משרד האנרגיה פרסם אתמול (ראשון) מתווה לתחום הבנייה המאופסת-אנרגיה (בנייה ירוקה). "מדובר ביישור קו עם מדינות מובילות בעולם", אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ (ליכוד), "נמשיך להוביל את הנושא במרץ, עד שכל מבנה חדש שיוקם בישראל יתוכנן כמבנה מאופס באנרגיה".

"היעד החדש נקבע ל-30% עד שנת 2030, כאשר צעד משמעותי בהשגת היעד הינו המתווה האסטרטגי לקידום בנייה מאופסת אנרגיה בישראל".

החל משנת 2025, כל מבנה חדש צמוד קרקע יהיה גם הוא מאופס אנרגיה. עוד לפי היעדים שבמתווה, החל משנת 2035, כל מבני המסחר החדשים בישראל יהיו מאופסי אנרגיה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הראשונים שיעברו לבנייה מאופסת אנרגיה יהיו מבני ממשלה בבעלות מינהל הדיור הממשלתי, והחל משנת 2025, כל מבנה חדש שייבנה על ידי מינהל הדיור הממשלתי יחויב להיות מאופס אנרגיה. 

שר האנרגיה יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"התרומה של הבנייה מאופסת האנרגיה", נכתב במתווה, "מוערכת בכ-6% מסך ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.  בעולם, קודמו צעדי מדיניות תומכים במהלך זה, בעיקר באמצעות סבסוד ישיר לקבלנים המבצעים או לבעלי המבנים".

תכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית

צריכת האנרגיה השנתית במבנים מאופסי אנרגיה, זהה או קרובה ליכולת המבנים לייצר בעצמם אנרגיה מתחדשת לשימושם. המתווה, שהוכן בהמשך להחלטת הממשלה 3269 אישור התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, כולל סקירה של יעדים וכלי מדיניות לקידום הנושא במדינות מובילות בעולם, וכן והמלצות לקביעת יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה בישראל.

העבודה על המתווה נערכה בשיתוף גורמים מקצועיים במינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבינוי והשיכון ובהתייעצות משרדי ממשלה נוספים, אדריכלים, מתכננים ובעלי עניין נוספים. 

10,000 מבנים בעולם, שני מבנים בלבד בישראל.  

ברחבי העולם נבנו עד כה כ-10,000 מבנים מאופסי אנרגיה. כ-15 מדינות מהאיחוד האירופי קבעו יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה. בישראל קיימים כיום שני מבנים בלבד, שנבנו בשיטה זו, ביניהם גן ילדים בחדרה. בגן זה מותקנת, בין שאר המערכות, מערכת מיזוג אוויר פאסיבית המכונה 'מיזוג טבעי'.   

על פי המתכננים, עלות הבניה של מבנה חד קומתי זה, גבוהה ב-8% מעלות בנייה רגילה, כאשר תיעוש עתידי עשוי להוריד את הפער ל-2-3% בלבד.  

איך להתגבר על תוספת העלות ? 

המתווה עצמו סוקר את החסמים והקשים בדרך למימוש מעבר לבניה מאופסת אנרגיה ובראשם שניים: בניה מאופסת יקרה יותר מבניה רגילה, לצד ניתוק בין מי שמתקצב את הבניה לבין מי שנהנה מהחיסכון המצטבר לאורך שנים מבניה מאופסת. לא רק שבנייני ציבור רבים נבנים מתקציב אחד ומתוחזקים מתקציב אחר אלא שגם בשוק הפרטי – קבלן צריך לספוג עלויות של בנייני מגורים, שיקשו עליו למכור אותן לעומת בניה רגילה. ההנאה מהחיסכון תהיה מנת הרוכשים, מה שיוצר מניע כלכלי חלש יותר בעבור הקבלן שקובע את אופי הבניה.