכרמיאל ומגדלים בה את בתם, מינא סרחאן בת 5. הדיל היא המנהלת האדמינסטרטיבית של מרפאת דיר אלאסד-בענה של קופת חולים כללית. באהר מומחה ברפואה פנימית ומתמחה בכיר ברפואה דחופה במיון בית חולים נהריה.

הדיל: "כל התקופה של המגפה עבדנו עד שבתחילת ספטמבר אובחנתי כחולת קורנה. נדבקתי במרפאה. ברגע שאובחנתי גם באהר ומינא נבדקו ונמצאו חיוביים. אצלי הייתה מחלה קלה מאוד עם מעט תסמינים: שיעול, עייפות וכאבי שרירים. לבעלי היו התקפים כאבים וחום, הוא קיבל את זה קשה קשה יותר. ככה זה גברים, הם פחות סובלים כאב.
ביום ראשון האחרון אני חזרתי לעבודה הוא חזר שלשום. עכשיו הוא במשמרת".

איך מסתדרים שני עובדים חיוניים עם הילדה?
"זו בדיוק הבעיה שלנו עכשיו, למצוא סידור לילדה. אין לה גן. בזמן שהיינו בבידוד בי"ח פתח גן לעובדים החיוניים. רצינו להירשם אבל עד שיצאנו מהבידוד התפוסה כבר הייתה מלאה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ואיך הילדה הסתדרה בבית עם שני הורים חולים?
"בהתחלה מינא חשבה שאני משקרת. היא יצאה למרפסת הסתכלה על הירח ואמרה שהיא רוצה שירד כוכב כי היא רוצה לבקש משאלה שאלהים יקח את הקורונה מפה. אמרתי לה שאין לה מה לחכות לכוכב אז היא פשוט ביקשה. ואז עבר בכביש הראשי רכב, מבחינתה המשאלה התקבלה. אז היא כעסה למה אני לא נותנת לה לצאת כי הקורונה נגמרה".

"ברגע שהתחילו אצלי התסמינים נכנסתי לבידוד לבד בחדר, אבל ברגע שהתברר שגם הם חיוביים עברנו כולנו להעביר את הזמן ביחד. איך היא חווה את כל זה? במרץ היא שמה שלט על הדלת – הכניסה לקורונה אסורה, וכשאמרנו לה שהיא חולת קורונה היא הורידה את זה. היא הכחישה שהיא ואבא שלה נדבקו. כאילו זה בושה".

"באוגוסט היה לה יום הולדת אז היא קיבלה הרבה מתנות. משחקים וחוברות למידה. התחלנו ללמד אותה לקרוא ולכתוב אותיות בעברית וגם חשבון".

והשהות ביחד כולם בבית, איך זה עובד?
"זה לא קל כי העייפות מונעת ממך לעשות דברים. השרירים כואבים. אני חולה וצריכה לטפל בבעלי. למינא לא היו תסמינים אבל לשעשע ילדה בת חמש, יום אחרי יום כשאתה מרגיש רע, זה לא פשוט".

"אנחנו קמים לארוחת בוקר ביחד. בדרך כלל ביום יום אין לנו את הזמן לעשות ארוחת בוקר. מינא סידרה מסעדה בגינה שבה אנחנו יושבים לאכול ביחד, זה מאוד נחמד. ואז ארוחת צהריים ביחד וערב… הבנת את התמונה".

גילית דברים חדשים?
"מצאתי בתקופה הזו הרבה דברים טובים, הביחד והמשפחה והרוגע. אני חיה במרדף של להספיק הכל. ופתאום קיבלתי כמה ימים רגועים, עכשיו אין מרדף. אנחנו הולכים לעבודה חוזרים הביתה".

"האמת שאני אחת שלא יכולה לשבת בשקט. כשהבנתי שאנחנו הולכים לסגר הזמנתי רהיטים מנגר וקניתי צבע לקירות. הרהיטים הגיעו כבר אחרי שגילינו שאנחנו חולים. כל התהליך של ההחלפה היה מסובך וחיינו בארגזים כמה ימים. אבל זה נתן לי במה להתעסק, העביר לי את הזמן".

"אני מאמינה שאם אני אשאר במיטה אני אהיה חולה יותר. הכאב ישתלט עלי. כדי להחלים הייתי צריכה לעבוד כמה שאני מצליחה. כשאדם שוכב במיטה כל הכאבים יוצאים והוא מרגיש אותם".

"כשמצבו של בעלי השתפר, הוא צבע את הבית. הוא הספיק לצבוע שני חדרים. אני מחכה לסגר הבא כדי שישלים את השאר."

למה מתגעגעים?
"מתגעגעים לנופש. לטיול, לצאת החוצה. אני מתגעגעת למשפחה שלי".

טיפ למשפחות אחרות.
"סבלנות, להינות מהביחד. לנצל את הזמן לפעילות מושקעת. פתאום אנחנו מגלים כמה כיף לנו ביחד".

"אני רוצה להגיד עוד משהו חשוב. דווקא הסגר העלה את הסיכוי שההורים שלי יידבקו. כשאני עבדתי והילדה הייתה בגן יצאנו כל יום לעבודה היא הלכה לגן וחזרנו הביתה. כשהתחיל הסגר שלחתי את הילדה להורים שלי. לא הייתה לי ברירה. בעצם הסגר הוא מה שהכריח אותי להיפגש איתם. מזל שהקפדתי על מסיכה. תקפידו על מסיכות".