החוק בישראל אינו רואה בנשים וגברים בזנות עבריינים, ואף קובע מדיניות של סיוע ושיקום כלפיהם. במקרים רבים, המציאות בשטח אינה משקפת את המצב החוקי. לפחות שישה בתי בושת שפעלו בדירות בשכונת הדר בחיפה נסגרו בשלושת החודשים האחרונים על ידי המשטרה, אך בניגוד לעמדת גורמי הרווחה לא צורפו עובדות סוציאליות לפשיטות המשטרתיות.

"השוטרים לפעמים לא מתייחסים אל האישה יפה, לא דואגים לה או נותנים לה את הזמן להתלבש, לא שומרים על הכבוד שלה כשהיא מגיעה לתחנה" , אומרת העובדת הסוציאלית ביאטריס רוזן-כץ, יועצת ראש העיר חיפה לשוויון מגדרי ומנהלת 'אופק נשי' – תכנית סיוע לנשים הלכודות במעגל הזנות בעיר.

כניסה לדירה ששימשה כבית בושת בשכונת הדר בחיפה (צילום: יח"צ המשטרה)

"המלחמה בבתי הבושת נבחרה כיעד של מפקד המרחב", אומר ניצב משנה אמיר גולדשטיין, מפקד תחנת חיפה. "בתי הבושת מגלגלים כספים. אין פה בתי בושת גדולים, זה לא מה שהיה בזמנו בקריות, ממש מתחמים עם מיטות. בהדר מדובר בדרך כלל בדירות, בחורה אחת, שתיים, שלוש".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

חוק איסור צריכת זנות שנחקק בתחילת השנה שעברה נכנס לתוקף בחודש יולי. החוק מגדיר את צריכת הזנות כעבירה, וקובע מדיניות של סיוע ושיקום כלפי העוסקות בזנות. עם זאת, החוק עוד לא מיושם בשטח.

"חוק הפללת הלקוח עוד לא נכנס כמו שצריך", אומר גולדשטיין, "אבל הלחימה היא אותה לחימה. אנחנו עומדים ביעד שהגדיר מפקד המרחב, ועושים הרבה יותר. אני בעיקר מרוצה מהסגירה והריתוך של המקומות, משום שזה מרחיק את הפעילות מאזורים בהם גרים אנשים".

ניצב משנה אמיר גולדשטיין, מפקד תחנת חיפה. צירוף גורם שיסייע לנשים "לא באחריותנו" (צילום: יח"צ המשטרה)

כשמגיעים לסגור בית בושת, מצטרפת לצוות מישהי שאמורה לסייע לנשים עצמן?
"לא באחריותנו".

אז מה קורה עם הנשים?
"הנשים מוצאות להן מקום אחר, אנחנו מדווחים על זה לעירייה".

"אם לא נסייע לנשים, לא עשינו כלום"

"לסגור זה טוב, אבל לא מספיק", אומרת רוזן-כץ. "צריך לקשר בין האישה שמוצאים במקום הזה ובין מסגרות שיקומיות, לסייע לה".

היא מסבירה שסגירת בתי הבושת נועדה בין היתר לחתוך את זרם המזומנים לגורמים הפליליים המפעילים את הדירות אך מבהירה כי "אם לא נסייע לנשים לא עשינו כלום. הן ימשיכו להיות במעגל הזה, ולכן היעד שלנו זה להביא לכך שיתקיים נוהל של שיתוף פעולה של המשטרה ומערכי הסיוע.

ביאטריס רוזן-כץ עובדת סוציאלית יועצת ראש העיר חיפה לשיוויון מגדרי ומנהלת אופק נשי (צילום: ראובן כהן)

"אשה שנמצאת בדירות האלו מנוצלת. אם לא נסייע לנשים האלו, תסגור את הדירה פה, מחר היא תפתח במקום אחר, עם אותן נשים. הבעיה היא להגיע לבעל הבית האמיתי, לארגון, זו לא האישה שיושבת שם. יש ארגונים, יש המון כסף, וזו המטרה של המשטרה, אבל לא מגיעים למפעילים, מגיעים לקוף".

"אני לא צריך לדעת את העבודה של המשטרה, אבל אני רוצה לחבר אותם עם עובדת סוציאלית רלוונטית", אומר נפתלי יעבץ, ראש המטה במינהל סיוע לבית המשפט ותקון במשרד הרווחה, האחראי בין היתר על נשים וגברים בזנות. "פשיטה יכולה להיות טראומתית ומפחידה עבור הנשים. חלקן בלי דרכון, לפעמים לא מבינות את השפה. כדאי שתהיה שם עובדת סוציאלית".

'אופק נשי' היא תכנית שמפעיל משרד הרווחה בעיר חיפה, אחת מ-19 תכניות הפועלות בערים ברחבי הארץ. אל מקלט החירום של התכנית, הפתוח 24 שעות ביממה, הנשים יכולות להגיע באופן חופשי, גם תחת השפעת סמים ואלכוהול, והוא מספק מענה מידי.

עצרת הזכרון לקרבנות זנות שנערכה באוגוסט 2017 (צילום: שילה ע., באדיבות המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות)

מסגרת נוספת בתכנית היא ההוסטל המהווה מערך שיקומי. הנשים מתחייבות להליך טיפולי, הפסקת זנות והפסקה בצריכת חומרים ממכרים. הטיפול הארוך כולל סיוע בעיבוד הטראומה ושילוב בעולם התעסוקה. המסגרת השלישית הפועלת תחת 'אופק נשי' היא המרכז האמבולטורי, המציע מערך של קבוצות טיפול והעשרה לנשים שיש להן בית ולעיתים גם משפחה.

הנשים הן לא העברייניות

חוק איסור צריכת זנות, שזכה לכינוי חוק הפללת הלקוח, עוד לא נמצא בשלבי אכיפה, כאמור, למרות שהיה אמור להיות ביצועי כבר בתחילת ינואר השנה. הסיבה המרכזית לעיכוב היא העובדה שהמסגרות השונות האמורות לסייע לנשים להשתקם עדיין לא מוכנות.

"הרחבנו את המסגרות, הוספנו לכל מסגרת עוד חצי מיליון שקל להתאמות והצטיידות", מספר יעבץ, ומסביר שרק לאחר שתחל האכיפה יהיה ניתן לקבוע כמה תוספות נדרשת במסגרות השונות. עם זאת, לדבריו המסגרות המיועדות לגברים ולטרנסים וטרנסיות בזנות ויהיו מוכנות רק בתחילת 2021, שנה לכל הפחות אחרי תאריך היעד שקבע המחוקק.

"הנשים שמגיעות לבית בושת לא מבצעות עבירה, ולכן צריך לראות איך מסייעים להן. המחוקק קבע את זה, לא מדובר בדעות", אומרת רוזן-כץ. "צריך לראות איך מנגישים את המענים. הדבר האחרון שאנחנו רוצות זה שנשים ימצאו את עצמן זרוקות ברחוב. כל מטרת החוק החדש היא לסייע לנשים, ולכן משרד הרווחה מרחיב את מערך השירותים".

נשים שהואשמו בעיסוק בזנות במעצר. תמונת ארכיון (צילום: פלאש 90)

לפי הסקר הלאומי שביצע המשרד לפני 5 שנים, ישנן בישראל כ-14,000 גברים ונשים בזנות, מתוכן כ-2,500 קטינות וקטינים. המשרד קיבל 20 מיליון שקלים כדי להרחיב את המסגרות הקיימות ולהקים את החדשות, חמישית ממה שדרש בשלבי העבודה על החוק אך בכל זאת מדובר בהרחבה משמעותית.

"אני לא רוצה להיות חלק מהמשטרה", אומרת רוזן-כץ, "כל מה שאני רוצה זה להציע לנשים עזרה. רק שירימו טלפון ויגידו 'ביאטריס, תהיו בהיכון'. אנחנו נבוא. אולי האישה לא תרצה עזרה, אבל בפעם השנייה אולי תגיד כן. אם כל מה שהיא חווה מהממסד זה החוויה הקשה מהמפגש עם השוטרים היא תמשיך לראות בנו את מי שלא רואה אותה".