מתיאוס וונה מברזיל (26) לורן זלצמן משיקגו (20) ואלקסיס בולנר מניו-יורק (20) הגיעו לארץ באוגוסט האחרון במסגרת תוכנית ההתמחות ופיתוח הקריירה בארגון מסע, מיסודן של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל. ביחד הם גרים במגדלי גינדי בצפון תל אביב. כל אחד מהם מתמחה בחברת הי טק ישראלית אחרת.

דווקא עכשיו להגיע לתוכנית בישראל?
אלקסיס: "אני ולורן לומדות בקולג', אני לומדת בהרווארד ולורן בייל, ולשתינו נשארו שנתיים לסוף הלימודים. האמת שלא דמיינתי את עצמי לוקחת כזה פסק זמן ארוך מהלימודים, אבל השנה האוניברסיטה שלי פועלת לגמרי וירטואלית ואין בכלל סטודנטים בקמפוס. הרגשתי שזה פוגע בחוויית הקולג' שלי ושאני רוצה לנצל את ההזדמנות ולעשות משהו קצת אחר".

לורן: "גם אני לקחתי הפסקה מהלימודים שעברו להיות וירטואליים, ולא הייתי עושה זאת אילולא הקורונה. אני חושבת שמסע זו אחת התוכניות היחידות שמגיעות לישראל, ואולי אחת התוכניות היחידות בעולם כרגע – שמציאות מפגש קהילתי שהוא פנים אל פנים, וזו ממש אחת הסיבות בגללה הגעתי".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מתיאוס: "אני כבר סיימתי את הקולג' ב-2018 ועבדתי בברזיל כעיתונאי. התפטרתי מהעבודה כי רציתי לבוא להכיר את ישראל, לצבור ניסיון בעבודה בתחום ההיי-טק. התוכנית הייתה להגיע כבר במרץ, אבל שבוע לפני שהתוכנית הייתה אמורה להתחיל סגרו את הגבולות בגלל מצב הקורונה".

"אני שמח שהתאפשר לי בכל זאת לעשות את התוכנית באוגוסט. האמת היא שמבחינת הקורונה אני מרגיש יותר בטוח בישראל מאשר בברזיל ששם המצב ממש איום ונורא. אני מאוד מתרגש מזה שיש לי הזדמנות גם בתקופה הלא פשוטה הזו לצבור ניסיון אחר בעבודה ולפגוש אנשים שונים ומגוונים".

למה בעצם צריך להגיע מארה"ב וברזיל לפה אם בסוף עובדים מהבית?
לורן: "הרבה יותר קל לפתח יחסי עבודה טובים וחזקים יותר כשאין פערי זמן של עשר שעות ואת לא צריכה לקום לענות לטלפונים בשש בבוקר".

"אבל האמת היא שהרווח העיקרי זה דווקא המפגש פה בדירה, המפגש בקהילה. כמובן שהייתי מעדיפה שלא יהיה סגר, אבל יוצא שאנחנו מבלים יותר זמן אחד עם השני וזה מאפשר לנו להכיר יותר זה את זה".

אלקסיס: "לעשות את זה מהבית בארה"ב זה להיות בדירה עם ההורים שלנו, לבד. לקבל טלפונים מההתמחות אבל בכל יתר הזמן לא להיות בסביבה של עבודה ובסביבה צעירה".

מתיאוס: "אנחנו 40 חבר'ה שמשתתפים במחזור הזה של התוכנית. זה נחמד זה שרובנו גרים כאן בדירות באותה שכונה, ככה  שיש לנו אפשרות לפגוש אחד את השני למרות הסגר. לפעמים אנחנו עושים לפעמים ארוחות משותפות בפארק. מבחינתי זו גם הזדמנות לפגוש אנשים שמגיעים מרקעים שונים, מדינות שונות, מקומות שונים ותרבויות שונות".

איך  מסתדרים ביחד בדירה?
אלקסיס: "האמת היא שזה מאוד משתנה בין האחד לשני, לחלק יש יותר פגישות ואחרים הזמן שלהם יותר גמיש. רובנו קמים בבוקר ועובדים מהבית. הדירה שלנו לא גדולה אז אנחנו מבלים הרבה זמן ביחד, ומנסים לחשוב איך להתארגן כדי שזה יעבוד".

לורן: "יש לנו מרפסת קטנה עם שולחן שבדרך כלל מישהו משתמש בה. עובדים על השולחן במטבח ועל הספה. לפעמים מעדיפים לעבוד מהחדר. המזל שלנו הוא שיש לנו בבניין גם לובי רחב שמי שגר פה יכול לעבוד בו עם מסיכה, ואני בדרך כלל מבלה שם את רוב זמן העבודה שלי. למדנו לחלק ביננו את המרחב".

וקניות איך עושים?
מתיאוס: "יש לנו סופר של ויקטורי ממש מעבר לרחוב, ויש פה לא מעט חנויות מזון פתוחות".

אלקסיס:" לכל אחד מאיתנו יש את המדפים שלו במקרר ובמזווה. די הפרדנו את הדברים שלנו".

לורן: "יש כל הזמן הודעות בקבוצת הוואטסאפ של הדירה: 'נגמרו לי הביצים, אפשר ממישהו ביצים?' וכאלה. אנחנו די זורמים".

מתיאוס: "אבל לפעמים אנחנו מבשלים גם ביחד, כזה 'לך יש עוף, לי יש פטריות, לה יש ירקות – בוא נכין מזה משהו ביחד ונאכל יחד'. למשל אתמול הכנתי לחברים פה מנה ברזילאית מסורתית. בברזיל מכינים אותה מצמח מיוחד שיש שם, אבל פה הייתי צריך להשתמש במרכיבים חלופיים… אבל יצא מוצלח, נראה לי שכולם אהבו".

יש וויכוחים בדירה?
אלקסיס: יש לנו הרבה ויכוחים על איזו טמפרטורה לשים את המזגן שזה נושא שאנחנו מתווכחים עליו לא מעט. לפעמים מתווכחים מי יורד את הזבל, מי ינקה. אבל אנחנו כולנו חבר'ה די תקשורתיים, פתוחים וכנים. שומרים על הניקיון וסך הכל חיים יחד די בקלות.

למה אתם הכי מצפים כשהסגר יגמר?
מתיאוס: "יש לי הרבה תכניות. אני בעיקר רוצה לטייל ברחבי המדינה ולראות עוד מקומות. לנסוע לצפון, לנגב, לעשות קמפינג. גם לחוות את חיי הלילה של תל אביב יהיה כיף אם זה יהיה בטוח".

אלקסיס: "בעצם לא הייתה לנו ממש הזדמנות לצאת החוצה ולפגוש הרבה ישראלים. אנחנו קבוצה מאוד מגוונת ואני שמחה על המפגש ביננו, אבל הייתי שמחה להזדמנות לפגוש גם קצת חבר'ה מהארץ".

לורן: "האמת היא שמאוד הייתי רוצה לעבוד פנים אל פנים וללכת למשרד. לפגוש אנשים, לשבת במסעדות".

טיפ לדירות שותפים אחרות
לורן: "הייתי אומרת -תהיו פתוחים וכנים. כי הדבר הכי גרוע שיכול לקרות זה כשלא מביעים את התסכולים, ואז צוברים משקעים האחד על השני. אבל אם אתה פתוח ויודע לתקשר מה אתה צריך כדי להיות שמח אז הכל בסוף יעבוד לטובה".    ​