שאול כהן (39), מעצב תעשייתי מתל אביב ובעל עסק לשירותי הדפסת תלת ממד, החל להסתובב לפני כשנה עם אופניים ברחובות תל אביב ולצלם בניינים שהוא אוהב. על פי הצילומים, יצר דגמים מיניאטוריים של הבניינים ותלה אותם על עצים בשכונת מגוריו. "תליתי בנייני באוהואס שנראים כמו שובך, ממש סתם בשביל הכיף".
בין הבניינים שבנה בניין ברחוב פלורנטין 17. "אומרים שזה הבניין שנמכר הכי הרבה פעמים עד היום. אני עובר לידו כמעט בכל יום כי הוא נמצא ממש ליד הסטודיו שלי"; והבניין המפורסם מ"ויטק 9", שבו מתגוררות הדמויות מסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "קרובים קרובים". רחוב ויטק לא קיים, ובמציאות עומד הבניין בשדרות רוטשילד פינת החשמונאים.
התגובות לדבריו, "היו מטורפות", והתחביב הפך ל"עסק צדדי". "מהר מאד אנשים התחילו להזמין בניינים שיש להם רגש סנטימנטלי אליהם. גיליתי שממש לכולם יש איזשהו רגש לאיזשהו בניין איפה שהוא. אני מקבל הזמנות על בסיס שבועי".
מה למשל?
"אנשים מזמינים את הדירה הראשונה שהם גרו בה, או את הבית של ההורים שלהם. עכשיו אני בדיוק עובד על בניין ברחוב בארי 9 בתל אביב, לפני שעבר תמ"א. לכל אחד יש את הסיפור שלו. רוב הלקוחות שלי קונים את זה כמתנת חתונה. הבית הראשון שגרנו בו יחד או הבית שגדלו בו. גיליתי שזו מתנת החתונה האולטימטיבית".
***
לאחרונה החל ליצור גם מיניאטורות של מבנים וחפצים אותם הוא מכניס לבלוני זכוכית ("כדורי שלג"). "לכל העבודות שלי יש איזשהו פן הומוריסטי. לא הייתי עושה בחיים כדור שלג עם הכותל או עם אתר מאד מוכר ותיירותי. בחרתי להציג את האתרים הכי זניחים בארץ, אבל כשישראלי יראה את זה זה יעלה לו חיוך".
בין הדגמים שבנה: טרמפיאדה בקרית מלאכי, תיבת דואר שרופה ודוכן מפעל הפיס. "אלה כל מיני דברים שרק ישראלי יכול להבין". אחת העבודות ב"כדור שלג" היא פח זבל ירוק ולצדו שקית זבל שחורה. את שקית הזבל גזר מפינה של שקית גדולה.
הוא מוצא זמן גם ליצירת מחווה אמנותית לעיר שהוא שואף להציג בעתיד בתערוכה. "אני מייצר את כל המבנים הנוסטלגיים של תל אביב, פאבים ומסעדות שנסגרו בקורונה. מזכרת תל אביבית".
איך בונים בניין מיניאטורי?
"אני בונה את הקובץ בתוכנת תל ממד. זה לוקח בערך יום, ואז אני נותן למדפסת תלת ממד לעשות את רוב העבודה. זה לוקח לה 30-20 שעות".
אחרי שהחלקים מוכנים הוא מדביק אותם זה לזה, משייף, ו"מלכלך את הבניין" בצבעי אקריליק. "אני לא מנסה לייפות את המציאות. אני מחפש את החלודה ואת הנזילות של המזגנים, שיהיה הכי נאמן למציאות שאפשר".
***
את פרויקט הבניינים שלו החל כשהיה סטודנט לתואר שני בבצלאל. "השתתפתי בתערוכה בשבוע העיצוב בברלין ועשיתי השוואה בין הבאוהאוס הישראלי לבאוהאוס הגרמני. בשנה הזאת ציינו 100 שנה לבאוהאוס וזה היה נושא חם. צחקתי על זה שהבאוהאוס הישראלי נראה רע מאד. שאפילו על הבניינים לשימור יש מזגנים וכאבלים ואנטנות, והבניינים הגרמניים, שנבנו בשנות ה-30, נראים כאילו בנו אותם לפני שלושה חודשים. הראיתי את אותם בניינים בדיוק, רק שהישראלי נראה כמו שהוא נראה והגרמני נראה ממש חדש, עם הפלוסים והמינוסים שבזה".
כשחזר לארץ עם המוצגים שבנה קיבל פניות להציג אותם בתערוכות בארץ. "לאט לאט זה יצר באז, אפילו לא חשבתי שייצא מזה משהו".
***
מגיל צעיר אהב ליצור. "אף פעם לא עשיתי שום דבר חוץ מזה. בתיכון הייתי במגמת אמנות ועיצוב, וגם בתור ילד ציירתי ובניתי מודלים. תמיד בניתי דברים". והוא מאמין שגם בעתיד יבנה בתים. "עד שזה יימאס לי מתישהו, ואז אעבור לפרויקט הבא".