עם 23.5% אבטלה על פי נתוני רשות התעסוקה, מעל לרבע מיליון דורשי עבודה שנוספו למשק וכ-37.5 אלף עסקים שנסגרו לצמיתות , ישראל מתחילה היום את היציאה מהסגר השני. מה קרה למשק הישראלי בין הסגר הראשון לשני ומה היה המחיר הכלכלי של הורדת התחלואה?

נתוני התעסוקה

לסגר הראשון נכנסה מדינת ישראל במצב טוב יחסית מבחינת נתוני התעסוקה, עם שיעור אבטלה שהיה בשפל הסטורי של 3.5% בפברואר 2020 וכ-161 אלף דורשי עבודה. ב-10 במרץ, החל הסגר הראשון עם החלטת הממשלה לראשונה על הטלת מגבלות תנועה, סגירת מערכת החינוך וסגירת מקומות עבודה. עד לשחרור הסגר ב-17 באפריל, עלה שיעור האבטלה ל26.5% ומספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה חצה את רף המיליון.

מדינת ישראל נכנסה לסגר השני ב-17 בספטמבר, בדיוק חמישה חודשים אחרי שחרור הסגר הראשון. באותם חודשים שוק העבודה הצליח להתאושש מעט כששיעור האבטלה ירד ל 17% ומספר דורשי העבודה ירד ל-735 אלף. 635 אלף ישראלים דיווחו לרשות התעסוקה על חזרה לעבודה באותה התקופה.

מהסגר השני יוצאת מדינת ישראל עם כ-975 אלף דורשי עבודה ושיעור אבטלה של 23.5%. 257 אלף ישראלים הצטרפו למעגל דורשי עבודה מאז ערב ראש השנה. הזינוק באבטלה היה אומנם נמוך מזה של הסגר הראשון, אבל הנתונים מעידים על כך שייתכן ומדובר באבטלה עמוקה יותר כשעבור 70% מדורשי העבודה מדובר בחל"ת שני

תוכנית הסיוע

כדי להתמודד עם סגירה מהירה והמונית של עסקים, ב-11 במרץ הודיע שירות התעסוקה כי כל היוצאים לחל"ת יהיו זכאים לדמי אבטלה. בשלב ראשון עוד לא היה ברור כיצד ניתן יהיה לממש זכות זו ומה יהיה על עם מי שלא עומד בקריטריונים הרגילים לקבלת דמי אבטלה.

ב-30 במרץ הכריזו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון על תוכנית הסיוע למשק שכללה גם מענקים בגובה של עד 7,000 שקלים בחודש לעצמאים שהכנסתם נפגעה. אבל רבים מבין הזכאים התקשו להגיש בקשות ולקבל את הכסף. חלקם גילה שהסכום לו הם זכאים נמוך בהרבה מהתקרה של 7,000 שקלים.

ב-4 במאי טען ראש הממשלה לקשיים בירוקרטיים בהעברת המענקים ויחד עם ראש רשות המיסים, ערן יעקב הודיע על מעבר למודל האמריקאי – קודם כסף בחשבון, שאלות אח"כ.

ב-26 באפריל הכריזה הממשלה על 6 מיליארד שקלים שיוקצו לעידוד החזרת עובדים לתעסוקה. רק ב 16 ביוני אושר בכנסת החוק שקבע כיצד יחולק הכסף למעסיקים.

אל הסגר השני נכנס המשק הישראלי כשלכולם כבר ברור פחות או יותר מהי רשת הביטחון שהממשלה מספקת, לטוב ולרע. מדיניות החל"ת קובעה עד לסוף 2021, המענקים לעצמאים נכנסו לרוטינה. שינוי צפוי בעיקר בגזרת תוכנית הסיוע להעסקת עובדים לאחר שהתוכנית הקודמת זכתה לביקורת רבה על כך שהיא מעודד את המעסיקים להוציא את העובדים לחל"ת במקום להמשיך את העסקת.

מצב העסקים

על פי נתוני חברת 'דן אנד ברדסטריט', כ-37.5 אלף עסקים נסגרו במחצית הראשונה של שנת 2020, זאת לעומת ממוצע של 40 אלף עסקים שנסגרים בישראל מדי שנה. משמעות הדבר הכפלה של קצב סגירת עסקים בהשוואה לשנה "רגילה".

ב'דן אד ברדסטריט' העריכו שעד סוף השנה תרשם עליה של יותר מ-80% במספר העסקים הנסגרים לעומת שנה ממוצעת, עם צפי של 80-85 אלף עסקים שיסגרו ב-2020. עסקים רבים ששרדו את הסגר הראשון, הגיעו לסגר השני שחוקים ובלי רזרבות.

שלט על דלת חנות טקסטיל ברחוב אילת (צילום: הדס יום טוב)

במהלך הסגר הראשון יצאו בעלי העסקים, בעיקר בענפי המסעדנות, התיירות והאירועים למחאה בדרישה לקבלת פיצוי ולפתיחה של המשק. עם תחילת הסגר איימו עסקים רבים שיפתחו על אף האיסור. במהלך הסגר הציבו הארגונים אולטימטום לממשלה 'ביום ראשון פותחים'. הכעס הפך לייאוש. בעל חנות הנעלים ברחוב אלנבי שהחליט לסגור ופשוט השליך את הסחורה מהדלת וסוחרי הבדים מרחוב אילת ששרפו סחורה ברחוב, הם רק הקצה הרועש של התופעה.

מצב הרוח

ההצהרה של ראש הממשלה אתמול (שבת) בערב, הייתה דומה במסרים לזו שנתן בסיום הסגר הראשון ב 17 באפריל. בשתיהן דיבר ראש הממשלה על הצלחת הסגר בבלימת התחלואה, על הצורך ביציאה מדורגת ועל מצבה של ישראל לעומת שאר מדינות העולם. בשתיהן הודה נתניהו לאזרחי ישראל שמלאו אחר הוראות הסגר.

עם זאת קשה להתעלם מהשינוי בטון שבו נאמרים דברים. אם באפריל הטון היה אופטימי וקרא לישראלים לחזור ולהניע את המשק, לצרוך ולבלות. אתמול הטון היה אחר לגמרי. חוסר האמון, העייפות שהתפתחו בין הסגרים ניכר. רבים מבינים שהסגר השלישי הוא רק שאלה של זמן.