השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הודיעה היום (ראשון) כי חוק הפיקדון יוחל גם על בקבוקי ליטר וחצי. במסגרת ההחלטה, תינתן תקופת היערכות של כשנה להרחבת החוק, תוך התחשבות באתגרי משבר הקורונה. השרה גמליאל: "הדרך הטובה ביותר לנקות את המרחב הציבורי מבקבוקים ריקים ולעודד מחזור". איגוד יצרניות המזון: "ספין ציני על חשבון הציבור".

לדברי גמליאל, "מדובר בצעד נכון מבחינה סביבתית וכלכלית כאחד: הפיקדון יביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים ויוריד את יוקר המחיה. יש כאן Win-Win-Win לסביבה, לחברה ולכלכלה".

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. (צילום: רפי קוץ/ לע"מ)

על-פי אומדן כלכלי עדכני שערך פרופ’ דורון לביא, מומחה לכלכלת סביבה, עבור המשרד, החלת הפיקדון על מיכלי משקה גדולים תניב חיסכון לציבור הצרכנים בסך של כ-56 מיליון שקלים בשנה, כתוצאה מספיגת חלק מעלות הפיקדון על ידי היצרנים והיבואנים. כלומר, חלק מסכום הפיקדון יוטמע במחיר הבקבוק, בעוד שכל צרכן ממחזר יקבל את מלוא החזר הפיקדון.

מנגד, טענו באיגוד יצרניות המזון כי "בסביבת השרה שכחו לציין שהמהלך יהיה כרוך בעליית מחירים לצרכן, זאת לצד סרבול תהליך המחזור. לצערנו, השרה בחרה להטיל על הציבור, בשיא המשבר הכלכלי, מס חדש מתוך שיקולים תמוהים".

יש לציין כי אין בישראל מפעל למחזור בקבוקי פלסטיק, ולמעשה הבקבוקים שנאספים נשלחים למדינות בעולם דוגמת טורקיה שם מתבצע תהליך המחזור.

מה תהיה העלות לצרכן?

גובה הפיקדון המינימלי, לפי החוק, הוא 30 אגורות, וכל משווק יכול להחליט לגבות סכום גבוה יותר, וגם להחזיר סכום גבוה יותר על בקבוקים חוזרים. בפועל, כמעט כל המשווקים בחרו בעלות המינימלית.

לא ניתן לדעת בוודאות כמה מסכום זה יגולגל על גב הצרכנים, אך בניתוח הכלכלי של המשרד להגנת הסביבה, ההערכה היא שרשתות השיווק יבחרו לספוג בעצמן חלק מהעלות.

מה ירוויחו שאר הצדדים?

מערכת התמריצים שמציע המשרד אמורה לשמר את המצב הכלכלי של תאגידי המחזור, תוך הגברת יעדי האיסוף לכיוון 90% ממיכלי המשקה הגדולים.

במשרד מקווים כי הפחתת עלויות פינוי האשפה משטחים פתוחים וצמצום זריקת הבקבוקים לפח, יחסכו סכומים קטנים לרשויות המקומיות.

מכיוון שישתלם גם לאספני בקבוקים קטנים לאסוף בקבוקי ליטר וחצי, צפויה להם הכנסה נוספת של כ-16 מיליון שקלים בשנה.

מכיוון שפעילות זו נעשית במזומן, היא היוותה מוקד משיכה לארגוני פשיעה. בשנים האחרונות, חלק מחברות איסוף הבקבוקים למחזור הן עסקים לגיטימיים בבעלותם של אישים שנקשרו בעבר לחברות בארגונים אלו.

עם זאת, הצבת מכונות לדחיסת בקבוקים ברשתות השיווק יקלו על הציבור ויקשו על ארגונים אלה "לתווך" בין הצרכנים למכונות המחזור.

מכונה אוטומטית בסופר במקום כלוב מיחזור ברחוב 

במשרד מקווים שהמהלך יפנה את כלובי המחזור והבקבוקים מהמרחב הציבורי. פינוי 24 אלף כלובי הבקבוקים המוצבים כעת בערים, צמצום הלכלוך במרחב הציבורי וצמצום מספר הבקבוקים המגיע לפחים ירוקים אותם יש לפנות בתדירות גבוהה יותר, צפויים להיטיב עם הרשויות המקומיות. בהמשך, יוצבו ברשתות השיווק מכונות אוטומטית לדחיסת בקבוקים, במקום כלובי המיחזור.

לפי מצגת שפרסם המשרד, ממוצע האיסוף של מכלי משקה קטנים (עם פיקדון) עומד כיום על כ-79%, כאשר ממוצע האיסוף של מכלי משקה גדולים עומד על כ-54% בלבד.