המגבלות המיוחדות שהוטלו בתקופת הקורונה על יחידים וקבוצות רק בשל גילם הכרונולוגי, ולא על בסיס אמות מידה ענייניות כמו מחלות רקע, מוגבלות ותלות בזולת מהוות אפליה גילנית חמורה, הובילו להדרה והזנחה חברתית של זקנים ופגעו בזכויות האדם שלהם לכבוד ולשוויון, כך עולה מדו"ח שפרסם בנושא מכון זולת לשוויון וזכויות אדם. ועדת הקורונה של הכנסת תדון בדו"ח ובמסקנותיו ביום רביעי השבוע.
הדו"ח, שחיברו מומחים למשפט, גריאטריה, בריאות הציבור, רפואה וביו-אתיקה, בחן את המדיניות הממשלתית כלפי זקנים בתקופת הקורונה מתחום זכויות האדם, על ידי מיפוי הזכויות שהופרו בחודשים האחרונים בהתמודדות עם המגפה. על פי החוקרים, הממשלה כשלה במתן מענים ומעטפת חברתית ותרבותית תומכת לזקנים, במיוחד ל-97% מהם שחיים בקהילה ולא במוסדות.
"הקורונה חושפת את כל החולשות"
ד"ר כרמל שלו, שהובילה את כתיבת הדו"ח, אומרת ל'דבר' כי הדבר הכי קשה שעלה מהעבודה על הוא הנושא בדידות כתוצאה מהבידוד החברתי, בין אם במוסדות ובתי החולים ובין אם זה בקהילה. "ברמה האישית, לראות את הקלות שבה מעלים רעיונות לבודד את האנשים בני גילי רק בגלל הגיל, זה מה שעורר אותי לכתוב את הדו"ח", היא מספרת, "כבר באפריל התחילו קולות כאלה, ואני בת 66 ואני בריאה. ממילא עקבתי אחרי הקורונה, וחיפשתי להשמיע קול שלא נשמע".
לדבריה, "הדבר הכי חשוב שצריך לעשות עכשיו זה לדבר עם הזקנים בגובה העיניים, לתת את המידע שהם צריכים, להקשיב לצרכים והרצונות שלהן ולכבד את הרצונות ולסמוך על שיקול הדעת שלהם שימצאו את האיזון הנכון בין שמירה על בריאות ושמירה על רווחה, שלוֹמוּת (wellbeing, ט.כ)".
מחברי הדו"ח מנסים להנחיל באמצעותו, בשיח הציבורי והתקשורתי, הבחנה בין זקנים לפי אמות מידה ענייניות כמו מחלות רקע, מוגבלות, שבריריות ותלות בזולת לפעילויות יומיומיות.
על פי ד"ר שלו, "השיח שנוצר בתקופה האחרונה מעניין כי אנחנו התמקדנו בזכות לכבוד, שזה נושא של זקנים, כולל להזדקן בכבוד, ובזכות לבריאות, אבל גם בזכות להשתתפות".
"הקורונה חושפת את כל החולשות. אין גוף מתכלל, אין תקציבים אבל המפתח זה המיינדסט", היא מוסיפה, "השיח הוא חשוב, לאנשים בני גילי זה מעצים, זה מהדהד ואולי נותן ביטוי לרגשות ודעות. אני חושבת שהדור שלי, כפי שהוא שינה בצעירותו, יש לו עוד מה לעשות. יש בקרב הזקנים בישראל משאבים מפוארים והיחס מאוד מנמיך. אנחנו צריכים לאמץ לעצמנו את הגישה הזאת, שאנחנו אדם ככל אדם ויש לנו זכויות ואנחנו רוצים להיות מעורבים בשינויים חברתיים ולנתק את הסטריאוטיפ".
ההמלצות המרכזיות של צוות המומחים
היערכות לגל התחלואה בחורף – החורף צפוי להביא להצפה של השירותים הרפואיים, שלצד המגפה ייאלצו להתמודד גם עם מחלות אחרות הנפוצות בעונה. לכן, טוענים המומחים, חשוב במיוחד להיערך מראש לטיפול בזקנים, שנדרשים לשירותים רפואיים תכופים יותר פעמים רבות.
הדו"ח הציע להקים מערך מיון 'קורונה-שפעת' עבור זקנים לקראת החורף, שיתבסס על ביצוע בדיקות בבית, או מערך הסעות מהבית למרפאות בקהילה לשם ביצוע הבדיקה. עוד המליץ הדו"ח לערוך מבצע חיסון שפעת נרחב, כדי לצמצם את התחלואה, ולפתח תכניות לתמיכה וליווי חברתי לזקנים.
חיזוק המענים לזקנים בקהילה – פעמים רבות המיקוד התקשורתי והמיקוד הממשלתי הוא בטיפול בזקנים במוסדות, למרות שמרבית הזקנים מתגוררים בקהילה. הדו"ח כולל מספר הצעות אופרטיביות בנושא, בהן: תכנית לחיזוק זקנים בקהילה ברשויות במדרג סוציו-אקונומי נמוך, עידוד קופות החולים לבצע ביקורים וטיפולים בבית הזקן, הרחבת שירות תומך רב-מקצועי (רפואי ונפשי) בבית הזקנים, והגדרת מרחבי פנאי מקומיים שבו יהיה ניתן לקיים פעילות פנאי ותרבות לזקנים.
הנגשת מידע – צוות המומחים המליץ להנגיש אתת המידע הרלוונטי על המחלה באמצעים ההולמים את יכולותיהם של הזקנים, ולהתאים אותו לקבוצות מיעוט תרבותיות-לשוניות. זאת לצד טיפוח אוריינות דיגיטלית של זקנים לצורך תקשורת מרחוק. מהלך זה יסייע גם להפיג בדידות ולאפשר את הקשר עם לשכות הרווחה המקומיות, קופות החולים, והמשפחה.
חיזוק המעמד החברתי של הזקנים – המדיניות הממשלתית צריכה לשאוף למיגור הסטיגמות השליליות בחברה על זקנים, להימנע בשימוש בקטגוריה גילנית ללא הבחנות ענייניות, ולערב את הזקנים בתהליך קבלת ההחלטות על חייהם, מהרמה המשפחתית ועד לרמה הממשלתית.
שיתופי פעולה בין-מגזריים – על רקע ביזור האחריות לזקנים בין גורמים רבים, על הממשלה ליזום שיתופי פעולה בין-מגזריים עם קופות החולים, הרשויות המקומיות וארגוני החברה האזרחית כדי לתמוך בבריאותם, רווחתם ואיכות חייהם של זקנים בזמן הקורונה.
הקמת מערך לטיפול בבדידות – על הממשלה והרשויות המקומיות לטפל בבדידות של זקנים שהוחמרה בתנאי הקורונה. יש לתגבר את שירותי הרווחה והתמיכה לזקנים, במיוחד לקבוצות המוחלשות ביותר, ולדאוג לרשת חברתית התומכת בזקנים ברמת הקהילה.
דאגה לפעילות גופנית, תחבורה בטוחה ותזונה בריאה – בזמן הקורונה על כל הרשויות לדאוג לתנאים המוקדמים לבריאותם של זקנים: לעודד פעילות גופנית ומפגשים חברתיים ותרבותיים באוויר הפתוח, להבטיח תחבורה ציבורית בטוחה לצורך קבלת שירות רפואי או חברתי ולרכישת מזון ותרופות, ולהבטיח זכות למזון ולסל תזונה בריאה – במיוחד עבור הזקנים החיים בעוני, שהם הפגיעים ביותר
בירור העדפות טיפול במקרה של הידבקות בקורונה – חשוב מאד ליזום ולעודד בכל דרך אפשרית שיח בין זקנים לבין קרוביהם ומטפליהם לבירור הרצונות וההעדפות שלהם לגבי קיום קשר עם קרובים וחברים בעת הקורונה, הטיפול שהם ירצו לקבל במקרה של הידבקות והמקום שבו הם יטופלו. בכלל זה, קובע הדו"ח, על הממשלה לעודד זקנים, ובמיוחד זקנים בסיכון גבוה, לחתום על הנחיות מקדימות או ייפוי כוח רפואי מתמשך ולאפשר זאת בדרכים נוחות וזולות.
הדו"ח הוכן על ידי מכון זולת לשוויון וזכויות אדם בחודשים יולי אוגוסט על ידי צוות מומחים רב תחומי בהובלת ד"ר כרמל שלו. חברי הצוות: פרופ' רביע ח'לאילה, ד"ר רמי אדוט, פרופ' נורית גוטמן, ד"ר ניהאיה דאוד , פרופ' נדב דוידוביץ, פרופ' יעל השילוני-דולב, פרופ' דפנה הקר, עו"ד דורית אלון-כשר, ד"ר איתן לה-פיקאר, פרופ' דני פילק ופרופ' מרק קלרפילד.