"אין מה להיות בלחץ שהילדים לא יספיקו חומר לימודי" אומרת ד״ר ענת בן שבת, מומחית בתחום החינוך לגיל הרך. המסר המרגיע שלה להורים ולאנשי חינוך ברור: חוסר השגרה שאנחנו עוברים לא חייב להיות נורא כל כך.

ד"ר ענת בן שבתץ "אין סיבה להלחיץ" (צילום: חן וליאנו)

"הדבר הכי משמעותי שחסר לילדי הגנים כל הזמן הזה אלו אינטראקציות חברתיות עם בני גילם", מסבירה בן שבת, העובדת כמדריכה ומרצה בתחום החינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי. "חלק גדול מהם לא נחשף למבוגרים ובני משפחה אחרים חודשים רבים, ואנשים בחוץ לרוב היו עם מסכות ולכן אי אפשר היה לראות את הפנים שלהם. לדברים האלו יש השפעה על ההתפתחות הרגשית חברתית שלהם".

כמו רוב הציבור בחצי השנה האחרונה, הילדים ישבו יותר במקום, וישנו יותר. הסגר היה תקופה של פחות התרוצצות בחוץ ומשחקים פעילים, ושל שגרה סטטית יותר ופעילויות בין ארבע קירות בית המגורים. "כן, זה פחות בריא", קובעת בן שבת, "אבל למזלנו, זה לא דבר בלתי הפיך – כשנחזור לשגרה תנועתית הדברים יתוקנו".

ההורים לחוצים, מה אומרים להם?
"מה שהילדים לא יספיקו השנה הם ילמדו בשנים הבאות. גם אלו שיעלו לכיתה א' בשנה הבאה. אין סיבה להלחיץ לא את עצמכם, לא את הגננות ולא את הילדים. בכללי, צריך להשיב את האמון בין הגננות להורים, שנפגע מאוד בתקופה הזו".

בהדרכות לנשות חינוך לגיל הרך אותן מעבירה בן שבת היא מדגישה שבראש שהחינוך הרגשי והחברתי צריכים בראש סדר העדיפויות של התהליך החינוכי בגן, דווקא בגלל החסך הגדול שנוצר בשנה האחרונה. "צריך ללמוד להתנהל בשגרת חירום כמו בשגרת חירום. אם חייבים לתעדף, אז נכון להתעסק קודם כל בהיבטים הרגשיים והחברתיים; משחקים, שירים, תאטרון. כן, גם אם זה 'על חשבון' פעילויות לימודיות".

איך המחנכות במסגרות מתמודדות עם הסיטואציה?
"בימים אלו כשחוזרים למסגרת המחנכות צריכות לתת מענה מתון ומדורג. להמשיך לפגוש את הילדים בקבוצות קטנות, להמשיך לנסות להכיר אותם, כי חלקם רק הגיעו לגן והתחיל הסגר. ללמד מחדש את התרבות השיח והחינוך הייחודית של הגן. לעודד הרבה מאוד משחק חברתי ושיתופי פעולה. לתת לילדים את הקצב שלהם להסתגל למצב החדש.

"בתוך המשברים של חצי השנה האחרונה, גננות למדו לזהות מצוקות במשפחות. לגננות יש כלים ומערך תומך שיודע להפנות כל זיהוי של מצוקה כזו לגורמים המתאימים".

ילדים יחזרו לגן בשמחה גדולה, אבל יכול להיות שלאחר כמה ימים יודיעו על סגר נוסף. מה אומרים לילדים?
"צריך לדבר עם הילדים האפשרות הזו כבר היום. לא צריך לחכות להופעה של ראש הממשלה בטלוויזיה. חשוב להכין אותם גם פיזית וגם רגשית לעניין. לספר מה יקרה כשהשגרה תחזור: סדר יום, ארוחות, קימה בשעה נורמלית,  הכנה ליום למחרת לפני שהולכים לישון . כל ערב כדאי לעשות עם הילדים שיחה על מה יקרה מחר, לא רק לקראת היום הראשון. לא צריך לדבר לא על קורונה ולא על היקפי התחלואה, אלא על מה נעשה מחר".

אפשר בכלל לדבר עם ילדים קטנים על שגרה בתקופה כזו?
"בוודאי. הילדים יכולים להבין את המציאות כ הם חיים חצי שנה בעולם הזה בדיוק כמונו. הם יודעים מה זו קורונה, מה זו מסיכה וריחוק חברתי".

"הכל שאלה של איך אנחנו בוחרים לשוחח על המצב", מסכמת בן שבת. "לא צריך לדבר על העתיד של הקורנה, אפשר לדבר על ללכת לגן מחר. להכין תיק ובגדים לגן,  לדבר על הצעידה לגן בבוקר. אם אין גן, אז לספר לילדים שאבא, אמא או מבוגר משמעותי ומוכר אחר, לא ילכו לעבודה יישארו איתם. ילדים שמוכנים מבינים יותר, וירגישו יותר בטחון".