לשליש מהאוכלוסייה בישראל לא היה מספיק כסף לקנות את כמות האוכל שהיו זקוקים לה במהלך מגפת הקורונה, והם נאלצו לדלג על ארוחות או להקטין אותן.

בקרב חלק מקבוצות האוכלוסיה נרשמו שיעורים גבוהים במיוחד של חוסר ביטחון תזונתי בתקופת גלי הקורונה. אלו כללו:

• ערבים: 57%
• בעלי הכנסה של פחות מ-8,000 שקלים בחודש: 50%
• משפחות חד הוריות: 41%
• צעירים בגילאי 25-34: 39%

כך עולה ממחקר חדש שבדק חוסר ביטחון תזונתי בשני הגלים של מגפת הקורונה.  המחקר, בו שהתתפו כ-2,000 נחקרים, נערך במכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון בראשות פרופסור מיכל גרינשטיין-וייס, המכהנת בימים אלו כפרופסור אורחת במרכז הבינתחומי הרצליה, בשיתוף עם מרכז מאסטרכרד לצמיחה.

מיכל גרינשטיין וייס (צילום: אלבום פרטי)

המחקר נערך בשני סבבים, לאחר הגל הראשון ולאחר הגל השני של התפרצות הקורונה, כאשר לאחר כל גל נשאלו המשתתפים האם הם, או מישהו ממשק הבית שלהם, לא יכל לצרוך את סוג וכמות המזון שהוא צריך ורגיל לצרוך.

לא נמצאו פערים משמעותיים בהשוואה בין הגל הראשון לגל השני, לטענת החוקרים בשל סיוע של עמותות וחבילות הסיוע מהמדינה וכן בשל העובדה שהמשק חזר לפעילות כמעט מלאה בחודשי הקיץ. 

המדד האלטרנטיבי

לאחר הגל השני הוסיפו עורכי המחקר מספר שאלות לסקר: האם האוכל שקנו הנבדקים לא הספיק ולא היה להם כסף כדי לקנות עוד מזון; האם היה להם מספיק כסף בכדי לאכול ארוחות מאוזנות; והאם בשלושת חודשים האחרונים הם נאלצו להקטין את מנות האוכל שלהם או לדלג על ארוחות בגלל שלא היה להם מספיק כסף. 

שאלות אלו הרכיבו את מה שהגדירו החוקרים "המדד האלטרנטיבי", שממצאיו, הקשים יותר מאלו שעלו מהשאלון המקורי, הוצגו לעיל. על פי מדד זה, 30% מכלל האוכלוסייה סבלה מחוסר בטחון תזונתי. 

בישראל כמעט ולא קיים מחקר לגבי אי בטחון תזונתי. הסקר המקיף האחרון בוצע בשנת 2016 על ידי הביטוח הלאומי.